בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת מהגדולות שישראל שואפת אליהן מיום הקמתה: עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים והמדינות השכנות דרך שיתוף פעולה אזורי.
ראשיתו של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ב-1999, הייתה בשיקולים פוליטיים, כתפקיד שמצא ראש הממשלה אהוד ברק לאיש השלום שמעון פרס, אותו לא היה מעוניין למנות לשר חוץ. ממשרדו החדש פעל פרס לקידום החזון שלו "מזרח תיכון חדש", במקביל לקיומו של תהליך שלום ישראלי-פלסטיני, בהובלת ברק.
מאז, המשרד לשיתוף פעולה אזורי נסגר (2003) ולאחר שהוקם מחדש ב-2009, עמדו בראשו – עד למחצית שנת 2021 – שרי ליכוד, שקידום פתרון שתי המדינות לא היה על סדר יומם. את עיקר מרצם הפנו שרים אלו לניסיונות, עקרים לרוב, לקדם פרויקטים עם ירדן. "המשרד שלי הוקם בחטא, הוא היה צריך להיסגר מזמן," אמר השנה ח"כ אופיר אקוניס, עם סיום כהונתו כשר לשיתוף פעולה אזורי והעברת המקל לממשלת בנט-לפיד.
מינוי עיסאווי פריג' ממרצ לשר לשיתוף פעולה אזורי בחודש יוני, היה משב רוח מרענן. לראשונה מזה שנים, מכהן במשרד לשיתוף פעולה אזורי שר שמזוהה באופן מלא עם קידום שלום ישראלי-פלסטיני ועם קידום היחסים עם מדינות ערביות ומוסלמיות. "הנושא הפלסטיני הוא המרכזי ביותר לישראל וצריך לשים עליו את מלוא הדגש", אמר פריג'. לדבריו, למרות שהמשרד אחראי מכוח החלטת ממשלה על סוגיות כלכליות מרכזיות בקשר עם הפלסטינים, שרי הליכוד שכיהנו בו לא התעניינו בכך והזניחו זאת.
ואכן, לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד, הודיע פריג' כי בכוונתו לבקר ברמאללה ולחדש את פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת עם הפלסטינים (JEC), שהוקמה במסגרת הסכמי אוסלו ונמצאת מאז 2009 תחת סמכות משרדו. המשרד שם לו למטרה לגבש ולבצע "מהלכים להסרת חסמים וחיזוק הקשרים הכלכליים, האזרחיים, החברתיים והתרבותיים עם הרשות הפלסטינית ולהגברת האמון בין ישראל לרשות הפלסטינית". ובאופן ספציפי יותר, גם “ניהול וליווי פרויקטים בתחומי תשתית, סביבה, תיירות, כלכלה וסחר, תרבות, חינוך וספורט; ייזום וקידום תוכניות להשקעה; ואיתור והסרת חסמי מעבר סחורות ואנשים, ובתחום התשתיות”.
הימנעות משרד החוץ מעיסוק משמעותי ביחסים עם הרשות הפלסטינית, הותיר למשרד לשיתוף פעולה אזורי כר נרחב לפעולה. פועלו של פריג' בחצי השנה הראשונה לכהונתו התמקד בהיבטים כלכליים הקשורים לרשות וליחסי ישראל עמה. זהו תחום אותו הובילו בעבר שרי האוצר והכלכלה, ושבו ממלאים תפקיד מרכזי משרד הביטחון ומתאם הפעולות בשטחים. פעילות המשרד בתחום זה כללה עשייה פנים-ישראלית, מהלכים בזירה הבינלאומית וצעדים בילטראליים עם הרשות. ואולם, בעוד למשרד יש סדר יום מגובש בתחום הכלכלי, קידום שלום מחייב עשייה מוגברת גם בתחומים הפוליטי-ציבורי, המדיני והאזרחי, בהם פעילות המשרד מוגבלת.
בתחום הפוליטי-ציבורי, צריך השר פריג' להוסיף ולהשמיע קול ממשלתי מובהק בעד פתרון שתי המדינות ובדבר הצורך הדחוף להתקדם בכיוון זה. ראוי שיבקש מוועדת החוץ והביטחון (ומוועדת המשנה לנושאי חוץ והסברה) לקיים דיונים תקופתיים קבועים על הנושא הישראלי-פלסטיני – למשל, על המצב ברצועת עזה, המשבר הכלכלי ברשות, עידוד אינטראקציה חיובית בין החברות, חלופות מדיניות לקידום שלום, התייחסות למעורבות בינלאומית ועמדת ישראל ביחס לתמריצים לשלום (דוגמת יוזמת השלום הערבית והצעת האיחוד האירופי לשותפות מועדפת מיוחדת).
נוסף על כך, המשרד יכול להשיק ולרכז פורום שרים לקידום שלום ישראלי-פלסטיני, להוביל עבודת מטה לקראת חידוש עתידי של תהליך השלום, לעקוב אחר מהלכים בשטח והשפעתם – לטובה או לרעה – על סיכויי השלום, ולהקים פורום מומחים שיגבש המלצות לרתימת הסכמי הנורמליזציה לקידום שלום ישראלי-פלסטיני (פורום האקלים שהקים הנשיא הרצוג יכול להיות דוגמה לכך).
בתחום המדיני, חשוב שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי ירחיב את מסגרת המפגשים בין שרים ישראלים ופלסטינים. באופן ספציפי, יש לעודד את שר החוץ ואת אנשי משרדו לפתח קשרים עם בני שיח פלסטינים, וכן את שרי הכלכלה והאוצר. פריג' וצוותו יכולים ליזום ולסייע בכך. לאחר פגישות ראשונות בין שרים, יש להבטיח את רציפות הקשר, לזהות מטרות קונקרטיות להשגה, לחבר בין מנכ"לי המשרדים ודרגי העבודה, ולהבטיח תיאום בין משרדי הממשלה שפועלים עם הפלסטינים.
מומלץ שהמשרד ימנה שליח מיוחד לקשר המדיני עם הרשות הפלסטינית, למשל בדרג שגריר שיושאל ממשרד החוץ. זאת, כדי למלא את הוואקום שנוצר מהיעדר קשר מדיני רשמי בין משרדי החוץ בירושלים וברמאללה. המשרד לשיתוף פעולה אזורי יכול גם ליזום מהלך משותף עם משרד התפוצות, ליצירת שותפות עם יהודים בעולם שפועלים לקדם שלום וקשרים עם האזור. בעשור האחרון, יהודים אלו הותקפו על ידי גורמי ימין, וכיום יש להושיט להם יד ולראות בהם שותפים לדרך לשלום.
ברמה האזורית, המשרד צריך לחבר בין הקשר עם מדינות ערב לקידום שלום עם הפלסטינים. השר פריג' צריך להעלות את הנושא הפלסטיני ואת חשיבותו בפגישותיו עם נציגי מדינות ערב, לפעול לצירוף הפלסטינים לשיתוף הפעולה הישראלי-ירדני-אמירותי בתחומי המים והחשמל, ולהיפגש דרך קבע עם השליחים הבינלאומיים שעוסקים בנושא הישראלי-פלסטיני. בפגישותיו המדיניות, על פריג' לעודד ממשלות נוספות ללכת בדרכה של ארה"ב ולהגביר את התמיכה הכספית בארגוני שלום.
כמו כן, על המשרד לקדם את מימוש הפוטנציאל של מסגרות אזוריות בהן משתתפות ישראל והרשות הפלסטינית – דוגמת פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון, האיחוד למען הים התיכון (שם ניתן לשדרג את הייצוג הישראלי והפלסטיני לדרג סגני מזכ"ל), מוסדות האו"ם, ופורומים של דיפלומטיה פרלמנטרית. הארגונים הבינלאומיים משמשים לעתים כזירת התגוששות בין הנציגים הישראלים והפלסטינים, ויש להפוך אותם למרחב לקידום שיתוף פעולה.
בתחום האזרחי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי צריך לסייע ולתמוך בארגוני חברה אזרחית שפועלים לקידום שלום. תחת ממשלות נתניהו נעשתה דה-לגיטימציה לארגונים אלו ונעשו ניסיונות להגביל את חופש פועלם. השר פריג' צריך להוביל גישה הפוכה ולשמש משענת לחברה האזרחית – להסיר חסמים, לתמוך בארגונים, לסייע ליזמים, להקל על עשייה משותפת, לעודד שיתופי פעולה מקצועיים, להדהד פרויקטים מוצלחים וארגונים משפיעים, ולייצר מסגרת שיח עם ארגוני שלום. מודל דומה נקט בזמנו שליח האו"ם מלאדנוב בהתייחסותו לארגוני שלום ישראלים ופלסטינים, וניתן ללמוד מכך.
הדבר יכול גם לקבל ביטוי בהתנהלות הפנים-משרדית – בהענקת עדיפות (או ניקוד נוסף) במכרזים שמפרסם המשרד להצעות שכוללות משתתפים פלסטינים, בהשקת אפשרויות למימון קטן היקף ונטול ביורוקרטיה לארגוני שלום עבור פעולות ספציפיות, ובעידוד המעורבות של אזרחי ישראל הערבים בקידום שלום. זאת ועוד, המשרד יכול לסייע לוועדים האולימפיים של ישראל והרשות הפלסטינית לסיים את ההדרה של ישראלים ופלסטינים ממשחקי הים התיכון – "האולימפיאדה של האזור" – ולקדם אירוע משותף לדוכנים של ישראל והרשות הפלסטינית בתערוכת אקספו בדובאי.
לסיכום, למרות המגבלות המבניות בהן פועל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, יש למשרד כיום הזדמנות להפוך לגורם שמשפיע לחיוב על יחסי ישראל והרשות הפלסטינית ושתורם לקידום שלום. באורח נדיר, בראשות המשרד עומד שר המחויב לפתרון שתי המדינות, שמזהה צורך דחוף בקידום העניין, שקשוב לצרכי הצד הפלסטיני, שמגיע מתוך האוכלוסייה הערבית בישראל, ושמוקף באנשי צוות שמכירים היטב את ארגוני השלום הישראלים.
מעבר לכך, פריג' מכהן בתקופה ייחודית, בה הנסיבות הפוליטיות, האזוריות והבינלאומיות מאפשרות לקדם יוזמות חדשות ומשמעותיות עם הפלסטינים, ולא רק בתחום הכלכלי. זאת המשימה שעל משרדו לקחת ב-2022, תוך הקפדה שהיוזמות השונות תעשנה בהקשר של קידום שלום ואופק מדיני, ולא תשמשנה עלה תאנה להרחבת התנחלויות וסיפוח זוחל מצד חברי ממשלה אחרים. בעבר, גורמים בחברה האזרחית ניהלו קמפיין להקמת "משרד לענייני שלום" בממשלת ישראל. לשר פריג' יש כיום הזדמנות ליישם זאת הלכה למעשה, גם אם באופן חלקי, במשרדו שלו.
**המאמר פורסם בהארץ, 22 בדצמבר 2021
