הגיע הזמן שישראל תכיר בחשיבותה של הנהגה נשית בעולם המודרני

כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

ביום חמישי הקרוב (17.1) יקבע בית המשפט העליון אם נזכה לראות אישה בהנהגת מפלגה בישראל בבחירות הקרובות. בית המשפט העליון יפסוק בעתירה שהוגשה נגד החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר פריימריז לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה בקרב כלל המתפקדים ולא רק בוועידה. החלטה זאת תקבע אם נזכה לראות את חברת הכנסת מרב מיכאלי מנהיגה את מפלגת העבודה.

אני מניח שרבים יביעו פליאה על שבחרתי לעסוק בגורלה של מפלגת העבודה, שנתפסת בעיני הציבור כגוויה ששכחו לקבור, ובשאלה מדוע חשוב שמרב מיכאלי תוביל אותה, אך מעציב אותי לדמיין את המפלגה שהייתה כל כך משמעותית בהקמת המדינה, ואשר מגיע לה אשראי על רבים מההישגים שאנחנו מקבלים כיום כמובנים מאליהם, נעלמת בבחירות הבאות.

בנוסף על כך, מרב מיכאלי, בניגוד לרבים אחרים, הוכיחה את נאמנותה לערכי המפלגה ולהבטחה שלה לציבור שלא להצטרף לממשלת נתניהו. אבל הסוגיה שחשובה יותר מעתידה של מפלגה זו או אחרת, או מעתידה של מרב מיכאלי, היא איך ייראה עתיד מדינת ישראל ללא נשים בעמדות מנהיגות.

רוב הטיעונים הנשמעים בזכות ההכרח בשילוב נשים בפוליטיקה ובחיים הציבוריים בכלל מתבססים על הצורך בשוויון ובאפליה מתקנת. כשג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, נשאל מדוע הרכיב ממשלה בעלת שוויון מגדרי, השיב:

"מכיוון שעכשיו 2015“.

כאשר נשאלה שופטת בית המשפט העליון האמריקאי המנוחה רות ביידר גינזבורג כמה נשים צריכות לכהן בבית המשפט העליון, השיבה – תשע, והסבירה, שאם במשך שנים רבות כיהנו בתפקיד זה תשעה גברים, אין מניעה שלא יכהנו בו תשע נשים. אולם ההצדקה לצורך במנהיגות נשית מרחיקת לכת הרבה יותר מהצורך בשוויון.

כל מי שעוקב אחר המתרחש בעולם יכול להבחין שאחד הלקחים ממשבר הקורונה הוא כי מדינות המונהגות בידי נשים, כמו גרמניה, פינלנד, דנמרק, ניו זילנד וטיוואן, תפקדו טוב יותר בתקופה הזו. יש לכך סיבות הקשורות בהתאמה הנשית למנהיגות בעידן המודרני שמאופיין בחוסר וודאות.

משבר הקורונה הדגים לכולנו, במהלך תקופה קצרה יחסית, תופעה שמתרחשת כבר זמן רב – מגמת השינוי הופכת מקווית (לינארית) למעריכית (אקספוננציאלית) והמוח האנושי מתקשה להתמודד עם שינוי כזה. כאשר השינוי היה לינארי יכולנו להשליך מהעבר לעתיד (אקסטרפולציה) ולכן מנהיגים ידעו לחזות את התהליכים העומדים להתרחש ולדבר בביטחון על מה שלפנינו ומה נדרש מאיתנו לעשות כדי להתכונן טוב יותר לעתיד. בעידן המודרני, בעקבות מהפיכת המידע והטכנולוגיה, אין לאיש/ה היכולת הזאת. על כן יש ערך רב יותר לצניעות ולנכונות להודות בטעויות במציאות המשתנה ולהוביל תהליך למידה משותף עם הציבור, על מנת להגיב נכון לשינויים.

נראה שיש סיבות ביולוגיות שבעטיין גברים נוטים להיבריס ולביטחון עצמי מופגן יותר מנשים. ייתכן שבעידן הישן היה לגברים יתרון בביטחון עצמי מופגן שנועד להרתיע אויבים, ולכן האבולוציה גרמה לגברים עם יכולות שכאלו להצליח ולשרוד, אולם בעולם המודרני הביטחון העצמי המוגזם לא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אף מכשיל אותם.

מובן שאסור להכליל; הייתה לנו ראשת ממשלה, גולדה מאיר, שלא הצטיינה בהבנה של מגמת השינוי, ויש להניח שאילו הייתה צנועה יותר אולי הייתה מצליחה למנוע את מלחמת יום הכיפורים. ישנם גם גברים, ואפילו כאלו עם עבר צבאי מרשים, שמצטיינים בצניעות אינטלקטואלית וביכולת למידה. דוגמה טובה לכך היא הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט, שידע להודות בטעותו ולקבל על עצמו אחריות לאחר אירוע חדירה ברמת הגולן שהתרחש בזמן שהיה אחראי על הגזרה, ומאוחר יותר, לאחר שמועמדותו של גלנט לרמטכ"לות נפסלה, גם הצהיר שהוא אינו בשל מספיק להיות רמטכ"ל. גם בבחירות הקרובות הוא הפגין צניעות כאשר הבין שעדיף ללמוד את הפוליטיקה לפני שרצים להתמודד.

למרות הדוגמאות הללו, בדיקה אמפירית מראה שלנשים יש בממוצע יותר מהתכונות הללו שכל כך חשובות בעידן המודרני; בבחירות הקודמות לנשיאות ארה"ב זכתה הילרי קלינטון ברוב הקולות של הציבור הכללי וכולנו למדנו בארבע השנים האחרונות כמה טרגית הייתה העובדה שטראמפ ניצח במניין האלקטורים.

נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן הבין שהוא חייב למנות אישה לסגניתו, ובחר בקאמילה האריס, שיש סיכוי רב שתהיה הנשיאה הבאה אחרי תום כהונתו. מיד לאחר האריס בהיררכיה השלטונית בארה"ב ניצבת ננסי פלוסי, שמנהיגה את הדמוקרטים בבית הנבחרים כבר זמן רב. ביידן גם מינה לראשונה בהיסטוריה מזכירת אוצר אישה וראש מערך המודיעין הפדרלי אישה. רבים מייחסים את ההצלחה של המפלגה הדמוקרטית בג'ורג'יה לסטייסי אברהמס שהיתה מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים של ג'ורג'יה ומועמדת למושלת.

במדינות הנורדיות מקובל משכבר שרוב המנהיגות הן נשים. גם בגרמניה, שהפכה למובילת העולם החופשי בתקופת טראמפ, הקנצלרית מרקל מנהיגה את ארצה ואת אירופה בצניעות ובכישרון מרשימים.

עצוב לראות שבישראל, שמתיימרת להיות אומת החדשנות, אנחנו משתרכים מאחור מבחינת רמת המנהיגות וההבנה בחשיבות מנהיגות נשית. היה ראוי שתהיה לבוחרים בבחירות הקרובות בארץ אפשרות לבחור במפלגה שמציבה בראשה אישה, מתוך שלל המפלגות שמתמודדות.

**המאמר פורסם באתר זמן ישראל, 13 בינואר 2021.