לתורכיה יש כיום שגריר אחד פחות באזור. ההחלטה המצרית לגרש את השגריר התורכי מקהיר הייתה שיאו של משבר בין מצרים לתורכיה, שהלך והחריף לאורך חמשת החודשים האחרונים. ראשיתו בהדחת הנשיא-לשעבר מחמד מורסי על ידי הצבא המצרי. מהלך לו התנגדה תורכיה בצורה עקבית ותקיפה.
ראש ממשלת תורכיה ארדואן, ביטא את מורת הרוח התורכית בשורת התבטאויות חריפה. הדבר הצטייר במצרים כהתערבות בלתי-ראויה בפוליטיקה הפנימית המצרית וכקריאת תיגר על השלטון. מצרים יזמה שורה של צעדי ענישה כנגד תורכיה, שגירוש השגריר היה האחרון שבהם עד כה.
המחאה התורכית על הדחת מורסי לא נבעה רק מהתסכול של ארדואן מהדחת בעלי הברית שלו מהאחים המוסלמים. היא נבעה גם ממדיניות-חוץ המבוססת על ערכים, שבה מתגאה תורכיה. זוהי מדיניות-חוץ שלכאורה אינה מושפעת משיקולי ריאל-פוליטיק. "האזור השתנה," קבע שר החוץ התורכי אחמט דאבוטולו, "אך מדיניות-החוץ התורכית נותרת כשהייתה."