"דיפלומטיה מונעת" בירושלים – שינוי דפוס מעניין שיש להרחיבו

המגעים המדיניים בשבועות האחרונים מצביעים כאמור על שינוי בדפוס זה, ועל מעבר לדיפלומטיה מונעת. באופן טבעי, אין אנו מכירים בשלב זה את כל פרטי המגעים והמפגשים שהתקיימו, אך ניתן להבחין שישראל, הפלסטינים והירדנים עוסקים בסוגיות שהובילו למשבר במאי 2021. במוקד נמצאת באופן טבעי סוגיית הר הבית. הצדדים דנו, בין השאר, בבקשה ירדנית להגדיל את מספר שומרי הווקף ובתביעה ישראלית לוודא שאין בקרבם תומכי חמאס. עדות לרגישות הרבה בהר הבית ניתן לראות בעיסוק בנושא איזוטרי לכאורה של סוג הדבק שבו ישתמשו להתקנת שטיחים חדשים במסגד אל-אקצא, כאשר ידוע שכל שינוי באתר הקדוש דורש זהירות מופלגת.

נראה שגם סוגיות שייח' ג'ראח ושער שכם עלו בדיונים על מאמצי ההרגעה. בהקשר זה, ניתן לציין כי החלטתו האחרונה של בית המשפט השלום בירושלים לעכב פינוי של משפחה פלסטינית נוספת בשכונה במזרח ירושלים – תרמה להרגעת הרוחות. נוסף על כך, נעשו ככל הנראה התאמות גם בהנחיות להתנהלות המשטרה בשער שכם. יש לציין שלצד מאמצים אלו נעשו בתקופה האחרונה גם מהלכי הרגעה מול רצועת עזה, בדגש על מתן היתרי עבודה רבים לפלסטינים בישראל, וזאת במטרה לתת לחמאס תמריץ להימנע מהסלמה.

מוקדם מדי להעריך אם המגעים אכן יצליחו במשימתם. בשטח שוררת מתיחות ופיגועי הטרור בשבוע האחרון איימו למוטט את כל המאמצים. היו גם חששות מכך שהביקור הפרובוקטיבי של ח"כ איתמר בן-גביר בהר הבית יעורר עימותים, אך הוא עבר יחסית בשלום. בצד הפלסטיני נשמעה ביקורת גם על ביקורו של השר לפיד בשער שכם, ונטען שצעד זה עומד בסתירה לפעולות ההרגעה.

יש לזכור שבמזרח ירושלים אין נציגות פלסטינית עם סמכות ולגיטימציה ציבורית רחבה. לאורך השנים פועלת ישראל נגד גורמי חברה אזרחית במזרח ירושלים בטענה שהם קשורים לרשות הפלסטינית, והצעירים לא בהכרח קשובים לרמאללה או לעמאן. כך או כך, יש לברך על שינוי הגישה, על המאמצים ועל הגברת הדיאלוג והתיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית וירדן בנושא ירושלים. אפשר גם לקוות לשיפור בתקשורת עם הווקף, כפי שהתקיים בעבר.

לצד כל זאת, אסור שהמהלכים והמגעים בנושא הפלסטיני יצומצמו רק לדיפלומטיה מונעת ולמסגרת המוגבלת של מניעת פיצוץ. מאמצים אלו צריכים להיות חלק מאסטרטגיה מדינית רחבה יותר בנושא הפלסטיני, שפועלת לשבור את המבוי הסתום ולקדם מומנטום מדיני ושינוי מהותי בזירה זו. מניעת סכסוך משולה למניעת הדלקת גפרור, אך חומר הבערה עודנו מצוי בשטח – בדמות המציאות המורכבת בגדה, במזרח ירושלים וברצועת עזה, והיעדר אופק מדיני בזירה הפלסטינית. לכן, פעילות ברוכה במניעת טריגרים אינה מהווה תחליף לשינוי התנאים הבסיסים של המצב הנפיץ.

המאמצים המדיניים בחודש האחרון אף מדגישים את הפוטנציאל הטמון בהסתייעות בשחקנים אזוריים לטובת מניעת סכסוך במרחב הישראלי-פלסטיני. ניתן לראות זאת בתפקיד שממלאת ירדן בהרגעת השטח בירושלים ובתפקיד המתמשך של מצרים בהסדרה מול עזה. נוכח הבנה זו, על ישראל להשכיל לנצל את ההתעוררות המדינית האזורית, שבאה שוב לידי ביטוי ב"פסגת הנגב", לטובת קידום מהלכים מדיניים משמעותיים יותר בזירה הפלסטינית. אחרת, היא צפויה למצוא עצמה לכודה במעגלים מתמשכים של הסלמה לצד מאמצי הרגעה.

המאמר פורסם בהארץ באפריל 2022.