כל הפרסומים
אורלי לוי-אבקסיס תומכת בבנימין נתניהו לראשות הממשלה – הנה משפט שבימים נורמליים לא היה נחשב לכותרת דרמטית. לוי-אבקסיס היא פוליטיקאית ימנית, שבאה מבית פוליטי ימני, ולכן טבעי שתתמוך בנתניהו, גם אם התחייבה שוב ושוב שלא תיכנס לממשלתו. השמש שוקעת במערב, כל הנחלים זורמים לים.
אך המצב הנוכחי רחוק מלהיות נורמלי, כי לוי-אבקסיס – פליטה פוליטית מישראל ביתנו שבה עשתה את הקריירה שלה ואותה נטשה כשהבינה שלא תהפוך לשרה – נבחרה הפעם לכנסת בקולות שמאלנים, כחלק מברית מוזרה בינה לבין העבודה ומרצ.
היא לא הצליחה להיבחר לכנסת בכוחות עצמה, או להתברג למפלגת מרכז מעמדת כוח, אז היא הסתפקה בחיבור לשמאל הישראלי הגוסס. בדיוק כך פעלו גם עמיתיה, צבי האוזר ויועז הנדל. מסיבות מגוונות הם לא רצו או לא הצליחו להתברג במקומות סבירים בליכוד או בבית היהודי, אז הם לקחו את מה שיש. כחול לבן.
הבעיה היא כמובן לא בלוי-אבקסיס, האוזר או הנדל, שמבחינתם עשו תרגיל פוליטי מבריק, אלא בהנהגה הכושלת וחסרת עמוד שדרה אידאולוגי של מחנה השמאל-מרכז, שהתחברה לדמויות ימניות מובהקות וקידמה אותן לעמדת ההשפעה הנוכחית.
על הפיאסקו של לוי-אבקסיס חתום באופן אישי עמיר פרץ, שבאופן עיקש הגן על הרעיון של "השמאל החברתי", אף שמביני עניין אמרו לו פעם אחר פעם שמדובר בתזה כושלת ושלוי-אבקסיס לא מביאה קולות למחנה. בפועל, פרץ לקח את קולות השמאל הבודדים שנותרו והשתמש בהם כדי לקדם את ממשלתו הבאה של בנימין נתניהו, ואז לזחול אליה על ארבע "כי זה הצעד ההגיוני".
הצעד הכי הגיוני היום הוא התפטרותו של פרץ ופריימריז במפלגת העבודה. התזמון הנוכחי טוב כמו כל תזמון אחר. מדובר בגוף שממילא איבד את דרכו.
הבעיה נעוצה לא ב"בגידה" של לוי-אבקסיס, האוזר או הנדל, אלא בחוסר ביטחון של השמאל, שנכשל פעם אחר פעם הן בקידום מדיניותו והן בהחזרת הבוחרים שנדדו למחוזות אחרים. מה השמאל כן עושה פעם אחר פעם כדי להשתקם? לוקח ימינה. פעם תומך בחוק המסתננים, פעם בניסיון לדחוק לשוליים את הח"כים הערבים, פעם אבי גבאי (איש כולנו) הוא משיח השקר של השמאל, ופעם בת הימין לוי-אבקסיס.
המדיניות הזאת לעולם לא תביא לתמורות חיוביות, כי מטבע הדברים אנשי ימין לא יכולים להציל את השמאל. ובכל זאת, אין כמו הימני התורן על מנת להפיח שוב תקוות שווא בבוחרים.
אז אנא, אנשי שמאל שרצו להאמין שהנסיכה הימנית תפיח רוח חיים ברסיסי המפלגות שלכם: תתעוררו מהחלום. זה לא יקרה. איש לא יציל אתכם מעצמכם. כנסו לעובי הקורה, תחדדו מסרים אידאולוגיים, תגדלו עמוד שידרה ואל תיראו מהפרופגנדה הארסית שהרפתה את ידיהם של רבים כל כך.
אם אתם שמאלנים – תבחרו באנשי שמאל, לא באנשי ימין. זה עד כדי כך פשוט. תראו מה עושה הצד השני: שם לא ממהרים לשבץ את אנשי "בצלם" ו"שוברים שתיקה" לעשירייה הראשונה כדי למשוך את קולות מהשמאל-מרכז. גם אתם לא צריכים.
לשמאל הישראלי יש הרבה להציע למי שצמא לרעיונות בתחום הכלכלי, החברתי והמדיני. עד כדי כך גדול הצימאון, שציבור עצום הצביע שלוש פעמים למפלגה ללא מסר קוהרנטי, ועם מנהיגים שלא סגורים על עצמם ועל תפקידם. תארו לכם מה יקרה כשהמחנה שנרמס זמן כה רב יפסיק להתבייש בעצמו, לא יתחבא מאחורי דמויות ימניות מפורמייקה, ויציג רעיונות צלולים שמבוססים על ערכים של כבוד, שוויון ועזרה הדדית, במקום פחד, שנאה וקפיטליזם חזירי.
**המאמר פורסם באתר וואיינט, 13 באפריל 2020.
