כל הפרסומים
/ שיפור מדיניות החוץ הישראלית
כדי לשקם את המעמד הדו-מפלגתי של ישראל בארה"ב, עלינו לחדש את היחסים שלנו עם המפלגה הדמוקרטית ועם הרוב הגדול של הקהילה היהודית שנמצא בצד הליברלי ופרוגרסיבי של המפה הפוליטית.
כדי לעשות זאת, צריכה ישראל לחזור וליישם את הערכים הדמוקרטיים-ליברליים שהוגדרו בהכרזת העצמאות כייעוד שלנו, ואשר הנחו את מייסדי המדינה – זכויות מיעוטים, צדק חברתי, חופש מדת וחופש לדת ורדיפת שלום. כל אלה הכרחיים כדי להתחבר לליברלים האמריקאים בכלל, ובקהילה היהודית בפרט, שמצפים ממדינת היהודים להיות דוגמה ומופת לערכים אלו. פרויקט שיוכל לסייע לחיבור עם קהלים פרוגרסיביים בארה"ב הוא ייסוד קרן בילטרלית ל"תיקון עולם" (לפי המודל של הקרנות BIRD ו-BARD), שתממן שיתופי פעולה בין עמותות אמריקאיות לישראל ובין סוכנויות הפיתוח מש"ב ו-USAID.
על ישראל לנהל את יחסיה עם ממשל ביידן בתבונה ובשיתוף פעולה, גם כאשר ישנם חילוקי דעות. ישראל צריכה לחתור להסדר על בסיס העקרון של שתי מדינות לשני עמים עם הרשות הפלסטינית ולאפשר לממשל ביידן לסייע להשיג הסדר שכזה, שהוא הכרחי לקיומה של ישראל כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי וגם ליעדי ארה"ב באזור.
ישראל גם צריכה להימנע מלהילחם במדיניות הצפויה של ממשל ביידן להחייאת הערוצים הדיפלומטיים מול איראן, כדי לעצור את התקדמותה להשגת נשק גרעיני וכדי להגיע להסכם גם בסוגיית תמיכתה בארגוני טרור ופיתוח מערכות שיגור לנשק גרעיני. אם ישראל תשתף פעולה עם ממשל ביידן ועם חברות הקואליציה (P5+1) שחתמה ב-2015 על הסכם ה-JCPOA, היא תוכל להשפיע הרבה יותר על סיכול האיום האיראני מאשר העמדה הלעומתית בה נקטה מול ממשל אובמה.
ישראל יכולה לסייע לארה"ב בשאיפתה להימנע מהשקעה של כוחות ומשאבים חומריים במזרח התיכון ולשמור על מחויבותה לבטחון ישראל בעת ובעונה אחת, אם נסייע להם להשיג את היעדים שלהם באמצעים דיפלומטיים. ישראל חייבת להיות team player ולשתף פעולה עם מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון ובזירות אחרות, וכך ולהביא בדרך זאת ערך לארה"ב ולבעלות הברית שלה באזור ובעולם.
לסיכום: כבעלת ברית וכמדינה החזקה ביותר באזור, צבאית וכלכלית, מוטלת עלינו אחריות לסייע להבטחת היציבות השלום והשגשוג במזרח התיכון בשיתוף פעולה עם ארה"ב ובעלות בריתה האחרות. כדי להתחבר לערכים של שתי המפלגות בארה"ב, עלינו לחזור לערכים המשותפים כפי שנוסחו בהכרזת העצמאות שלנו ובחוקה האמריקאית.
**המאמר פורסם באתר הזירה – דיפלומטיה ויחסי חוץ, 13 בינואר 2021.
