עידן חדש בסוריה? המשטר מינה נשים לתפקידי מפתח

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

האם סוריה מתקדמת או עושה צעד אחורה?

בסוריה נרשמים שינויים משמעותיים במגוון תחומים, בהם מינויי נשים לתפקידים בכירים, רפורמות במערכת החינוך ומחלוקות על תפקידי מגדר.

בצעד היסטורי, מייסא סבריני מונתה למושלת הראשונה של הבנק המרכזי של סוריה, מהלך המסמן התקדמות בשוויון מגדרי במגזר הפיננסי. על אף המצב הכלכלי המורכב במדינה, מינוי זה נתפס כהישג משמעותי עבור נשים.

במקביל, מחוז סווידא, שבו רוב האוכלוסייה דרוזית, בחר לראשונה מושלת אישה, מחסנה אל-מית'ווי. ארגון ה-HTS, השולט על הנהגת המעבר, אישר את המינוי, שהתקבל בברכה על ידי רבים כצעד נוסף לקידום שוויון מגדרי בממשל.

בדמשק, דר' דיאנה אליאס אל-אסמר, רופאה בכירה ממוצא נוצרי, מונתה לתפקיד של מנכ"לית של בית החולים האוניברסיטאי לילדים.

עם זאת, המחלוקת סביב תפקידי נשים לא איחרה להגיע. עוביידה ארנאות, דובר ההנהגה הפוליטית החדשה, עורר סערה בעקבות ראיון לערוץ הלבנוני אל-ג'דיד, שבו הביע את דעתו כי נשים אינן מתאימות לתפקידים כמו שרת ההגנה בשל "טבען הפיזי והפסיכולוגי". ההתבטאות זכתה לגינויים נרחבים מצד פעילים חברתיים ופוליטיים, שראו בכך ניסיון להחזיר את מעמד הנשים לאחור.

בתחום החינוך, ממשלת המעבר ביצעה מהלך משמעותי נוסף. שר החינוך, נזיר מוחמד אל-קאדרי, הכריז על הסרת כל אזכור למפלגת הבעת' ומשפחת אסד מתוכנית הלימודים. מקצוע "חינוך לאומי", ששימש בעבר להטמעת עקרונות מפלגת הבעת' ותולדות משפחת אסד, הוסר לחלוטין.

עם זאת, לימודי דת מוסלמית ונוצרית ימשיכו להיות חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר. שר החינוך החדש הוסיף שממשלתו לא תגביל בשום צורה גישה של ילדות ונשים לחינוך.

נראה שהמשטר הסורי החדש לכל הפחות מנסה לעשות את מה שנכון, אך הרקע השמרני הנוקשה של רבים מהבכירים הסוריים במשטר זה נותן את אותותיו אף הוא. זוהי שעתה היפה של החברה האזרחית הסורי שלראשונה אינה פועלת במחשכים ואינה חוששת לומר את דברה, אלא מבקרת את השלטון, מציעה דרכים לפעולה ופתרונות ומקדמת אג'נדה ליברלית ושוויוניות.

חודש להפסקת האש בלבנון: מה הלאה?

יותר מחודש חלף מאז שלבנון וישראל הסכימו על הפסקת האש והיא נכנסה לתוקף. מאז אירועים דרמטיים בסוריה הסיטו את תשומת הלב מביירות לדמשק, ונראה היה שחזבאללה, שספג מפלה קשה ואף איבד את התמיכה של המשטר הסורי, לא יעז עוד להפר את הפסקת האש.

אך בפועל, ארגון הטרור השיעי ממשיך בניסיונותיו להתחמש מחדש ואף מתעקש על כך שישראל תשיג את כל כוחותיה מלבנון בעוד כחודש, כאשר יחלפו 60 ימים מאז שנחתם הסכם הפסקת האש.

בדבריו שהועברו בכנס בטהרן, ציין נעים קאסם, מזכ"ל חזבאללה החדש, הצהיר שההתנגדות נמשכת, והאשים את ישראל במאות הפרות של ההסכם, כולל תקיפות אוויריות וקרקעיות, הריסת בתים ופלישות.

לדבריו, חזבאללה בחר לתת להסכם הזדמנות, תוך הטלת האחריות ליישומו על מדינת לבנון. על פי תנאי ההסכם, ישראל מחויבת להסיג את כוחותיה דרומית ל"קו הכחול", בעוד שצבא לבנון אמור להתפרס בדרום המדינה בתוך 60 יום.

על פי המחקר האחרון של מרכז עלמא, במהלך החודש האחרון הצבא הלבנוני לא פרס את כוחותיו באזורים הבעייתיים בדרום לבנון, כפי שדרש זאת הסכם הפסקת האש.

הלבנונים מצביעים על כך שצה"ל עדיין נמצא בשטח, אך בפועל כוחות צה"ל פועלים רק באזורים מוגבלים וזה לא היה אמור למנוע את פריסתן של הכוחות הלבנוניים במקום. הצבא הלבנוני האשים לא פעם את ישראל בהפרות של ההסכם, אך שתק בנוגע לפעילותו של חזבאללה – בדיוק כמו בעבר.

האם הצבא הלבנוני, שעדיין איננו מצליח לגייס מספיק חיילים לשורותיו וסובל ממחסור בציוד וחימושים, בכלל מסוגל למשימה?

בעוד פחות מחודש, ישראל, לבנון והמתווכים הבינלאומיים יצטרכו לעשות הערכה מחדש של הסכם הפסקת האש, והאמת העגומה על המצב בלבנון תצא לאור. עד אז יתקיימו במדינה בחירות לנשיאות: רק אם לבנון תצליח לבחור בנשיא שאינו מזוהה עם חזבאללה, היא תוכל לצאת מהחור השחור בו היא נמצאת שנים רבות.

אחות מהודו ניסתה לברוח מתימן ומואשמת ברצח

נימישה פריה, אחות מקרלה שבהודו, נידונה למוות בתימן בעקבות האשמות שגרמה למותו של אזרח תימני. בית המשפט בתימן גזר עליה עונש מוות ב-2020, ובנובמבר 2023 אושר העונש על ידי המועצה המשפטית העליונה בתימן.

לפי פריה ובעלה, האזרח התימני שהזמין אותם מהודו על מנת שיעבדו בקליניקה הרפואית שלו, בסוף עינה וסחט אותם, והאירוע הטרגי התרחש כאשר פריה ניסתה להשיב את דרכונה. משפחתה של האחות ההודית טוענת שהיא הרגה את הקורבן שלה מתוך ייאוש, כאשר בתימן התחוללה מלחמה והוא מנע ממנה ומבעלה לעזור את המדינה.

ארגון סיוע הודי שפועל למען נימישה פריה מנסה להשיג עבורה חנינה ממשפחת הקורבן, בהתאם לחוק השריעה, באמצעות תשלום "כסף דמים". אם יגייסו מספיק כסף, ייתכן שמשפחת הקורבן תסכים לסלוח לפריה והיא תוכל לעזוב את המדינה.

אלפי עובדים זרים מהודו, סרי-לנקה, נפאל ופיליפינים שעובדים במדינות ערביות שונות, נמצאים במצב דומה כאשר המעסיקים שלהם נוטלים מהם את הדרכונים שלהם, מתעללים בהם ומונעים מהם זכויות. השגרירויות של המדינות הללו בדרך כלל אינן מסוגלות להילחם למענם וכך רבים מהם מסיימים את חייהם ב"תאונות עבודה" מסתוריות או בכלא.

החוק האוסר על מכירת אלכוהול מוביל למחאות בעיראק

במהלך שנת 2024 בעיראק החלו לאכוף חוק שאוסר על מכירה וייבוא של משקאות אלכוהוליים במדינה. בחודשים האחרונים ובמיוחד לקראת סוף השנה קיבלו בעלי עסקים, רבים מהם נוצרים ויזידים, הודעות רשמיות על איסור לייצר, למכור או להגיש משקאות אלכוהוליים.

המכתבים הזהירו כי הפרה של החוק תגרור צעדים משפטיים. בעלי העסקים טוענים כי החוק פוגע במאות אלפי עובדים ומאיים על פרנסתם כיוון שהמועדונים הפופולריים מתרוקנים מלקוחות.

למרות האיסור, עיראקים עדיין מצליחים להשיג אלכוהול דרך משלוחים, השוק השחור או ביקור באזור האוטונומי הכורדי שם פועלים חוקים אחרים. "אנחנו משחקים בחתול ועכבר עם הרשויות", אמר בעל חנות שסוגר את החנות מיד כאשר סיור משטרתי מתקרב.

החוק מעורר ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, שטוענים כי הוא מוביל לאלימות ולשווקים שחורים. בנוסף, חוקים אחרים סותרים את האיסור, כמו מס ייבוא של 200% שהוטל על משקאות אלכוהוליים בשנה שעברה.

על פי משרד הפנים העיראקי, האכיפה מתבצעת בין היתר כדי למנוע פשיעה במקומות המגישים אלכוהול, אך בעלי העסקים טוענים כי המניעים האמיתיים הם לחץ דתי ושמרנות גוברת.

בינתיים, הגירת הנוצרים ומיעוטים אחרים מעיראק גוברת, כשמשפחות רבות עוזבות את מולדתן למקלט במדינות שכנות או יעדים רחוקים כמו אוסטרליה. גל ההגירה הנוכחי התעצם בעקבות שריפה טראגית בבכדידה ב-2023, ומתרחב עתה גם לנוצרים באזור הכורדי.

השבוע במזרח התיכון: חיסול קאסם סולימאני

ב-3 בינואר, 2020, חוסל מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני בפעולה אמריקאית בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד.

סולימאני, מהאישים החזקים ביותר במזרח התיכון, הגיע בטיסה פרטית מדמשק לבגדאד זמן קצר אחרי חצות. בשדה התעופה המתין לו אבו מהדי אל-מוהנדס, מפקד המיליציה השיעית הפרו-איראנית כתאא'ב חזבאללה, שתומכיה צרו על שגרירות ארה"ב בבגדאד ימים ספורים קודם לכן.

השניים עלו למכונית והחלו לנסוע לכיוון כביש הגישה בקצה מסלול ההמראה. מה שלא ידעו הוא שפרטי ביקורו של סולימאני דלפו מראש, וכי מל"ט אמריקאי מסוג "ריפר" עקב אחר תנועותיהם.

כאשר המכוניות פנו לעבר חומת שדה התעופה הנמוכה, שיגר המל"ט שני טילים שפגעו במכונית הראשונה בה נסעו סולימאני ואל-מוהנדס. טיל שלישי פגע במכונית השנייה שהסיעה את המאבטחים. בעוד אל-מוהנדס התאדה בפגיעה, זוהה סולימאני על פי טבעת שענד על ידו שנראתה מבעד לחלון המכונית.

החיסול, שאושר על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, היה נקודת שיא במתיחות בין ארה"ב לאיראן והוביל לירי טילים מאסיבי על בסיסים אמריקאיים בעיראק.

הוא גם סימן את סופה של אחת הדמויות המשפיעות ביותר במזרח התיכון, שהיה אחראי למותם של אלפי אזרחים איראנים, עיראקיים, סוריים ולבנונים, מאות חיילים אמריקאים, ועמד מאחורי מתקפות קשות נגד ישראל והרחבת ההשפעה האיראנית באזור.

המאמר פורסם ב-4.1.25 באתר זמן ישראל.