כל הפרסומים
/ ישראל ואירופה
בספטמבר השנה הגיע שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, לדיון בבג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות. "קורה כאן משהו חשוב לדמוקרטיה הישראלית ואנחנו החברים של ישראל מסתכלים היום בעניין רב על בג"ץ", אמר השגריר זייברט בעברית בסרטון שהעלה ברשת X. די היה בכך בעבור שר החוץ לשעבר אלי כהן להביע מחאה בפני משרד החוץ הגרמני על מה שכינה "התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל".
השר כהן כשל מלהבין את המוטיבציות של גרמניה ביחס לישראל. לא התערבות, כי אם דאגה אמיתית, חוצת מפלגות ומחנות פוליטיים, לעתידה ולחוסנה של מדינת ישראל.
"המשפט 'ביטחונה של ישראל הוא חלק מהאתוס הלאומי הגרמני', מעולם לא היה פרפרזה ריקה ואסור לו להפוך לכזו. פירושו הוא שביטחון ישראל נחוץ לנו בתור מדינה", כך אמרה הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל בנאום בכנסת ב 2018.
אם השר כהן היה זקוק להסבר, חזר על המסר הזה גם סגן הקנצלר רוברט האבק, ממנהיגי מפלגת הירוקים שסיפק לו את ההסבר הברור והחד משמעי מכל, בסרטון שפרסם מספר שבועות לאחר פרוץ המלחמה.
לאורך החודשים האחרונים אנו זוכים לתזכורות רבות מספור למחויבות הגרמנית למדינת ישראל. השגריר זייברט, שהגיע לישראל לאחר למעלה מעשור כדובר הממשלה הפדרלית וכאחד מיועציה הקרובים ביותר של הקנצלרית מרקל, נמצא בכל מקום, מלווה את משפחות החטופות והחטופים, את המפונים, את החיילים הפצועים, מתעקש לחזור ולהעביר בעברית את המחויבות הגרמנית לישראל ולעתידה כולל בנאום מרגש בעברית בעצרת לשחרור החטופים.
מאז פרוץ המלחמה ביקרו בישראל שורה של מנהיגים גרמניים – הנשיא פרנק ולטר שטיינמאייר, הקנצלר אולוף שולץ ממפלגת ה-SPD הסוציאל דמוקרטית, שרת החוץ אנאלטה ברבוק שערכה שורה של ביקורים, שותפה להנהגת הירוקים, סגן הקנצלר האבק ואחרים.
לאחרונה אירח השגריר בביתו את זוכי המענק על שם הנשיא התשיעי שמעון פרס לצעירים שמקדמים שיתוף פעולה ישראלי גרמני ברוח החזון של פרס. את הפרס יזם נשיא גרמניה שטינמאייר כשהיה שר חוץ בזמן שפרס נפטר, והוא מוענק מדי שנה על ידי משרד החוץ הגרמני בארגון "קרן העתיד" ליחסי ישראל גרמניה. השגריר גם דיבר באירוע של גבעת חביבה על החשיבות של יחסי יהודים ערבים לממשלת גרמניה.
התפיסה הגרמנית, לפיה ביטחון ישראל הוא חלק מהאתוס הלאומי הגרמני, קיבלה ביטוי גם במעשים. 79 שנים אחרי השואה, גרמניה חוזרת ומוכיחה עד כמה החוב המוסרי שלה כלפי העם היהודי ממשיך להוות חלק מוחשי ממדיניותה. ההצטרפות כצד שלישי לתביעה נגד ישראל בהאג, איסור פעילות חמאס במדינה, חיזוק הברית האסטרטגית הצבאית הכוללת אספקת צוללות ואמצעי לחימה אחרים ועוד.
אסור לנו שנקבל את התמיכה הגרמנית הזו כמובנת מאליה, כ"חוב" שלנצח ישולם. המשך הדשדוש בבוץ העזתי, התדרדרות המצב ההומניטרי בעזה, אחוז האזרחים הגבוה מבין הנפגעים, הסירוב לכל דיון על עתיד עזה ועל פתרון מדיני כולל, מקשים יותר ויותר על התמיכה בישראל. הממשלה הגרמנית מתמודדת אל מול חזיתות פנימיות וחיצוניות שלא הופכות את התמיכה בישראל לקלה.
מלחמת רוסיה אוקראינה, שהביאה לפסקת פעילות ה"נורד-סטרים", צינור הגז בין רוסיה לגרמניה, חייבה אותה בהיערכות אנרגטית מחודשת, חלקה מבוסס על מדינות המפרץ בהן קטאר. יש בגרמניה מיעוט מוסלמי גדול ומהצד השני, ימין קיצוני בהובלת מפלגת AFD שהולך וצובר תאוצה, חוצה בסקרים את רף ה-20%.
אסור לנו לשכוח כי גרמניה היא גם המדינה הגדולה והחשובה באיחוד האירופאי. ככל שישראל תמשיך ותתעלם מהקריאות לקידום עסקה, שתכלול את החזרת החטופים לצד הפסקת אש, ומהתמודדות עם עתיד רצועת עזה – תתקשה גרמניה להיות לעומתית למרבית חברותיה לאיחוד.
ידידות איננה חד צדדית, גרמניה עמדה ותעמוד לצידה של ישראל, אבל על ישראל לסייע לגרמניה לעשות זאת. הגרמנים למדו את שני הצדדים של לקח השואה – את החשיבות של מדינת ישראל חזקה שיכולה להגן על עצמה, אבל גם את חשיבות זכויות מיעוטים והסכנה שבקיצוניות לאומנית.
אם המדיניות הישראלית תמשיך לזלזל ברגישויות של גרמניה ותמשיך לצפות לתמיכה ללא ביקורת, בסופו של דבר גם ממשלת גרמניה תתקשה להמשיך ולתת אותה. המחויבות תהיה תמיד, המסוגלות פחות.
ֿהקיטוב הפנימי, הצרכים האנרגטיים והמדיניים, כולם עלולים לייצר מציאות בה הממשל הגרמני יהיה חייב לקחת צעד לאחור. אין סיבה שזה יקרה, הגרמנים לא רוצים בזה, הישראלים לא רוצים בזה, אבל כדי למנוע את זה, צריך ללמוד לא רק להטיף, אלא גם להקשיב.
המאמר פורסם ב״זמן ישראל״ ב-30 לינואר.
