שוק האנרגיה העולמי בצל משבר הקורונה

מאמרי דעה ופרשנות / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

הצלילה במחירי הנפט ברחבי העולם מקורה בשני גורמים עיקריים: המשבר הכלכלי העולמי עקב נגיף הקורונה, שהביא להשבתת ענפים שלמים ברחבי העולם, והמאבק בין סעודיה ורוסיה על עמדות שליטה משופרות, כלכלית ומדינית, בשוק האנרגיה העולמי.

הירידה הדרסטית במחירים הייתה תגובה ישירה לכישלון הניסיון להגיע להסכמה בין סעודיה ורוסיה. קרטל "אופ"ק +", המרכיב את מדינות אופ"ק ועשר מדינות מפיקות נפט, בראשן רוסיה, התכנס ב–5 במרץ בניסיון לקצץ בתפוקה כדי לבלום את הירידה החדה במחירים. המפגש הסתיים בכישלון לנוכח סירובה של רוסיה לקחת חלק במכסת הקיצוץ, מה שהוביל ל"מלחמת עולם" בין ריאד ומוסקבה סביב מחירי הנפט.

המניעים של כל מדינה דומים, שילוב של גורמים כלכליים ומדיניים, שתכליתם, ובעיקר מן הצד הרוסי, לשנות את הדינמיקה בשוק הנפט העולמי, ולכרסם בדומיננטיות הסעודית. המשבר בזירה הבינלאומית לנוכח משבר הקורונה, והמגמה המתמשכת של פחת במעמדה של ארה"ב, נתפסו במוסקבה כהזדמנות לשפר את כושר המיקוח שלה מול השחקנים האחרים. סעודיה ראתה בכך קריאת תגר על מעמדה המרכזי בשוק האנרגיה העולמי, והשיבה מלחמה שערה. בריאד סברו, כי יש ביכולתם לשרוד את מלחמת המחירים, לנוכח "הכיס העמוק" ממנו הם נהנים ביתרות מט"ח. זה קשור גם למאבק הכוחות הפנימי, ולניסיונו של יורש העצר לבסס יותר את מעמדו.

רמת המחירים הנמוכה (מאד) לא התקבלה באופן חיובי בארה"ב. לובי האנרגיה הפעיל לחצים על הממשל, וסנטורים ממדינות מפיקות נפט (טקסס) הפעילו לחץ ישיר על הסעודים להגיע לפשרה. יש לזכור, שמחירי נפט נמוכים מדי מקשים עד מאד על הכדאיות של הפקת פצלי השמן בארה"ב.

לנוכח זאת החליטה וושינגטון להתערב. הנשיא טראמפ הצהיר בשבוע שעבר, כי הוא "מעריך" שהקיצוץ בתפוקת הנפט של שתי המדינות יהיה בהיקף של 10 מיליון חביות ביום. למחרת, הנשיא פוטין יישר קו איתו. ב-12.4 סוכם על היקף הקיצוץ, 9.7 מיליון חביות ביום בחודשיים הקרובים. מחירי הנפט שבו לעלות, וחבית נפט מסוג בראנט נמכרת כיום סביב 31 דולר, עדיין הרבה מתחת למחיר טרם המשבר. בריאד נשמעו קולות של אי שביעות רצון ממה שמסתמן, כתיאום רוסי – אמריקני.

מהן המשמעויות המרכזיות?

1. רוסיה – אמנם מצמצה ראשונה, ביחס לקיצוץ בתפוקה, אולם זה בא בתגובה לפניה אמריקנית, באופן שעשוי להתפרש על רמת תאום והבנה טובים בינה לבין וושינגטון. ברור, שכל סדק במערכת היחסים בין סעודיה וארה"ב, שממילא מתמודדת עם אתגרים רבים, משרת את האינטרס הרוסי ארוך הטווח במזרח התיכון ומחוצה לו.

2. סעודיה – מעמדה הדומיננטי בשוק האנרגיה העולמי ספג "מכה קלה בכנף", ודווקא מצד בעלת בריתה האסטרטגית. בדיעבד, ניתן לראות בכיפוף הידיים הסעודי בגדר מהלך שגוי מצד יורש העצר שלא הבטיח מראש תמיכה אמריקנית בצעדיו.

3. ארה"ב – השיבה את מחירי הנפט העולמיים לרמה נסבלת יותר אף אם עדיין נמוכה, וסייעה בכך גם לתעשייה שלה, אולם העמיקה את סימני השאלה בריאד ובבירות נוספות באזור ביחס לשאלה עד כמה ניתן לסמוך על תמיכתה בבעלות בריתה. הנשיא טראמפ מילא אמנם תפקיד מפתח בהשגת ההסכם לקיצוץ בתפוקה, אולם עדיין המוקד מבחינתו היה בהגנה על התעשיה האמריקנית.

ישראל צריכה להביט בדאגה על מגמת ההיחלשות במעמדה של ארה"ב באזור. חיזוקו של כושר המיקוח הרוסי מול שחקנים באזור, בדגש על בעלות ברית של ארה"ב, איננו משרת את האינטרס הישראלי. ישראל אינה רוצה בהחלשתה של סעודיה, ובמיוחד במעמדו של יורש העצר, לנוכח מערכת היחסים ההדוקה בין המדינות בשנים האחרונות. אנרגטית, סביבה של מחירי נפט נמוכים מקשה על ישראל, מבחינת יצוא הגז משדותיה, הן לגבי החוזים הקיימים מול מצרים וירדן, כמו גם סביב פוטנציאל עתידי. אולם, יש עוד להמתין למשבר הקורונה שידעך, בטרם ניתן יהיה להסיק מסקנות ברורות יותר.

**המאמר פורסם באתר זמן ישראל, 23 באפריל 2020.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון