אירוע החטיפה של גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בגוש עציון הוא מהאירועים הקשים ביותר שידעה ישראל ויש בו בכדי להצביע על הבנאליות של הרוע. לא בכדי עד עתה לא לקח אף אחד מארגוני הטרור אחריות ישירה למעשה. אין שום גבורה בחטיפת בני נוער. זהו פשע מלחמה מתועב.
נושא האסירים והדיון באשר לדרך הנכונה להמשיך את המאבק בישראל נמצא במרכז סדר היום הפלסטיני מאז החלה ההתקרבות בין פתח וחמאס. מרכזי מחקר פלסטינים אף קיימו ימי עיון סביב שאלה זו. תהליך ההתקרבות הסתיים בהקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, המציגה אחדות למראית עין. ראש הממשלה, שר החוץ ודמויות בכירות נוספות בממשלה הם אנשיו של אבו מאזן ואין בה ייצוג אמיתי ודומיננטי לחמאס. האחדות היא סמלית, וראש הממשלה ראמי חמדאללה הודה בעצמו כי אין לו למעשה שום אחיזה ממשית על רצועת עזה וחמאס ממשיכה לנהל אותה גם ללא ממשלה מטעמה.
המאמר התפרסם ב-Ynet בתאריך ה-14 ביוני 2014