מאמרי דעה ופרשנות
/ ישראל וארה״ב
רבות דובר על ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בשבוע הבא בישראל ובסעודיה בהקשר של המלחמה באוקראינה ושימור מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. אולם, לביקור מטרה נוספת שאינה מוזכרת כמעט בכלל – לחזור ולבסס את ההשפעה האמריקאית באגן הים האדום, שבו עובר אחד מנתיבי הסחר החשובים ביותר בעולם, וסביבו איבדה וושינגטון את השפעתה לטובת רוסיה וסין בשנתיים האחרונות.
בראש ובראשונה בולטת בהקשר זה אתיופיה, המדינה השנייה בגודלה באפריקה מבחינת אוכלוסייה ומקום מושבו של האיחוד האפריקאי. ראש ממשלתה, אביי אחמד, הפך בן לילה מזוכה פרס נובל לשלום ויקיר ארה"ב, למוקד לגינויים ולסנקציות מצדה. זאת, כתוצאה מהתייצבותה של ארה"ב לצד מצרים וסודאן בסוגיית מילוי סכר "התחייה", המפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר באפריקה, הבנוי על הנילוס הכחול והמאיים באופן חמור על ביטחון המים והמזון של שכנותיה של אתיופיה מצפון. לכך הצטרפו הדרישות האמריקאיות מאתיופיה להפסיק את המלחמה בתיגראי ולחדול מהפרות זכויות אדם בעטיין הוצאה אתיופיה בנובמבר 2021 מ"חוק הצמיחה וההזדמנות האפריקאית" (The African Growth and Opportunity Act) – הסכם סחר חשוב שמטרתו לסייע לכלכלות האפריקאיות ולשפר את הקשרים הכלכליים בין ארה"ב.
על רקע זה, הידקה אתיופיה את יחסיה הדיפלומטיים עם רוסיה, חתמה עמה על הסכם לשיתוף פעולה צבאי וקיבלה ממנה כלי נשק אסטרטגיים להגנה על הסכר. נוסף על כך, אחמד מסתייע במל"טים מסין בכדי להפציץ את מטרות של "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF) ובעלות בריתה שאיימו על שלטונו.
סודאן נדחפה לחיקה של רוסיה אחרי ההפיכה שהוביל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, נשיא מועצת הריבונות הזמנית, נגד הצד האזרחי בממשלה באוקטובר 2021. ההפיכה גררה התנגדות אמריקאית ומערבית ואת השעיית הסיוע האמריקאי על סך 700 מיליון דולר למדינה. ב-24 בפברואר, ביום שבו פלשה רוסיה לאוקראינה, ביקר במוסקבה הגנרל מוחמד חמדאן דקלו חמתי, סגנו של אל-בורהאן, והביע תמיכה פומבית בזכותה של רוסיה להגן על אזרחיה בחבלים הבדלניים דונייצק ולוהאנסק. ייתכן, איפוא, שבנסיבות אלה, ניסיונותיה של רוסיה לקדם עסקה להחכרת שטח בחוף הסודאני למשך 25 שנה לצורך הקמת בסיס לוגיסטי, שטורפדו עד כה בהצלחה על-ידי ארה"ב, יצליחו בסופו של דבר.
גם אריתריאה עשתה דרכה לחיקן של סין ורוסיה, לאחר שבנובמבר הטילה ארה"ב סנקציות על צבאה, על מפלגת השלטון ועל שני בכירים בממשלה. זאת, בשל מעורבותו של צבא אריתריאה במלחמה בתיגראי. אריתריאה הצטרפה בתגובה ל"יוזמת החגורה, דרך אחת" של סין וקיבלה ממנה הבטחה לסיוע כספי. בביקורו של שר החוץ הסיני, ואנג יי, באסמרה בינואר, קיבלה אריתריאה גם מוכנות סינית לפתח את חופי הים האדום. אריתריאה גם היתה המדינה האפריקאית היחידה שהתייצבה בפומבי לצד רוסיה והצביעה ב-2 במארס בעצרת האו"ם נגד החלטת הגינוי הדורשת מרוסיה להפסיק באופן מיידי את פעילותה הצבאית באוקראינה. כיום, אף מתקיימים מגעים בין רוסיה לאריתריאה לשם הקמת בסיס לוגיסטי רוסי בחופיה.
סין מייחסת חשיבות רבה לקרן אפריקה ובמהלך השנה הנוכחית היא קידמה את מעמדה כשחקנית מרכזית וכמיישבת סכסוכים בתוך ובין מדינות האזור. במסע הדילוגים של שר החוץ הסיני, הוא הודיע גם על מוכנותה של בייג'ין לתמוך בהתמודדות מדינות האזור עם האתגר המשולש – ביטחון, פיתוח וממשל. במישור הביטחוני, הוא הציע שמדינות קרן אפריקה יקיימו כנס בנושא השלום, יגיעו לקונצנזוס פוליטי ויתאמו פעולות משותפות. במישור הפיתוח, הוא הציע להרחיב את מסילות הברזל המחברות את עיר הנמל מומבסה עם בירת קניה, ניירובי, ואת ג'יבוטי עם אדיס אבבה, בירת אתיופיה, ובמקביל – להאיץ את הפיתוח של חופי הים האדום ומזרח אפריקה. במישור הממשלתי, הוא הציע ליישב סכסוכים אתניים, דתיים ואזוריים בדרך אפריקאית שתיצור סביבת פיתוח מאוחדת, יציבה והרמוניה.
בפברואר מינתה בייג'ין את הדיפלומט הבכיר שואה בינג (Xue Bing) לשליח הסיני המיוחד לקרן אפריקה. בחודש שעבר כבר התקיים באדיס אבבה הכנס הראשון של סין-קרן אפריקה בנוגע לביטחון, ממשל ופיתוח. במהלך הכנס הציע השליח הסיני את שירותי התיווך שלו ביישוב סכסוכים בדרכי שלום והכריז על מוכנותה של סין לתמוך בפרויקטים בתחומי ביטחון המזון, החקלאות, התחבורה, קידום הסחר ובניית יכולות.
נוכח התפתחויות אלה נוקטת ארה"ב שני מהלכים מקבילים, בדרום הים האדום ובצפונו: במאי, מיד לאחר בחירתו של חסן שייח מוחמוד לנשיא סומליה, הכריזה ארה"ב כי תציב מחדש 500-450 חיילים במדינה בכדי לייעץ ולסייע לכוחות הסומלים במלחמתם נגד המיליציה האיסלאמיסטית "אל-שבאב". זאת, לאחר שממשל טראמפ הסיג ב-2020 את הכוחות האמריקאים מהמדינה. העיתוי נובע ככל הנראה מיחסיו הצוננים של מוחמוד עם נשיא אריתריאה וראש ממשלת אתיופיה. במקביל, ארה"ב משקיעה מאמצים רבים במגעים לאשרור הסכם בין ישראל, מצרים וסעודיה להחזרת האיים טיראן וסנפיר לריבונות סעודיה תוך התחייבות סעודית להבטחת חופש השייט של ספינות ישראליות באזור. בתמורה לכך, סעודיה תסכים למעבר טיסות ישראליות מעל שטחה למזרח הרחוק ואפשר שתאפשר טיסות ישירות של ערבים ישראלים לשטחה בכדי שיוכלו לעלות למכה.
מהלכים אמריקאים אלה מתאפשרים על רקע כמה התפתחויות אחרות בשנתיים האחרונות: 1. חתימת "הסכמי אברהם" בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, באישור ובתמיכת סעודיה, והכנסת ישראל למרחב אגן הים האדום כשותפה בברית מזרח תיכונית המתרקמת. 2. הסכם הפיוס המפרצי שנחתם ב-5 בינואר 2021 ושם קץ לשלוש שנים וחצי של נתק בין קטאר וטורקיה לבין סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות ומצרים. התקרבות זו מאפשרת לארה"ב לפעול ליצירת ברית ביטחונית אזורית. 3. העברת ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד מרכז האמריקאי בינואר 2021 הקלה על שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל למדינות אחרות בפיקוד. בנובמבר קיימו חילות הים של ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ופיקוד המרכז האמריקאי תרגיל משותף בים האדום נגד איראן. בחודש שעבר התקיימה פגישה חשאית בשארם א-שייח' בין הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לבין מקבילו הסעודי ובין בכירים מצה"ל לבכירים מצבאות קטאר, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות ובחריין. 4. הפסקת האש בתימן, הנכנסת עתה לחודשה הרביעי, מאפשרת לממשל ביידן לנקוט במהלכים אלו מבלי להתמודד עם ביקורת מבית ומבחוץ על שיתוף הפעולה עם סעודיה.
הפעילות האמריקאית לביסוס השפעתה באגן הים האדום ולהמשך בנייתו של מרחב גיאו-פוליטי חדש, המשתרע מהודו עד צרפת ועובר דרך מדינות המפרץ, צפון הים האדום והאגן המזרחי של הים התיכון. בתוך המרחב הזה נועד לישראל תפקיד מרכזי. הוא נובע ממיקומה הגיאוגרפי, ולצד זאת הוא גם פועל יוצא של עוצמתה הצבאית ומחויבותה לחופש השיט בים האדום למאבק באיום האיראני עליו. אין ספק, שפעילות אמריקאית זו מעלה את חשיבותו של אגן הים האדום בעיני ישראל לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם מבחינה מדינית ומבחינת הפוטנציאל לשיתופי פעולה סביבתיים וכלכליים הטמונים בו.
המאמר פורסם ב״הארץ״, ב-6 ביולי 2022
