משהסתיים הוויכוח בנושא ההסכם בן המעצמות לאיראן, ומשהחל יישומו, ראוי לבחון כיצד הוא משפיע על הסיכונים בפניהם עומדת ישראל בטווח הקצר, ולכל היותר, בטווח הבינוני. מגבלות יכולת החיזוי האנושי מקשות על הערכה מדויקת של השפעת ההסכם בטווח הארוך.
פסימיסטים דוגמת ראש הממשלה בנימין נתניהו טוענים שהסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן רק יגביר את האיום האיראני, הואיל והוא יסיר את הסנקציות שהגבילו את הכלכלה האיראנית ושפגעו ביכולתה של איראן להקרין עוצמה באופן ישיר או דרך אלו הנתונים להשפעתה. בנוסף, הם קובעים, איראן תהיה מסוגלת לייצר נשק גרעיני לאחר שיפוג תוקף ההסכם, ואולי אף מוקדם יותר – במידה שתרמה ותפר את התחייבויותיה. ואולם, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט הציג לאחרונה ניתוח מורכב יותר, בו הודה שלמרות שיש אמת באיומים אלו, סביר יותר בעת הזו שאיראן תמלא אחר חלקה בהסכם.
המאמר פורסם לראשונה (בגרסה מצומצמת) בניו יורק טיימס ב-21 בינואר 2016