תורכיה והמזרח התיכון: התפתחויות אחרונות

סיכומי כנסים / ישראל והמזרח התיכון

ב-27 ביוני קיימו ה-Middle East Institute וה-Institute of Turkish Studies שבוושינגטון די סי כנס רם-דרג בנושא: "אתגרים אזוריים ופנימיים עבור תורכיה". בכנס השתתפו אנשי ממשל ודיפלומטיה מארה"ב, תורכיה ואירופה, וכן עיתונאים, אקדמאים, ונציגי מכוני מחקר מדיניות. להלן סיכום הנקודות העיקריות שהועלו בכנס, בהתייחס להתפתחויות אחרונות ביחסי תורכיה עם מדינות המזרח התיכון – התפתחויות אותן חשוב להבין בישראל, לאור חשיבותה האזורית הגוברת של תורכיה.

תורכיה – סוריה

המשבר בסוריה והשלכותיו על יחסי אנקרה-דמשק עמדו במרכז דבריהם של שגריר תורכיה לארה"ב, נאמיק טאן, והיועץ הבכיר לראש ממשלת תורכיה, איברהים קאלין. בדומה להצהרותיו האחרונות של ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שני האישים מתחו ביקורת קשה על נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, והעבירו מסר ברור לפיו יירוט מטוס הקרב התורכי על ידי סוריה בתחילת יוני 2012, הפך את סוריה לאיום ממשי על ביטחונה הלאומי של תורכיה. קאלין טען עוד שהפלת המטוס מעידה על מצבה הנואש של ההנהגה הסורית ועל אובדן הלגיטימיות להמשך שלטונה.

הרטוריקה התורכית שנשמעה בכנס, ובראשה שינוי תפישת האיום התורכית בנוגע לסוריה, מעידה על השפל אליו הגיעו יחסי תורכיה וסוריה. שתי המדינות ניהלו עד לפני כשנה וחצי יחסי מסחר ודיפלומטיה ענפים, ואולם מאז תחילת האלימות בסוריה יחסי השתיים הלכו והידרדרו. למרות זאת, טען קאלין מפורשות כי לתורכיה אין אינטרס בהסלמת המתיחות עם סוריה, וכי מדינתו תמשיך לכבד את ריבונות שכנותיה. ואכן, מאז התקרית לא נרשמה פעולה תורכית צבאית נגד סוריה. האינטרס התורכי הוא להביא לסיום המשבר עם סוריה. לשם השגת יעד זה, אמר קאלין, תורכיה תהיה מוכנה לערב את כל גורם שיוכל לסייע, כולל איראן.

הסנאטור ג'ון מקיין מאריזונה, מועמד הרפובליקנים לנשיאות ארה"ב ב-2008, חזר לאחרונה מסיור במחנות הפליטים הסוריים בגבול תורכיה-סוריה. בדבריו בכנס, גינה מקיין את הפלת מטוס התורכי וכינה אותו "מעשה אגרסיבי ומיותר". לדבריו, המשבר המתמשך בסוריה לא זאת בלבד שגובה קורבנות רבים בנפש, אלא אף עלול לערער את יציבותן של בנות בריתה של ארה"ב באזור, דוגמת תורכיה וסעודיה. מקיין שלח מסר לסוריה שארה"ב תעמוד לצד תורכיה בעתות משבר, ושכך יעשו גם בנות הברית האחרות של תורכיה. הוא קרא לארה"ב להפגין מנהיגות למען סיום האלימות בסוריה, וזאת באופן שיפגין את מחויבותה האנושית של ארה"ב לבני העם הסורי ואת מחויבותה האסטרטגית לבנות בריתה. יחד עם זאת, מקיין הביע התנגדות למעורבות ישירה של צבא ארה"ב בסוריה.

תורכיה – איראן

דומה כי תורכיה מתקשה למצוא את הנוסחה שתשלב בין רצונה למנוע מאיראן נשק גרעיני לבין התנגדותה לפעולה צבאית נגדה.

הדיפלומט התורכי הוותיק ושר החוץ לשעבר, יאשאר יאקיש, טען כי על תורכיה לבסס את תפקידה האזורי טרם תוכל להפוך לשחקן משמעותי בזירה העולמית. לדבריו, על מנת להיות שחקן משמעותי במזרח-התיכון, על תורכיה להתחרות מול מצרים ואיראן. לפיכך, הוא הזהיר, הפיכת איראן לגרעינית תשבור את מאזן הכוחות האזורי ותטה אותו לטובתה.

השגריר טאן קבע כי תורכיה אינה יכול להישאר אדישה לנוכח תהליך הפיכתה של איראן לגרעינית. לדבריו, תורכיה מודאגת מאוד מהפרויקט האיראני משתי סיבות מרכזיות: (1) הסכנה שלתורכיה תהיה שכנה גרעינית, ו-(2) הסכנה שאיראן גרעינית תביא למרוץ חימוש אזורי שיכלול בין היתר את מצרים וסעודיה ושיגביר עוד יותר את רף המתיחות באזור. למרות החשש, הדגיש השגריר, תורכיה מתנגדת לכל מהלך צבאי לעצירת הפרויקט האיראני ומאמינה שרק דיפלומטיה תניב את הפירות הרצויים.

מדבריו של קאלין השתמע כי תורכיה חוששת שהתמשכות המשבר בסוריה משרת אינטרסים איראניים – הוא מסיט את תשומת הלב העולמית מאיראן, מאפשר לה להרוויח זמן בפיתוח הפרויקט הגרעיני שלה, ומבסס עוד יותר את מעמדה כגורם חיוני לפתרון בסוריה.

תורכיה – עיראק

יחסי תורכיה ועיראק נידונו רבות בכנס. פרופ' יוסט הילטרמן, סמנכ"ל דסק המזרח התיכון ואפריקה בקבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group), היה הדובר המרכזי בסוגיה זו. הוא שיתף את קהל השומעים מרשמים מנסיעת עבודה שקיים בעיראק.

היחסים עם עיראק חשובים לתורכיה מבחינה כלכלית, מדינית ואסטרטגית. מתחים בין קבוצות אתניות שונות בעיראק (במיוחד בין השיעים והסונים) מעלים בתורכיה חשש שעיראק עלולה להתפרק לתתי-מדינות שיעיות וסוניות, ושהדבר יוביל למעורבות איראנית גוברת בקרב האוכלוסייה השיעית בעיראק. לפיכך, שמירה על עיראק מאוחדת, מניעת התפרקותה לתתי-מדינות, ובלימת המעורבות האיראנית בנעשה בה הם בגדר אינטרס תורכי מרכזי.

בשנה האחרונה נרשמה עלייה במתיחות בין תורכיה לעיראק. ראש ממשלת עיראק, נור אל-מליכי, האשים את תורכיה בהתערבות בענייניה הפנימיים של ארצו. תורכיה רואה בממשלת אל-מליכי, שיעי במוצאו, בת-חסות איראנית והאשימה את התנהלותו כדיקטטורית. בעיראק גם רווחת התפישה לפיה תורכיה ונסיכויות המפרץ הסוניות מתכוונות לפעול לסילוקו של אל-מליכי לאחר סילוק אסד מסוריה. בכירים עיראקיים אף כינו את ארדואן "הגרסה העותומאנית של גמאל עבד אל נאסר", בהשאלה לשאיפתו של נשיא מצרים בשנות ה-50' וה-60' להקמת חזית ערבית מאוחדת בין היתר דרך התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב שונות. עמדה עיראקית זו נעוצה ככל הנראה בתפישה הרווחת בעיראק לפיה תורכיה, נסיכויות המפרץ וסעודיה מנסות להבטיח את האינטרסים שלהן באזור על-ידי יצירת ברית סונית כנגד, מה שלתפישתן הוא, הציר השיעי הכולל את איראן, סוריה, חיזבאללה, וממשלת אל-מליכי.

במקביל, לדברי הילטרמן, חלה התקרבות משמעותית בין תורכיה לממשלה האזורית הכורדית (Kurdistan Regional Government – KRG) בצפון עיראק, שנשיאה הוא מסעוד ברזאני. בצפון עיראק, בניגוד לשאר חלקי עיראק, יש פיתוח מואץ ותהליכי מודרניזציה, והיא הפכה תלויה כלכלית בתורכיה, אשר לוטשת עיניים לעתודות הנפט ולשוק הצרכני ששם. צפון עיראק זקוקה לידע תורכי בתחומים כמו הנדסה אזרחית, תקשורת, ותשתיות להמשך פיתוחה, וגם ליציבות ביטחונית כדי לוודא שהפיתוח הכלכלי בה יוכל להימשך. גם בתחום הביטחוני תורכיה וצפון עיראק משתפות פעולה, וזאת בלחימה נגד המחתרת הכורדית פ.ק.ק ובניסיון לבודד את הסניף הסורי של הפ.ק.ק (PYD – the Democratic Union Party).

תורכיה – ישראל

יחסי ישראל-תורכיה היו נושא שולי ביותר בכנס, ומעט מאוד נאמר לגביהם. ייתכן שהדבר נובע מכך שהמשבר בסוריה, סוגיית איראן, והיחסים עם עיראק דחקו את המשבר עם ישראל למקום נמוך יותר בסדר היום המדיני של תורכיה. אפשרות אחרת היא שהורדת הפרופיל בנושא משקפת התקדמות חשאית לקראת פתרון המשבר או לפחות החלטה מודעת להימנע מהחרפה נוספת ביחסים.

השגריר טאן, בהתייחסו לאפשרות לפיה המשבר בסוריה ייצור תנאים לשיתוף פעולה אסטרטגי מחודש עם ישראל, אמר כי התנאים שמציבה תורכיה לנרמול הקשר עם ישראל נותרו בעינם: התנצלות ישראלית על אירועי המשט, פיצוי כספי למשפחות ההרוגים, והסרת הסגר מעל רצועת עזה. הוא הוסיף כי כעת, כשבישראל קואליציה רחבה, תורכיה מצפה מישראל לכבד את הדרישות התורכיות. מעבר לזאת לא התייחסו הדוברים התורכים הרשמיים לסוגיה הישראלית. גם בדבריהם לגבי החשש התורכי מתכנית הגרעין האיראנית ומן האפשרות של מזרח תיכון גרעיני, לא היה (בניגוד למקרים אחדים בעבר) רמז ליכולות של ישראל בתחום.

הסנאטור מקיין נמנע אף הוא מלהרחיב על המשבר בין ישראל ותורכיה והסתפק בציון הבעייתיות והרגישות שהמשבר גורם לארה"ב בכל הנוגע למדיניותה באזור. רוברט פירסון, שגריר ארה"ב לתורכיה לשעבר (2003-2000), הביע תמיכה בעמדה התורכית לפתרון המשבר עם ישראל, אך הדגיש שלתורכיה יש אינטרס ברור לשקם את יחסיה עם ישראל אם היא רוצה לבסס את מעמדה כמנהיגה אזורית. פירסון הוסיף גם שחידוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות יסייע במינוף הלחץ על המשטרים בדמשק ובטהרן.