מחקרים
/ תהליך השלום הישראלי פלסטיני
האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה בוחן האם וכיצד יכולים אסירים ואסירים לשעבר פלסטינים לתרום לקידום שלום ישראל-פלסטיני? המאמר דן בהיבטים התיאורטיים המציבים את האסירים במקום בו הם יכולים לתרום לקידום שלום, ומביא דוגמאות מהעולם בהן אסירים מילאו תפקיד חשוב בקידום או בניסיון לקידום שלום. על בסיס הרקע התיאורטי והדוגמאות מהעולם דן המאמר בתפקידם האפשרי של אסירים פלסטינים בקידום שלום. הוא מתאר את המורכבות והבעיות המשפטיות, מוסריות וביטחוניות הכרוכות בסוגיית האסירים, ומצביע על תהליכים חיוביים שהתרחשו דוגמת תהליך של התמתנות ומעבר לתמיכה בשלום שעברו חלק מהאסירים הפלסטינים בכלא, שהפכו בהמשך למנהיגים פלסטינים שוחרי שלום בולטים. המאמר מצביע על צעדים שניתן לקדם כדי למצות את תפקידם האפשרי החיובי של אסירים לקידום שלום, ובהם ביסוס וקיום שיח עם אסירים בכלא, שימוש בשחרור אסירים לחיזוק גורמים מתונים וקידום שלום, ולצד ענישה והרתעה כלפי האסירים, גם מדיניות של שיקום, דיאלוג ומניעה העשויה לתרום להפיכת חלק מהאסירים לשחקן שימלא תפקיד בקידום שלום.
המחקר נערך בשיתוף עם מכון דיוויס באוניברסיטה העברית במסגרת פרויקט משותף: תפקידם של שחקנים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
