נאצר חדש על הנילוס?

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

אתמול והיום, שנתיים בדיוק אחרי הסבב הראשון של בחירות חופשיות בעידן שלאחר חוסני מובארק, יוצאים אזרחי מצרים לבחור נשיא חדש. בניגוד לבחירות הקודמות, שכללו לא פחות מ–13 מועמדים, הפעם מתמודדים רק שניים: שר ההגנה לשעבר, עבד אל־פתאח סיסי וחמדין סבאחי, שרץ לנשיאות בסיבוב הקודם וזכה במקום השלישי. בניגוד לאופוריה שהציפה את החברה המצרית בעקבות מהפכת ינואר 2011, הבחירות הנוכחיות מתנהלות בצל ייאוש ותסכול ממצבה של מצרים שלוש שנים וחצי לאחר המהפכה. כגודל הציפיות לשינוי משמעותי בסדרי השלטון, החברה והכלכלה, כך גודל האכזבה מהישגיה המעטים עד כה של המהפכה. אולם סיסי וסבאחי אינם לבד. בבחירות אלה משתתף מועמד שלישי — וירטואלי — בשם ג'מאל עבד אל־נאצר, שליטה המיתולוגי של מצרים בשנים 1954–1970.

ביום השנה למותו של נאצר, ב–28 בפטמבר 2013, עלה סיסי — שהיה אז שר ההגנה — לקברו. מדובר בריטואל קבוע השמור לנשיאי מצרים, והם עמדו בו באדיקות מאז מות נאצר. ברבות השנים נדחק הטקס הזה אל שולי החדשות, אבל במקרה של סיסי הוא הובלט היטב בכל כלי התקשורת. מהלך זה לא היה מקרי. בעקבותיו באה שורה של מופעים בתקשורת המצרית, ובהם פולחן אישיות שלא היה מבייש את נאצר: כך למשל פורסמה באינטרנט תמונה של סיסי הילד נפגש עם נאצר ב–1960 ומצדיע לו, ואתר אחד העלה את תמונתו של סיסי תחת הכותרת, "נאצר חדש נולד". לכך יש להוסיף חולצות ודברי מאפה הנושאים את תמונתו של סיסי, וכן מאמרים רבים בעיתונות המהללים את אישיותו ואף משווים אותו לנאצר. למרבה האירוניה, דווקא המועמד המתחרה, סבאחי, הוא נאצריסט מבחינה אידיאולוגית, אשר מנסה לקדם את משנתו הסוציאליסטית והפן־ערבית של המנהיג המנוח.
המאמר פורסם בהארץ ב-26 במאי 2014
הצטרפו לניוזלטרצרו קשרלתרומה