משהודיע מנהיג המחנה הציוני ח"כ יצחק הרצוג כי הוא מתנגד להסכם הגרעין עם איראן, מיהרו המבקרים בימין האמריקאי לטעון שארגון ג'יי סטריט הוא אנטי-ישראלי, תוך קביעה שתמיכתו החד- משמעית של הארגון בהסכם חורגת אפילו מגבולות השיח של השמאל הציוני בישראל. ואולם, האשמה זו מפספסת את לב העניין. ראשית, היא מאפיינת בצורה שגויה את תמיכתם של גורמים פרו-ישראלים בהסכם. שנית, היא מתעלמת מן ההקשר הפוליטי בישראל. שלישית, ואולי החשוב ביותר, היא משקפת
תפיסות מיושנות באשר לדרכים הטובות ביותר לתמוך בישראל, בעידן בו הקיטוב הפוליטי כלפיה בארצות הברית רק הולך ומקצין. האתגרים הניצבים בפני השמאל הפוליטי בשתי המדינות שונים, מצב המוביל אותם לגיבוש אסטרטגיות שלעתים נבדלות זו מזו.
בעיני מקטרגיו מימין, ג'יי סטריט מצטייר כארגון השנוי ביותר במחלוקת בקרב יהדות ארצות הברית. למרות זאת, ג'יי סטריט לא לבד בתמיכתו בהסכם הגרעין עם איראן. הארגון פרסם נתונים לפיהם כ- 59% מקרב יהודי ארצות הברית תומכים בהסכם. בנוסף, עמדות ג'יי סטריט נשמעות גם בקרב ארגונים
ציוניים פרוגרסיביים אחרים בארצות הברית, ביניהם ארגונים החברים בוועידת הנשיאים כגון אמריקנים למען שלום עכשיו ותנועת עמינו, שיש לה קשרים למפלגת העבודה הישראלית ושהיא גם חברה באייפאק. תמיכה מסוימת בהסכם נשמעת גם מפי אנשי ביטחון ישראלים, וגם מפי אמריקנים לא-יהודים ופרו-ישראלים (ובהם דיפלומטים, מחוקקים, וקציני צבא בכירים). אלא אם ניתן לקטלג את כל האנשים המוזכרים לעיל כ"אנטי-ישראלים", אזי לא ניתן לבטל את האפשרות שניתן להיות גם פרו-ישראלי וגם לתמוך בהסכם הגרעין עם איראן.