שיתוף פעולה אזורי בתחום הסביבה: ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית

שיתוף פעולה סביבתי חוצה-גבולות הוא בעל פוטנציאל גבוה לשיפור מצבם של בתי גידול רגישים, לשימור משאבי טבע חשובים, ולשיפור היציבות הגאו-אסטרטגית באזור. ראייה סביבתית אזורית, המתייחסת גם למשאבי טבע, אקלים ובתי גידול במזרח התיכון, עשויה להוביל לתובנות חדשות ולרובד חדש של מדיניות-חוץ. מאז תהליך השלום של שנות ה-90, צצו יוזמות רבות לשיתוף פעולה סביבתי בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית שחלקן פעילות גם כיום. מאמר זה מתמקד בשיתופי הפעולה הסביבתיים חוצי-הגבולות בין ישראל לירדן ובין ישראל לרשות הפלסטינית בהיבטי החקלאות המקיימת, שימור בתי גידול ביבשה ובים, וחינוך והכשרה סביבתיים. ממצאי המחקר מראים שמרבית הפרויקטים בתחום זה נעשים באזורי ספר, הרחק מעין הציבור, שחלקם מובלים על ידי ארגונים לא-ממשלתיים, ושמטרתם משולשת: לשפר את מצבם של בתי הגידול והידע המדעי אודותיהם, לקדם יחסים קרובים יותר בין העמים, ולשפר את מצבם החברתי-כלכלי של תושבי האזור. לבסוף, המאמר מציע כי יוזמות מסוג זה יכולות להוות פתח ותקדים לשיתופי פעולה בתחומים אחרים, ולשיפור היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם מדינות האזור ועם שאר העולם.

א. מבוא

מערכות אקולוגיות חוצות גבולות פוליטיים. שימוש לא אחראי במקורות טבעיים או זיהומם בצידו האחד של הגבול עשוי לפגוע בבתי גידול טבעיים ומשאבי טבע של מי שחי בצידו האחר. בנוסף, הידלדלות משאבי טבע ושינויי האקלים המתרחשים והצפויים להתרחש עשויים להוביל ל"אפקט דומינו" שיגרום למחסור במי שתייה והשקיה, באוויר נקי, באדמה פורייה או במינים שונים המספקים שירותי מערכת אקולוגית חשובים (כגון מזון או הגנה ממזיקים). הדבר עלול גם לתרום לאי-יציבות אקולוגית, כלכלית, חברתית ופוליטית. במזרח התיכון, אירועים כגון האביב הערבי ומלחמת האזרחים בסוריה הושפעו בין השאר מהמחסור במים שנוצר בשל שינויי אקלים וניהול מים לוקה בחסר, שבתורם השפיעו על תחום החקלאות באזור ובעולם, והובילו לתופעות בעלות השלכות כלכליות ופוליטיות כהגירה פנימית ועלייה ביוקר המחייה.

לחילופין, שיתוף פעולה או ניהול משותף של משאבי טבע עשויים להניב סינרגיות וניצול יעיל ובר-קיימא של משאבים אלה, הן מבחינה אקולוגית והן מבחינה כלכלית-חברתית. חילופי ידע, טכנולוגיות ונתונים, לצד איחוד משאבים כלכליים ומשאבי אנוש לצרכי אכיפה וניטור, מגבירים את היכולת לשמור על בתי גידול בריאים יותר, על חוסן חברתי-כלכלי ועל איכות חיי התושבים, לצד צמצום קונפליקטים, שיפור היחסים בין המדינות וקידום יציבות אזורית. בנוסף, ראייה אזורית, המתייחסת גם למשאבי טבע, אקלים ובתי גידול, עשויה להוביל לתובנות חדשות ולרובד חדש של מדיניות, לצד שיתופי פעולה רבי-משתתפים או לצד שותפים חדשים, מדיניים ואחרים.

מאמר זו מתמקד בשיתופי הפעולה הסביבתיים חוצי-הגבולות בין ישראל ושכנותיה, בדגש על חקלאות סביבתית, שמירת טבע וחינוך סביבתי. הוא אינו מתמקד בנושאים סביבתיים אחרים של ניהול משאבי טבע הנוגעים להפקת, ניהול וטיוב השימוש במים ובאנרגיה, שהם בעלי אופי אחר מבחינת שיתופי הפעולה הנהוגים בהם ולעתים קרובות מובלים על ידי גורמים אחרים. מבחינה גיאוגרפית, נמצא שרוב הפרויקטים הסביבתיים חוצי-הגבולות הם מול שתי השותפות עימן ישראל חולקת את הגבולות הארוכים ביותר ולכן גם בתי גידול משותפים: ירדן והרשות הפלסטינית (ובכלל זה הגדה המערבית ורצועת עזה). שיתופי פעולה סביבתיים גלויים מול מדינות אחרות באזור, לרוב אינם מוכרים באופן רשמי, ובמקרים קיצוניים, של סכנה או צורך הכרחי בתיאום, נעשים דרך מתווכים (דוגמת יוניפי"ל בלבנון) או כחלק משיתוף פעולה אזורי רב-צדדי כגון חתימה על אמנות סביבתיות בינלאומיות. במקרה המצרי, על אף קיומם של יחסים דיפלומטיים ודיונים בנושא שיתוף פעולה בתחום הגז הטבעי, קיים שיתוף פעולה סביבתי מוגבל מאוד הנוגע להיערכות אזורית משותפת לישראל, ירדן ומצרים בנוגע לזיהום שמן בים האדום.

הפרקים הבאים ידונו בשלושה היבטים של שיתופי פעולה סביבתיים: חקלאות מקיימת, הכשרה וחינוך לקיימות ושימור ושיקום המגוון הביולוגי בים וביבשה. הפרקים ידונו באתגרים ובהזדמנויות, ובפרויקטים שהתרחשו בעבר ופרויקטים קיימים של שיתוף פעולה חוצה-גבולות. בחלקו האחרון של המאמר, יוצגו פערים ואתגרים שקיימים עדיין בתחומים אלה. מבט רוחבי זה על שיתופי הפעולה הקיימים עשוי להניב תובנות לגבי היתרונות הטמונים בשיתופי פעולה סביבתיים חוצי-גבולות, ובכללן: שיפור היחסים בין המדינות ותושביהן, מניעת סכסוכים סביבתיים, שיפור איכות החיים של קהילות באזורי הגבול והגברת ביטחון המים והמזון לתושבי האזור כולו. בנוסף, יוצגו מסקנות באשר לאופן בו ניתן לשפר צורות אלה ואחרות של שיתופי פעולה בנושאים סביבתיים. בפרט, מתייחס המאמר לצורך בתמיכה מוסדית, מדעית וכלכלית כדי להבטיח יעילות מוגברת וניהול בר-קיימא של פרויקטים אלה באופן מיטבי.

הצטרפו לניוזלטרצרו קשרלתרומה