סולידריות היא לא רק רגש, אלא צעד פוליטי-מדיני חכם

רועי קיבריק אוגוסט 2020
כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

אסון נוראי פקד את לבנון. עשרות הרוגים, אלפי פצועים והרס רב. שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי הציעו את עזרת ישראל בציוד ובקליטת פצועים, ראש הממשלה נתניהו בדק עם שליח האו"ם מלדנוב כיצד ניתן לסייע, ונשיא המדינה ריבלין הודיע כי ישראל מושיטה יד לעזרה. הרחק מעיני התקשורת, ממשיכים לפעול ארגונים אזרחיים כמו Israel Flying Aid לגייס כספים במטרה להעביר מזון ותרופות לנזקקים בלבנון, וראש עיריית תל אביב-יפו חולדאי בחר להביע סולידריות על ידי הקרנת דגל לבנון על בניין העירייה. כלי תקשורת בינלאומיים וערביים דיווחו על מחווה זו בחיוב רב, ואפילו מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו בירך על צעד זה. אין זו הפעם הראשונה בה מוארת עיריית תל אביב בצבעי דגלים זרים. דגל מצרים התנוסס עליה לאחר פיגוע של דעא"ש, כמו גם דגלי צרפת, רוסיה, ארה"ב, סרי-לנקה, ספרד ובריטניה לאחר שנפגעו מפעולות טרור. דגלי מדינות נוספות התנוססו כאות לסולידריות במאבקן בקורונה – איטליה, סין, ארה"ב. דגל העדה הדרוזית התנוסס כאות לסולידריות עם מאבקה בחוק הלאום, ודגל הגאווה כאות לסולידריות עם דרישות השוויון של קהילת הלהט"ב.

לחרדתנו, נוכח האסון בלבנון היו דמויות פוליטיות בימין דוגמת חבר הכנסת לשעבר מהליכוד פייגלין, אשר הביעו שמחה לאיד הלבנונים. לחרדתנו, הפעם, המחווה של חולדאי, עוררה התנגדויות בקרב פוליטיקאים ימנים אחרים. חבר הכנסת סמוטריץ' קרא לא לרחם על הלבנונים, ח"כ איילת שקד טענה שהקרנת דגל לבנון שהיא מדינת אויב מבטאת "עולם הפוך", והשר פרץ טען שזה צעד שמבטא "בלבול מוסרי". הם לא היו היחידים שהתבטאו ברוח זו. נדמה שחל בלבול מוסרי וליקוי מאורות דווקא בקרבם.

הסולידריות היא רגש ופעולה המבטאים יחסים חברתיים הקושרים אנשים זה לזה. הסולידריות נשענת על תפיסה של דומות – העובדה שבסופו של דבר כולנו בני אנוש, ועל תפיסה של תלות הדדית – ההבנה שקיומה של החברה האנושית תלוי באמונות משותפות בדבר הטוב והראוי. תחושת הסולידריות היא שמאפשרת לנו לפעול יחד למען מטרות משותפות.

נוכח אסונות טבע או אסונות ידי אדם, אנשים מכל העולם מתגייסים לעזור לנזקקים ולאלו שנפגעו. כי הם דומים להם, ורגש האמפתיה מתעורר באופן טבעי. כי אנשים מבינים שגם הם היו יכולים להיות בצד הנזקק, ואולי יום אחד יצטרכו עזרה. וגם, כי קיימת אמונה משותפת שזה הדבר הראוי והנכון לעשות – להושיט יד לנזקק, להציל חיים, לתקן עולם.

לעיתים, הסולידריות באה לידי ביטוי בפעולה ממשית – משלחות חילוץ, משלוחי מזון ותרופות, בניית בתי חולים, הצטרפות להפגנות, ואפילו לחימה מול כוחות שחור דכאניים. פעמים רבות, הבעת הסולידריות באה לידי ביטוי במחוות אחרות – בהצהרות לתקשורת, במיצגי אמנות, בהפגנות תמיכה ברחוב, בשימוש ציבורי בסמלים (דוגמת כריעת הברך או האגרוף המורם, או שימוש בדגלים), ובהקשר זה לאחרונה אנו עדים רבות להארת מבני ציבור מרכזיים בדגלה של המדינה או הקהילה שנפגעה.

היסטוריית יחסי החוץ של ישראל שזורה בהפגנת סולידריות עם נזקקים. ישראל הוציאה עשרות משלחות סיוע הומניטרי לכל רחבי העולם, כמעט מיום הקמתה. משלחות רשמיות אשר יצאו לסייע לנפגעי שטפונות, מלחמות, רעידות אדמה או שריפות באלבניה, אתיופיה, ברזיל, נפאל, האיטי, הודו, הפיליפינים, ירדן, מקסיקו, ועוד ועוד.

הבעת הסולידריות של ישראל אינה מוגבלת רק למדינות ידידות והופנתה גם כלפי מדינות עמן יש מתח מדיני או אפילו מדינות אויב. ישראל סייעה לפליטים סורים, הביעה סולידריות עם איראן ועיראק בעקבות רעידת אדמה, והציעה עזרה לתורכיה לאחר רעידות אדמה גם בתקופות של משבר עמוק ביחסים.

לא רק הגופים הרשמיים של המדינה מביעים סולידריות עם נזקקים ברחבי העולם. עשרות גופים, ארגונים ואף אזרחים ישראלים פרטיים פועלים כך לאורך השנים; מאייבי נתן והתנועה הקיבוצית, דרך תנועות הנוער, ארגוני סטודנטים ומועצות אזוריות, עבור בארגוני זכויות אדם וכלה באנשים פרטיים שפשוט אכפת להם. וגם הם, לא מסתפקים במדינות רחוקות, ומסייעים לפליטים סורים בירדן, מקימים בתי ספר באי לסבוס, מנתחים ילדים מעיראק, ועוד, ועוד.

הבעת הסולידריות מופנית כלפי שלושה קהלים מרכזיים. ראשית, כלפי הנפגעים, כדי שידעו שהם לא לבד בעולם. יש מי שחושב עליהם, יש מי שדואג להם, יש מי שרוצה בטובתם, יש מי שמזדהה עם כאבם וצרתם, יש מי שמוכן לעזור. להבעת סולידריות על ידי עזרה ממשית, ישנה כמובן חשיבות מעשית לשיפור ההתמודדות עם הפגיעה, אך גם משמעות בהדגשת עוצמתה של הסולידריות.

קהל היעד השני של הפגנת הסולידריות הוא אנחנו. כלומר, מי שמביע סולידריות עם האחר. הבעת סולידריות נעשית ממקום של עוצמה כלפי מי שמקופח או נפגע. אם גם אתה נפגעת אז לא מדובר בסולידריות, אלא בשותפות גורל. הבעת הסולידריות היא מחווה של אחווה מצד מי שאינו חלק מהמשוואה ולא נפגע או מקופח. לכן, היכולת להביע סולידריות היא אישוש למצבך הטוב. היא מעידה במידה רבה על היכולת והעוצמה שיש לך. יותר מכך, הבעת הסולידריות, מחזקת את תפיסת העצמי הראוי – ומעמידה את מי שמביע סולידריות בצד הנכון של ההיסטוריה, בצד של "הטובים".

קהל היעד השלישי הוא הקהילה הבינלאומית. הנורמות הבינלאומיות שהתפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה, באות לידי ביטוי בשורה ארוכה של מוסדות בינלאומיים, חקיקה, אמנות, פעולות משותפות המכוונות להגברת שיתופי פעולה, והענקת סיוע לנזקקים. במסגרת הנורמות הבינלאומיות הבעת סולידריות עם כאב או צרה של אחרים נתפסת כהתנהגות ראויה להערכה. הבעת סולידריות עם מישהו שנפגע מעניקה נקודות אשראי למי שעושה זאת אשר תורמות לתדמית ולמוניטין, ומתדלקות את העוצמה הרכה של המדינה.

משכך, הבעת הסולידריות של ישראל עם אסונם של אחרים אינה צריכה להיות דילמה – היא צעד מוסרי מתבקש, והיא צעד פוליטי-מדיני חכם. לא אחת בדיאלוגים שמכון מיתווים מקיים בשנים האחרונות עם תורכיה, חוזר ועולה בקרב התורכים זיכרון הסיוע המשמעותי שישראל העניקה לתורכיה לאחר רעידת האדמה ב-1999. יותר מעשרים שנה לאחר מכן, אותו צעד אותנטי של סולידריות עדיין משחק תפקיד משמעותי ביחסים בין המדינות, עדיין מהווה מרכיב בתפיסה של ישראל ובמוניטין שלה. כך משחקות תפקיד גם תמונות בית החולים הישראלי שנפרש בהאיטי או בנפאל, כמו התמונות מכל מקום אליו הגיעה משלחת ישראלית שביקשה לעשות טוב ולעזור. הרווח כאן הוא כפול ומשולש.

נכון הדבר, שלא כל הבעת סולידריות מתקבלת ברצון על ידי הנפגע. הבעת סולידריות על ידי מי שנתפס כשותף לפוגעים או כמי שבהזדמנות אחרת בעצמו פוגע, אינה נתפסת כנאמנה ואמינה. במידה מסוימת כך ניתן להסביר תגובות צוננות של לבנונים למחוות הסולידריות הישראלית. אולם, גם תגובות אלו אין בהן כדי למנוע את הבעת הסולידריות ככל שהיא אמיתית וכנה. הבעת הסולידריות משרתת היטב את שאר קהלי היעד ומהווה הזדמנות להתחיל ולשנות את התמונה גם בקרב הלבנונים. זה יהיה נכון בעיקר אם אל המחווה הסמלית יצטרפו גם צעדים מעשיים ומתמשכים לאורך זמן – כמו טיפול בפצועים, העברת ציוד, והכשרת צוותים רפואיים – אשר הסיכויים לממשם דרך החברה האזרחית גבוהים יותר מאשר דרך הממשלה. זה יהיה נכון אם ישראל תשכיל לבצע את ההבחנה בין העם הלבנוני לבין ארגון החיזבאללה, כפי שהיא עושה זאת היטב בנוגע לעם האיראני ולמשטר האייתולות. בביטוי האחווה האנושית אנו זוכים בפנים האנושיות, וזורעים טוב.

 

 

המאמר פורסם בבלוג של מיתווים באתר "הארץ", 26 באוגוסט 2020.

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim