יותר מאלף משפחות בישראל קיבלו לפני מספר ימים סיבה טובה להירגע מעט: אחרי ימים מורטי עצבים, יקיריהם שבו לארץ במבצע משולב של חברת אל על, תוך הירתמות אנשי עסקים וסיוע של משרד החוץ. המלאכה לא תמה. נציגי ישראל בעולם ממשיכים "להפוך עולמות", תרתי משמע, כדי לאפשר לאזרחים לחזור הביתה לאור המתרחש לנגד עינינו.
שימוש בכלים "מחוץ לקופסה", כמו שכירת מעבורות, אוטובוסים בליווי משטרתי ותיאום טיסות, הפכו בימים אלו לעבודה שגרתית עבור הדיפלומטים הישראלים. חדר המצב של משרד החוץ בירושלים מהווה בעת זו, יותר מתמיד, מרכז מבצעים המשלב מידע חיוני על נהלים במדינות שונות, נתיבי טיסה, המצב נמלי תעופה ובגבולות. שגרירי ישראל בעולם קוראים בימים האחרונים לאזרחי ישראל המטיילים במדינות בהן הם משרתים לעזוב לאלתר, בטרם ייכנסו לתוקפם סגרים ובטרם תבוטלנה כל הטיסות היוצאות מהן.
אני משוכנע כי אין אף משרד חוץ אחר המחויב בצורה כה אינטנסיבית והדוקה לשלום אזרחי המדינה בחו"ל. זו מסורת שמשרד החוץ אימץ, בגאווה רבה וזהו חלק מהערבות ההדדית, ערך ישראלי היקר לכולנו. במקביל ל"תוכנית החירום הלאומית לחילוץ ישראלים מחו"ל", הקשר והטיפול באותם ישראלים ובני משפחותיהם, משרד החוץ שותף, כתמיד, למאמץ הלאומי בתחום הבריאות. הנציגויות, בגיבוי המטה, מאתרות יצרנים וספקים לציוד נדרש וחיוני למאבק במגפה, ובמקרים רבים דואגות לשינועו של הציוד ארצה: ממכונות הנשמה ועד לג'ל חיטוי לידיים, מחליפות מיגון ועד לסרבלים, וממסכות ועד לחומרי גלם לייצור תרופות.
מדינות רבות מגבילות, ויש אף האוסרות, יצוא של ציוד רפואי בעת הזו. כדי להתגבר על קושי זה, נציגויות ישראל נדרשות להפעיל מערך קשרים, לאתר ספקים ובמידת הצורך לפעול לקבלת אישורי יצוא חריגים. מספר שגרירויות מחברות בין מדענים זרים לישראלים במטרה לחלוק ידע ולסייע במציאת פתרונות לנגיף הקורונה. זהו לחם חוקן של נציגויות ישראל בעולם בעת חירום זו. זה מובן מאליו.
יש לברך על החרגת משרד החוץ, בעקבות ערעור שהגיש שר החוץ על החלטת ממשלה קודמת, ועל כך שמאפשרים לו לפעול במתכונת חירום מלאה בנציגויות ובהיקף של 50% מכוח האדם בארץ. במכלול העבודה הדיפלומטית יש למטה בירושלים תפקיד חיוני. גיבוש מדיניות ויישומה באמצעות הנחיות לשטח, ניהול מערכת מורכבת של כ-100 נציגויות, ניהול כוח אדם ודאגה לאבטחה הנדרשת – מחייבים כולם רצף עבודה מלאה גם במטה. ההחרגה מעידה על הכרה בתפקיד החיוני שממלא משרד החוץ, בשגרה ובחירום, ובצורך במשרד חוץ חזק ומשמעותי, כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי.
התפקיד החיוני של משרד החוץ בעתות חירום אינו חדש. אחד הזיכרונות הראשונים שלי מעבודתי במשרד הוא הפעילות המאסיבית במלחמת יום כיפור, לגיוס אנשי מילואים השוהים בחו"ל והבאתם המהירה ארצה. אני זוכר היטב גם את הפעלת נציגויות ישראל בגיוס תשומות חיוניות למשק. לצד משימות אלו, המשיך המשרד לבצע את תפקידיו "המסורתיים", ובהם ניהול המערכה המדינית בזירה הבינלאומית, לשם גיוס תמיכה ובלימת יוזמות שתכליתן להצר את חופש הפעולה הצבאי של ישראל, ופעילות הסברתית לשימור וחיזוק דעת קהל אוהדת.
הצורך במערך דיפלומטי פעיל וזמין הולך וגדל. אנו חיים בעידן של גלובליזציה, בו אנו מתמודדים עם אתגרים שהפתרונות להם חוצי גבולות – ממאבק בטרור ועד למאבק במגפות. לאור זאת, יש הכרח בנוכחות פיזית ופעילה של ישראל בפורומים בינלאומיים, בהיכרות אישית ונגישות למקבלי החלטות בכל הסקטורים, ובניסיון בעבודה עם מגוון רב של זירות בינלאומיות. כל זה לא ניתן לקיים בשלט רחוק. הממד האישי – הקשר האישי הרציף – הוא ערך מוסף חסר תחליף של שירות החוץ, המאפשר גם דיפלומטיה ציבורית ו"מודיעין" מדיני. חשובה גם ההיערכות ל"יום שאחרי" משבר הקורונה – להבטיח המשכיות ושצרכי השעה הדחופים לא יפגעו בצרכי העתיד. בחלוף הסערה נצטרך תשתית יציבה להחלמה ולצמיחה, גם בזירה הבינלאומית, ולשם כך דרוש משרד חוץ חזק בשגרה ובחירום. זה אמור להיות מובן מאליו.
למשרד החוץ יש תפקיד מרכזי בהבטחת החוסן הלאומי. ובכל זאת, על רקע המשבר של ימים אלו, התייחס בכיר לשעבר במערכת הביטחון ל"ייבוש" והחלשת משרד החוץ בשנים האחרונות (הוא הזכיר, אגב, באותה נשימה, גם את משרד הבריאות, אבל זה נושא לדיון נפרד). אכן, בשנים האחרונות סובל משרד החוץ משחיקה עקבית, חמורה, משתקת ויזומה על ידי הממשלה, במעמדו. תקציבים וסמכויות הועברו ממנו, מסיבות פוליטיות בלתי מוצדקות, למשרדים אחרים. זוהי "משימה לתיקון מיידי" אותה יהיה צורך להציג בפני הממשלה החדשה, יהא מי שיעמוד בראשה אשר יהא.
סקר מכון מיתווים הראה בספטמבר 2019 כי 48% מהציבור חושבים שחלה ירידה במעמד משרד החוץ. מתוכם, יותר נשאלים חושבים שהדבר פוגע באופן משמעותי בביטחון הלאומי (30%) מאשר אלה שחושבים שלא (18%). החשיבות שהציבור מייחס לדיפלומטיה ומדיניות החוץ מעודד בהתחשב בכך שהציבור איננו מודע מספיק להיקף ומגוון העשייה של המשרד ולקשת הרחבה של הנושאים בהם הוא עוסק. גם קברניטי המדינה צריכים להכיר בצורך לחזק את משרד החוץ ולתרגם הכרה זו לפסים מעשיים. משרד חוץ חזק, המגובה מעשית על ידי הממשלה אותה הוא מייצג בחו"ל, הוא צו השעה בכל תרחיש, בשגרה ובחירום.
ייתכן שמשרד החוץ לא עושה די בכל הנוגע ליחסי הציבור שלו בתוך ישראל. הוא לא יצייץ על "מבצעים ליליים חשאיים" גם כשהם מתרחשים, ולא יפרסם כל עסקה ביטחונית או אזרחית בה היה מעורב שגריר ישראלי. הדיפלומטיות והדיפלומטים שלנו מקיימים אלפי פגישות, פומביות ופרטיות, עם מנהיגים, מעצבי דעת קהל, קברניטי משק ואחרים כדי להבטיח שהביטחון, הכלכלה והחברה בישראל ישגשגו בשגרה ויוכלו לבוא לידי ביטוי גם בעתות חירום. אנשי משרד החוץ פועלים בצניעות ובנחישות, לעתים מתחת לרדאר, לעתים במדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ולעתים בתנאים ביטחוניים/אבטחתיים לא פשוטים עבורם ועבור משפחותיהם. טוב עשה שר החוץ כשנתן ביטוי פומבי לעבודת אנשי משרד החוץ באשר הם. חשוב גם שהדרג המדיני יגבה הצהרותיו, יתרגמם לשפת המעשה, יחזיר סמכויות וידאג לתקציבים נאותים.
בעתות מלחמה ומבצעים צבאיים עומדים לרשות המדינה יכולותיו של משרד החוץ לאפשר "חלון זמן מדיני" להשלמת המהלך הצבאי. המשבר הנוכחי, על מאפייניו הייחודיים והשונים, מייצר למדינת ישראל אתגרים חדשים שלא היו מוכרים בעבר. המענה להם מחייב גם פעולה בחו"ל, שמביאה לידי ביטוי את יכולות המשרד. הדבר האחרון שצריך לעשות בעת הנוכחית הוא לאמץ את המלצות אנשי האוצר המגדירים את משרד החוץ כמשרד לא חיוני. אימוץ הגדרה שכזו, המשך פגיעה בסמכויות המשרד וגזילת תקציביו ירחיקו ממנו את המועמדים לשמש כדיפלומטים העתידיים שלנו, וכתוצאה מכך תיפגע – ניחשתם נכון – מדינת ישראל.
המאמר פורסם בהארץ ב-26 במרץ 2020.
