פעילות המעצמות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל

יולי 2019

מסמך זה פורש את תמונת האינטרסים והמטרות של המעצמות (ארה"ב, רוסיה, סין, האיחוד האירופי) באגן הים התיכון, ואת היעדים והצעדים שהן נוקטות על מנת לממש ולהגשים אותם. המסמך מציג גם את מדיניות ישראל אל מול פעילות המעצמות באזור זה, ומצביע על העקרונות שצריכים להנחות מדיניות זו ביחס לכל אחת מהן. המסמך מבוסס על מפגש שקיימה קבוצת מחקר ומדיניות על ישראל באגן הים התיכון ב-21 ביולי 2019 באוניברסיטה העברית, ביוזמת מכון מיתווים, מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית והמרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה.

א. מבוא
אגן הים התיכון היווה לאורך ההיסטוריה זירת פעילות מרכזית עבור המעצמות העולמיות, וכך גם עתה. לאורך מרבית העת החדשה היה אגן הים התיכון מרחב השפעה בריטי. ההתמודדות בין המעצמות נסובה סביב עובדה זו, ובאה לידי ביטוי, למשל, במאבק על השליטה בתעלת סואץ. המציאות השתנתה לאחר מלחמת העולם השנייה והתפתחותה של המלחמה הקרה, כאשר האזור הפך לזירת קרב ומאבק של שליטה בין ארה"ב וברה"מ. עם סיום המלחמה הקרה, נותרה ארה"ב כהגמון במערכת הבינלאומית, וחשיבותו של אגן הים התיכון עבורה פחתה.

בתקופה האחרונה חוזר אגן הים התיכון לצבור משמעות אסטרטגית עבור המעצמות, ומתגבשת בו תמונה חדשה של פעילות ומאבק. אל המעצמות הוותיקות – רוסיה, ארה"ב ואירופה – שפעלו באזור בעשרות השנים האחרונות, הצטרפה מעצמה חדשה – סין. כניסתה של סין למרחב משפיעה על תפיסת האינטרסים והפעילות של המעצמות האחרות, ובייחוד מביאה את ארה"ב לשקול מחדש את נטייתה לצמצם את מעורבותה באזור.

האינטרסים השונים של המעצמות, והמאבק ביניהן על שליטה ועוצמה באזור, משפיעים במידה ניכרת על פעילותם של השחקנים השונים באגן הים התיכון. מלחמת האזרחים בסוריה, נכונותו של ארדואן לפעול בניגוד למדיניות הרצויה והאינטרסים של ארה"ב, תפקידה הגובר של קפריסין, כולם מושפעים מהמאבק בין המעצמות, וניתן להבינם כדבעי רק כאשר משקללים גם את המרכיב הזה. כלומר, על מנת להבין את אגן הים התיכון, את ההתרחשויות השונות, התהליכים המתמשכים, והלחצים המופעלים, יש הכרח להבין את תמונת פעילותן של המעצמות. הבנה זו הכרחית לשם חשיבה, ניתוח והוצאה לפועל של מדיניות ישראלית שקולה כלפי האזור.

מסמך זה יציג בחלקו הראשון את האינטרסים השונים של המעצמות המרכזיות שפועלות היום באגן הים התיכון – ארה"ב, סין, רוסיה והאיחוד האירופי – ואת הצעדים הקונקרטיים שהן נוקטות על מנת להגשים אותם. בחלקו השני יציג המסמך את מדיניות ישראל והאינטרסים שלה כלפי כל אחת ואחת מהמעצמות, ויצביע על הצעדים שכדאי לישראל לנקוט ביחס אליהן.

 

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון