התנקשויות, מחאות והסכמי שלום: סיכום 2020 במזרח התיכון

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

**המאמר פורסם בזמן ישראל, 2 בינואר 2021

השנה שחלפה לה החלה בחיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס האיראניים, והיא מסתיימת בחיסול של בכיר איראני נוסף, מוחסן פחריזאדה. איום המלחמה עם איראן ריחף מעל האזור במהלך 2020, ובשלושת השבועות שנותרו לנשיא טראמפ בשלטון האיום הזה רק ילך ויגבר.

אך 2020 הייתה גם שנת השלום ושנת העסקאות הגדולות: שלום תמורת ויתור על סיפוח ותמורת מטוסי קרב מסוג F-35, שלום תמורת הוצאה מרשימת המדינות תומכות הטרור ועוד שלום תמורת הכרה בסיפוח של סהרה המערבית. מה עוד קרה במזרח התיכון בשנת 2020?

ינואר

חוסל קאסם סולימאני • צבא איראן הפיל מטוס אוקראיני: 176 איש נספו • באיראן ובעיראק נערכו הפגנות נגד המשטר האיראני • וטראמפ השיק את "עסקת המאה"

ב-3 בינואר 2020 כוח אווירי של צבא ארצות תקף בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד וחיסל את הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס, ואת אבו-מהדי אל-מוהנדס, איש המיליציות השיעיות "אל-חשד אל-שעבי".

זו הייתה מכה משמעותית למשטר האיראני, שהתאבל על סולימאני במשך שבועות ארוכים. מסע ההלוויה של מפקד כוח קודס עבר בערים רבות, כיכרות ורחובות רבים נקראו על שמו. בהמשך השנה נפתח בטהרן מוזיאון על שמו, שהנציח את פועלו.

בישראל ובעולם יזכרו את האיש בשל הפעילות הרצחנית שלו נגד המרכזים היהודיים בארגנטינה בשנות התשעים וגם בגלל פעילותו המואצת להרחבת ההשפעה האיראנית בסוריה, לבנון, עיראק ותימן.

ב-8 בינואר מטוס אוקראיני, שהמריא מטהרן, הופל בשוגג, לטענת הרפובליקה האסלאמית – העניין עוד נתון בחקירה – על ידי טיל נ"מ איראני. כל 176 הנוסעים ואנשי צוות שהיו במטוס נהרגו.

ב-10 בינואר הלך לעולמו הסולטאן קאבוס, ששלט בעומאן כמעט 50 שנים. בעולם הוקירו את קאבוס, שהיה מנהיג פרגמטי ואהוב, וגם בישראל נזכרו בכך שהיה בין המנהיגים הערביים היחידים שתמכו בכינון הסכם השלום בין ישראל למצרים. קאבוס, בן 79 במותו, ניהל במהלך השנים מערכת יחסים חשאית אך טובה עם מדינת ישראל.

במהלך חודש ינואר התקיימו באיראן ובעיראק הפגנות גדולות נגד המשטר האיראני ונגד ההשפעה האיראנית בעיראק. ההפגנות הללו התפוגגו כשפרצה מגפת הקורונה, שהכתה באיראן באופן קשה ביותר.

ב-28 בינואר הושקה בוושינגטון "עסקת המאה" – פתרון מקיף של הנשיא דונלד טראמפ וצוותו לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפלסטינים נעדרו מהצגת היוזמה החדשה.

פברואר

מכה ומדינה סוגרות את שעריהן • הפלסטינים מפגינים נגד "עסקת המאה" • ראש המוסד ומפקד פיקוד הדרום מבקרים בקטר • ומצרים נפרדת מהנשיא לשעבר, חוסני מובארכ

מגפת הקורונה נתנה את אותותיה כבר בחודש פברואר. במדינות ערביות רבות הרשויות פעלו בנחישות ובאפקטיביות, וכך השלטונות הסעודיים סגרו את המקומות הקדושים במכה ובמדינה לעולי רגל – לראשונה זה עשרות שנים, בניסיון להדוף את הנגיף המסוכן.

בצל ההסלמה בדרום הארץ ראש המוסד יוסי כהן ומפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי מבקרים בקטר, בניסיון להרגיע את המצב ולמנוע מלחמה נוספת עם חמאס בעזה.

בישראל וברשות הפלסטינית הפגינו נגד "עסקת המאה" של טראמפ, אך העולם הערבי היה עסוק בשלו והמחאות הללו גוועו בהדרגה.

ב-25 בפברואר הלך לעולמו נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארכ, ששלט בארצו במשך כמעט 30 שנים והודח במהלך אירועי האביב הערבי. מובארכ היה בן 91 במותו, הוא הותיר אחריו אישה, סוזן מובארכ, ושני בנים, עלאא וגמאל – שפעם נחשב ליורש אפשרי בכס הנשיאות.

מרץ

מגפת הקורונה משתוללת באיראן • בכווית משנים את הטקסט של הקריאה לתפילה כדי למנוע מההמונים להגיע למסגדים • סעודיה ורוסיה פותחות במלחמת נפט • ויורש העצר בן-סלמאן ממשיך לחסל את התחרות מבית

מגפת הקורונה הכתה בעוצמה ברפובליקה האסלאמית, שמתקשה מצדה להשליט סדר ולהפסיק את התיירות הדתית למקומות הקדושים בערים קום ומשהד.

המשבר הכלכלי והבריאותי השפיעו באופן שלילי ביותר על רמת החיים של אזרחי איראן, ומחירי הלחם והבשר הרקיעו שחקים.

בינתיים בכווית שינו את הטקסט של הקריאה לתפילה, שמושמעת מצריחי המסגדים, כך שהמתפללים ידעו שבעת המגפה צריך להתפלל בבתים ולא להגיע למסגדים.

ישראל הלכה בפעם השלישית תוך שנה לבחירות בצל הקורונה ולאחר מכן נכנסה לסגר הראשון והיחידי שבאמת נשמר על ידי מרבית האזרחים.

בערב הסעודית נתנו פייט אמיתי לקורונה והמשיכו למנוע את כניסתם של עולי הרגל לממלכה. התפרצות הנגיף לא מנעה מיורש העצר מוחמד בן-סלאמן להמשיך ו"לטפל" במתחריו ומתנגדיו: על פי הוראתו, נעצרו שלושה נסיכים בכירים ומיוחסים – האח הצעיר של המלך סלאמן אחמד בין עבד אל-עזיז, יורש העצר לשעבר מוחמד בין-נאיף ואחיו – נוואף בין-נאיף.

במקביל בן-סלאמן הורה על תפוקה מוגברת של נפט ולמעשה פתח במלחמת נפט עם רוסיה. כתוצאה מכך מחירי הנפט ירדו לשפל חסר תקדים, דבר שפגע בקופה הציבורית בשתי המדינות.

אפריל

בטורקיה מנסים להרים את המורל הלאומי באמצעות שיר נגד אויבי המולדת • מנהיג חמאס יחיא סינוואר מסביר לציבור איך לעטות את הכאפייה כך שהיא תגן מפני נגיף הקורונה • ובלבנון מפגינים נגד הפוליטיקאים המושחתים

כל העולם וגם מזרח התיכון הסתגר בביתו בחודש אפריל, והזמר הטורקי פקרת סימסיח החליט להרים את המורל הלאומי ולתקוף את אויבי האומה הטורקית בשיר חדש.

לכבוד המגפה הוא איחל לכל אויבי טורקיה להידבק בנגיף. ברשימת האויבים היו רוסיה, סוריה, מצרים, יוון וארצות הברית. השיר ביטא היטב את התמורות שחלו במצב הגאו-פוליטי של טורקיה במהלך עשור – ממצב של אפס אויבים למצב שבו כל העולם – אויבים.

במצרים השלטונות השתמשו בפירמידות העתיקות ובקולו של הספינקס על מנת לקרוא לאזרחים לקיים את תנאי הסגר; המלך הסעודי סלמאן קיים התייעצויות בזום – אז העניין הזה עדיין עורר תדהמה – ובעזה מנהיג החמאס יחיא סנוואר העביר שיעורים בעטייה נכונה של הכאפייה במקום מסכת פנים.

למרות מגפת הקורונה, בלבנון פרצו מחאות אדירות נגד הפוליטיקאים המושחתים ונשמעו קריאות גם נגד חיזבאללה.

ובכנסת יושב ראש רע"ם, מנסור עבאס, קורא ביום השואה תפילה לזכר הקורבנות.

מאי

גרמניה מכניסה את הזרוע המדינית של חיזבאללה לרשימת ארגוני טרור • בן-דודו של נשיא סוריה הופך לפרסונה נון-גראטה • בישראל מדברים על סיפוח הבקעה • והפלסטינים מפסיקים את שיתוף הפעולה עם ישראל

במהלך חודש מאי בלבנון נמשכו הפגנות סוערות נגד הממסד הפוליטי, ונשמעו קריאות בגנות חיזבאללה ומנהיגה, חסן נסראללה. בינתיים בגרמניה קיבלו החלטה להכניס את הזרוע המדינית של חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור בעקבות מעצרים של פעילים רבים של הארגון וגילוי של מצבורי נשק.

נשיא סוריה בשאר אסד מכניס את בן-דודו הכל-יכול ראמי מכלוף למעצר ביתי ומפשיט אותו מנכסיו הרבים.

בישראל מוקמת ממשלת אחדות – שלא תאריך ימים – נפתח משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובממשלה מתחילים לדבר על סיפוח הולך ומתקרב של בקעת הירדן והתנחלויות אחרות בגדה המערבית. הרשות הפלסטינית מפסיקה את שיתוף הפעולה עם ישראל.

יוני

השגריר האמירתי יוסף עוטייבה יוצא נגד הסיפוח • במצרים מציינים שבע שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא מוחמד מורסי ומשיקים את ארמון הברון ברובע הליופוליס בקהיר

בחודש יוני, כשכולם דיברו בעד ונגד סיפוח של שטחים בגדה המערבית, השגריר האמירתי בארצות הברית, יוסף אל-עוטייבה פרסם מאמר חריף ב"ידיעות אחרונות" ובו רמז לכך שאם ישראל לא תיישם את מהלך הסיפוח, באבו-דאבי ישקלו להתקדם יותר מהר לקראת נורמליזציה בין שתי המדינות. מרבית המדינות במזרח התיכון יצאו באותה עת נגד הסיפוח, אך לא תקפו את המהלך באופן פומבי, למעט ירדן.

במצרים ציינו שבע שנים למהפכה 2.0 בתחריר ולהפלתו של הנשיא האיסלאמיסט מוחמד מורסי, שהלך לעולמו בעיצומו של המשפט שלו.

בסוף החודש נפתח למבקרים ברובע הליופוליס בקהיר ארמון הברון המפואר, מבנה אקזוטי שעמד נטוש במהלך שנים רבות.

יולי

הסיפוח בוטל • המבנה העתיק איה סופיה שבטורקיה – שהיה בעבר כנסייה – חזר להיות מסגד • ובסודן אוסרים על קיום של מילת נשים

ה-1 ביולי הגיע – והסיפוח לא הוחל על אף שעל של אדמת הגדה המערבית. האם בירושלים הקשיבו לדברי הטעם של השגריר האמירתי יוסף אל-עוטייבה? הדברים הללו יתבהרו ביתר שאת בחודש אוגוסט. בינתיים בירושלים נמשכות הפגנות סוערות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד הסיפוח.

המבנה העתיק של איה סופיה באיסטנבול, כנסייה שהפכה למסגד שהפך למוזיאון, שוב שינה את ייעודו. לפי ההוראה של בית המשפט הטורקי, איה סופיה חזרה להיות מסגד – דבר שהיה אמור להעלות את קרנו של רג'פ טייפ ארדואן אל מול המציאות הקשה של מגפת הקורונה.

בסודן החליטה הממשלה הזמנית לאסור על קיום מילת נשים. פעילי זכויות אדם טענו שהאיסור עצמו לא מספיק במדינה כמו סודן, שבה המסורת חזקה הרבה יותר מאשר החוק, ודרשו להדק את הפיקוח על רופאים גינקולוגים ועל אנשי הרפואה בכפרים, שלרוב מבצעים את הניתוחים הללו.

אוגוסט

פיצוץ עז מחריב את נמל ביירות וגובה את חייהם של למעלה מ-200 איש • מפגינים לבנוניים דורשים פוליטיקה חדשה • איחוד האמירויות מודיעה על נכונותה לכונן יחסים עם ישראל • ומתברר שלהחלטה זו יש גם מחיר – הסכמה ישראלית למכירת של מטוסי F-35 לאבו-דאבי

ב-4 באוגוסט פיצוץ עז מרעיד את רחובות ביירות וגובה את חייהם של יותר מ-200 בני אדם. מדובר היה במצבור של אמוניה, שכלל לא היה אמור להיות מאוחסן בנמל ביירות, ובלבנון הפנו רבים אצבע מאשימה כלפי חיזבאללה, אם כי לא נמצאו הוכחות למעורבות של ארגון הטרור השיעי בפיצוץ.

המוני מפגינים צבאו על הכיכרות המרכזיים של ביירות בעקבות הפיצוץ ודרשו לפטר את הממשלה ולפזר את הפרלמנט. כעבור כמה חודשים בלבד ראש הממשלה סעד חרירי, שהתפטר מתפקידו בעקבות ההפגנות של 2019, שוב הפך למועמד לראשות הממשלה והחל במלאכת הרכבת הממשלה החדשה.

אך המפץ הגדול בביירות לא היה היחיד שהרעיד את המזרח התיכון באוגוסט. איחוד נסיכויות המפרץ מחליטה לנרמל את יחסיה עם ישראל, וצעד זה נפל כרעם ביום בהיר על מרבית תושבי האזור. פורסם כי לנרמול היחסים יש תג מחיר נאה – ישראל הסכימה שארצות הברית תמכור מטוסי F-35 לאבו-דאבי. בנימין נתניהו המשיך להכחיש את הידיעה למרות האישור האמירתי והאמריקאי.

ספטמבר

ישראל חותמת על "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ועם בחריין • לבנון מציינת מאה שנים להקמתה, ונשיא צרפת מעניק אות כבוד לזמרת הלאומית פיירוז • אמירה אורון מתמנה לשגרירה במצרים – האישה הראשונה בתפקיד זה

בהמשך להחלטה של אבו-דאבי, גם מנאמה מכריזה על נכונותה לכונן יחסים עם ישראל – זאת לאחר הכחשות רבות שזרמו מבחריין, כמעט עד לרגע האחרון.

ב-15 בספטמבר נחתמו בוושינגטון "הסכמי אברהם" בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, ומספר המדינות הערביות שלהן הסכם שלום עם ישראל גדל פי שניים.

גם סודן אותתה בספטמבר על נכונותה לנרמל את היחסים עם ישראל, והנשיא טראמפ אף הכריז כי יש עוד כחמש מדינות ערביות שמוכנות לעשות צעד לקראת שלום עם ישראל.

לבנון הבוערת ציינה מאה שנים להיווסדה. הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון ביקר בביירות ונפגש עם הזמרת האגדית פיירוז, שקיבלה ממנה אות כבוד. זאת הייתה הפגישה הנעימה היחידה אותה קיים מקרון בבירה הלבנונית. התקוות שלו להתניע תהליך של רפורמות, ההכרחיות במדינה, נתקל באדישות, ונדטות ישנות והתנגדות של פוליטיקאים לבנוניים.

ב-23 בספטמבר הגישה אמירה אורון את כתב האמנה שלה לנשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי, ובכך הפכה לאישה הראשונה שמשמשת כשגרירת ישראל בקהיר.

אוקטובר

ישראל ולבנון פותחות בשיחות על הגבול הימי • סודן דורשת להוציא אותה מרשימת המדינות תומכות הטרור בטרם תחתום על הסכם כלשהו עם ישראל • טורקיה פותחת במסע הסתה נגד צרפת והנשיא מקרון

למרות התקוות הישראליות, סבב השיחות בין ישראל לבנון בנושא קביעת הגבול הימי הסתכם אך ורק בדיונים טכניים, כשאנשי חיזבאללה נושפים בעורפם של הנושאים ונותנים ומקפידים שלא תהיה אפילו מראית עין של נרמול היחסים.

גם סודן אותתה שאינה ממהרת להצטרף לאבו-דאבי ומנאמה, שכבר חתמו על הסכמי הנורמליזציה עם ישראל – לפחות עד שארצות הברית תמחק אותה מהרשימה של המדינות תומכות הטרור ולא תספק חסינות למנהיגיה מפני תביעות של קורבנות טרור.

פיגוע הדקירה בניס, שבו נרצחו שלושה בני אדם, החזיר את השיח על האסלאם הקיצוני באירופה שוב למרכז הבמה. הקביעה של מקרון על כך שהאסלאם צריך לעבור רפורמה ולדחות את הקיצונים עורר את זעמו של נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן שהכריז על חרם מסחרי נגד צרפת.

נובמבר

המזרח התיכון תמך בטראמפ בבחירות לנשיאות, אך התעורר עם ביידן • וינה מסתגרת בגלל הטרור האיסלאמי • סעודיה וקטר מאותתות כי הסכסוך ביניהן לקראת פתרון

מרבית המדינות במזרח התיכון לא הסתירו כי חפצו בכל ליבן בניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות בארצות הברית. ישראל, ערב הסעודית, איחוד נסיכויות המפרץ, מצרים, מרוקו, סודן ומדינות נוספות נהנו מיחסים טובים מאוד עם הממשל האמריקאי, שהיה מאוד קשוב לאינטרסים שלהם והתעלם מעניינים פעוטים כגון זכויות האדם, שימוש בנשק קטלני ועוד.

לאחר שהוכרז על ניצחונו של ג'ו ביידן, בישראל ובסעודיה אף המתינו עם הברכות למנצח אף יותר ממה שהאטיקט הפוליטי מכתיב. כשבוע לאחר הבחירות דווח על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו טס לריאד ונפגש עם יורש העצר מוחמד בן-סלאמן, כנראה, על מנת להתכונן ביחד לבאות ולפעול בחזית משותפת מול וושינגטון.

עוד פיגוע טרור הרעיד את אירופה – הפעם בווינה, שם מחבל פתח בירי במספר מוקדים והביא לסגר טוטאלי על הבירה האוסטרית.

בשלהי נובמבר סעודיה וקטר התחילו לאותת כי הלחץ האמריקאי עושה את שלו וכי הסכסוך ביניהן, שנמשך למעלה משלוש שנים, עומד להגיע לסיומו.

דצמבר

חיסול של הבכיר האיראני מחסן פחריזאדה • שלום עם מרוקו • השייח האמירתי קונה את בית"ר ירושלים • ישראל שוב הולכת לבחירות

המדען האיראני הבכיר מוחסן פחריזאדה מחוסל בלב טהרן במה שנראה כמו סצנה של "טהרן" או "פאודה". בעוד שכולם התמקדו באופן החיסול ובשאלה האם ישראל הייתה מעורבת בו, מעטים בלבד שאלו את השאלה האם הפעולה הזאת תסייע בבלימת תוכנית הגרעין האיראנית, ואם היא נועדה להפחדה או הרתעה – האם המטרה הזאת אכן הושגה. לשאלה הזאת בינתיים אין תשובה חד-משמעית, וקרוב לוודאי שגם ב-2021 חיסולים מהסוג הזה יכולים לחזור על עצמם.

עוד עניין שחזר על עצמו בדצמבר הוא השלום שמכוננת ישראל עם מדינות ערב. הפעם זוהי מרוקו. לישראל כבר היו יחסים עם רבאט, ומשרד אינטרסים שנפתח לאחר הסכמי אוסלו. והנה, כעבור 25 שנים, המדינות שוב חוזרות לאותה הנקודה, רק שהפעם מרוקו מקבלת בתמורה לכך את הפרס הנכסף – הכרה אמריקאית בריבונותה על סהרה המערבית.

בבית"ר ירושלים סערו הרוחות בגלל הרכישה של המועדון על ידי שייח אמירתי, בדיוק כמו שפעם סערו הרוחות בגלל שהבעלים קודמים, ארקדי גאידמק, הכניס לקבוצה שני כדורגלנים מוסלמים. השנים עוברות, אך הגזענות נותרת ללא שינוי.

***

מדינת ישראל מסיימת את השנה הזאת כמעט באותו אופן בו היא התחילה אותה – דהירה לבחירות נוספות, רביעיות במספר. נותר לנו רק לקוות ש-2021 תביא עמה גם את סיום המגפה וגם סיום של תקופה פוליטית מטלטלת וקשה בחיי המדינה.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון