כל הפרסומים
כשעיני כל העולם נשואות לסוריה, שם מממש הנשיא הרוסי פוטין מדיניות עקבית ומצליחה מאוד מבחינתו, כדאי לישראל לשים לב גם למהלכיה של רוסיה במקומות האחרים במזרח התיכון, כגון מצרים והמפרץ הפרסי, וגם ביבשת השחורה.
לאחרונה התקיימה בסוצ’י פסגת רוסיה־אפריקה בהשתתפות הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי (השנה משמשת מצרים כנשיאת האיחוד האפריקאי) ונשיאים וראשי ממשלה של מדינות אפריקה. כל אחת מ־54 המדינות האפריקאיות שיגרה משלחת מטעמה. כשכוחה של ארצות הברית בזירה הגלובלית בנסיגה, ושל רוסיה – בעלייה, אף אחד לא רוצה להישאר מחוץ לתמונה.
הפסגה עם המדינות האפריקאיות חותמת חודש של פעילות רוסית דיפלומטית יוצאת מן הכלל. רק לפני כשבוע ביקר פוטין בריאד ובאבו דאבי, בעלות ברית מסורתיות של ארצות הברית, וחזר משם עם חוזי עתק בתחום האנרגיה והחקלאות. זה עדיין רחוק מאוד מהברית האסטרטגית שיש לסעודיה ולנסיכויות המפרץ עם ארצות הברית, אך הנשיא הרוסי אינו ממהר לשום מקום.
בשנים האחרונות פועלת רוסיה באופן נמרץ באפריקה, כאשר בכל שנה היא מגבירה את יצוא הנשק (כרגע רוסיה היא יצואנית הנשק הגדולה ביותר לאפריקה ועוקפת קלות את ארצות הברית, סין ואירופה), מסייעת למשטרים הידידותיים לה, מקדמת את הקמתם של הנמלים הרוסיים וחותמת על חוזי ענק בתחום של כריית המחצבים. חברות רוסיות ביטחוניות כגון “וגנר” הידועה לשמצה פועלות ברפובליקה המרכז־אפריקאית, שם השפה הרוסית נלמדת כעת בבתי הספר, ובקונגו. בעת ההתקוממות בסודן, שכירי החרב הרוסים נראו גם שם, כנראה בניסיון להציל את משטרו של עומר אל־בשיר שחתם עם מוסקבה טיוטת הסכם על הקמת הנמל הרוסי בסודן זמן קצר לפני שסולק מהשלטון.
הגברת ההשפעה הרוסית והיחלשות מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון ובאפריקה יוצרות סדר יום חדש. רוסיה רואה באזורים הללו את מגרש המשחקים הטבעי שלה: הם חשובים גם מבחינה כלכלית – על מנת לעקוף את הסנקציות המערביות, וגם מבחינה אסטרטגית וגיאו־פוליטית. רוסיה מעוניינת לבנות סדר אזורי חדש כאשר היא נמצאת במרכז, מנהלת קשרים קרובים עם כל השחקנים הרלוונטיים ונמצאת בעמדה של כוח שמאפשרת לה להפעיל את השחקנים הללו אחד נגד השני וגם כפייה של המדיניות שלה, בדיוק כמו שקורה עכשיו בסוריה.
ישראל, שנמצאת בברית אסטרטגית קרובה עם ארצות הברית, צריכה להיערך לשינויים הללו. באפריקה היא עלולה להיתקל בתחרות לא פשוטה בתחום היצוא הביטחוני מול החברות הרוסיות, וגם בתחום המדיני צפויות הפתעות, בין אם מדובר בהצבעות במוסדות הבינלאומיים ובין אם בהקשר ההשפעה האיראנית. הקשרים של רוסיה עם ישראל חזקים, אבל הקשרים שלה עם איראן חזקים ומשמעותיים הרבה יותר. ספק רב אם רוסיה תרסן את השפעתה של איראן באפריקה, בדומה למה שקורה היום בסוריה.
בשנים האחרונות פעל ראש הממשלה נתניהו על מנת להדק את הקשרים באפריקה. במסגרת המאמצים הללו הוא ערך ביקורים רבים על מנת לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי ואת הנושאים המדיניים. אך בגלל חולשתו של משרד החוץ והחלשת מערך הסיוע ההומניטרי שישראל מעניקה לעמי העולם, כמעט לא היה למאמצים הללו המשך. כדי לקדם את מעמדה של ישראל באפריקה, צריך להשקיע כן בפעילות הדיפלומטית וכן בסיוע הומניטרי ובשיתופי פעולה בתחום הכלכלה והחקלאות. אין ספק שישראל תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי להבטיח את האינטרסים שלה באזור.
המאמר פורסם ב"מעריב" ב-4 בנובמבר 2019.