חמאס מנסה להבעיר את ירושלים בכל הכוח

מאמרי דעה ופרשנות / תהליך השלום הישראלי פלסטיני

ירושלים לא בוערת במקרה

השבוע אל אקצא וירושלים שוב חזרו למוקד ההתעניינות והדאגה של העולם הערבי. לא משנה מי התחיל, לא משנה מה באמת קורה שם – במציאות הטיקטוקית בה הדיווח הצטמצם למספר פריימים ומקטעים קצרצרים של סאונד, מספיק שרואים שוטרים, מגפיים, עצים שרופים וחלונות שבורים. הדמיון והדעות הקדומות כבר עושים את העבודה ומשלימים את התמונה.

חמאס שוב מנסה להבעיר את אל אקצא בחסות חודש הרמדאן והחגים היהודיים, להפר את השקט בירושלים ובערי הגדה ועל הדרך לפגוע ביחסים בין ישראל למדינות ערביות באזור. מדינות רבות כבר הגיבו – חלקן הגיבו כדי לצאת מדי חובה, ואחרות על מנת שהרחוב שלהן ישמע ויאמין שהן באמת-באמת מגנות, על מלא.

אל אקצא תמיד היה המקום הרגיש, עקב האכילס, חבית של חומר נפץ שמספיק בדל של שמועה על מנת להבעיר אותו. בשנים האחרונות מתקיימות על ההר שתי מגמות מסוכנות שמוסיפות שמן למדורה שממילא בוערת:

ההר מתמלא בפעילים קיצונים של חמאס, חיזב א-תחריר או תנועות אסלאמיסטיות קיצוניות אחרות. הסתה נוטפת מהדרשות שנישאות על הר הבית, ודגלים ירוקים של חמאס מתנופפים שם כדרך קבע. המצב הזה אינו מנותק באופן כללי ממה שקורה בירושלים.

בישראל נאבקו כל כך חזק בנוכחות של פת"ח, עד שבעצם אפשרו לחמאס להתנחל גם בעיר וגם במקום הרגיש ביותר בעולם. הרשות הוחלשה, הירדנים מודרו וכך החמאס התחילה להרגיש כבעלת בית בירושלים ובאל-אקצא.

במקביל, הסטטוס הקוו הרגיש עבר שינוי אף הוא – יותר ויותר מתפללים יהודים עלו להר, והמשטרה עשתה מעט או לא עשתה דבר על מנת להגן על הסטטוס קוו, כיוון שממשלות ישראל קרצו לאלה שדיברו בלהט על חזרה להר באהדה ובמקרים מסוימים גם הביעו תמיכה בלתי מסויגת.

השילוב של שני הדברים אינו יכול שלא להביא לפיצוץ, ואת זה בדיוק רואים היום בירושלים. המצב הנוכחי מסוכן, הוא פוגע במרקם היחסים עם המדינות הערביות, הוא יכול להביא לקורבנות רבים. אם להבות האש ימשיכו להיות גבוהות, הקורבן הראשון של התבערה הזאת עלולה להיות ממשלת בנט-לפיד.

עיראק תתבע את איראן בגלל ההפרות בתחום המים

משאבי המים של עיראק צנחו ב-50% מאז השנה שעברה, עקב תקופות חוזרות ונשנות של בצורת, כמות גשמים נמוכה וירידה במפלס הנהרות. "מאגרי המים נמוכים בהרבה ממה שהיה לנו בשנה שעברה, בכ-50 אחוז בגלל גשמים דלים והכמויות המגיעות ממדינות שכנות", אומר עאון דיאב, יועץ בכיר במשרד משאבי המים בעיראק.

המחסור במים אינו חדש לעיראק, שסובלת מבצורת וניהול כושל של המים שלה מזה מספר שנים. הפעם מצאו בעיראק אל מי ניתן להפנות את האצבע המאשימה.

על פי שר לענייני משאבי המים מהדי ראשיד אל-חמדאני, איראן ניתקה יותר מ-90% מיובלי המים שמובילים את הזרמים לעיראק ואינה משתפת פעולה עם עיראק על מנת להגביל את הנזק במהלך תקופות הבצורת. לדברי אל-חמדאני, מתקיימות פגישות עם משרד החוץ העיראקי כדי להכין את התביעה. השר אמר בראיון לרשת הסעודית אל-ערביה, שארצו מכינה תביעה בינלאומית נגד איראן.

בשנה שעברה אל-חמדאני כבר האשים את איראן בפומבי בכך שהיא מנסה לשנות את זרימת המים ואיים בהגשת תביעה לבית הדין הבינלאומי. חמדאני אף האשים את איראן בחפירת מנהרות ובניסיון לשנות את זרימת המים, ואמר כי עיראק השלימה הליכים להגשת תביעה לבית הדין הבינלאומי לצדק.

היחסים בין השלטונות בעיראק לבין איראן הדרדרו לשפל במהלך הבחירות לפרלמנט העיראקי בשנה שעברה. בעיראק עד עכשיו אין ממשלה והמשבר ביחסים נמשך.

קשה להאמין שהתביעה נגד איראן תסייע לעיראק לאגור יותר מים. המחקרים הקודמים שבוצעו במדינה מצביעים על כך שמדובר לא רק במחסור במים, אלא גם בניהול בעייתי של המשאבים. התשתיות בעיראק לא עברו חידוש שנים רבות וכמות אדירה של מים מתבזבזת כל שנה בגלל הצנרת החלודה והתשתיות המיושנות.

עשר שנות מאסר לחבר פרלמנט לשעבר בגין הברחת עתיקות ממצרים

הברחת העתיקות המצריות היא מכה עתיקה כמעט כמו עשרת המכות התנ"כיות. עוד בתחילת המאה, שודדים, אצילים וארכאולוגים בזזו את העתיקות המצריות כאוות נפשם וסוכנויות ידיעות בריטיות דיווחו על קרונות שהיו מלאים בכלים, פסלים, תכשיטים ואף מומיות מהתקופה הפרעונית שעשו את דרכם ממצרים אל תוך הממלכה הבריטית.

ממשלת מצרים מנסה לשים סוף לתופעה הזאת במשך שנים רבות, עד כה ללא הצלחה יתרה. בשנה שעברה השלטונות במצרים פתחו במבצע מיוחד שנועד לחשוף את רשתות ההברחה ולהעניש את האישים שעסקו בכך.

במהלך השבוע התקשורת המצרים דיווחה על כך שחבר הפרלמנט לשעבר עלאא חסניין וארבע אנשי עסקים בכירים אחרים ייקנסו במיליוני לירות מצריות ואף ירצו עונש מאסר של כ-10 שנים.

חסניין, פוליטיקאי לשעבר מעידן מובארכ, וחסן ראטב בן ה-74, איש עסקים נודע ובעבר הבעלים של תחנת טלוויזיה פרטית בשם "אל-מיחטר", וכן 16 בני אדם נוספים שהיו חברים ב"טבעת ההברחה" נעצרו לפני מספר חודשים. הרשויות מצאו ברשותם מאות חפצים שאסורים לייצוא ממצרים, חלקן מהעידן הפרעוני ואחרים מהעידן היווני.

בירת הדרוזים סופגת עיצומים מצד המשטר הסורי

על פי האומדנים של האו"ם, כ-90% מאזרחי סוריה חיים בעוני והאבטלה מרקיעה שחקים – כאשר ברקע התרסקות של הפאונד הסורי. אך מי שמוחה נגד ביטול הסובסידיות לדלק או מזון מגלה בדרך הקשה, שהמשטר הסורי מסוגל להעניש אותו ולהפוך את חייו לבלתי נסבלים.

כך קרה בא-סווידה, בירת המחוז הדרוזי בדרום סוריה. בפברואר אלפי דרוזים סורים יצאו להפגנות נגד המשטר בדרישה להעלות את רמת החיים ולהחזיר את הסובסידיות. הדרוזים גם חוששים מאוד מההשפעה האיראנית שמתפשטת בדרום סוריה וממיליציות פרו-איראניות הפועלות באזור.

לאחר מספר שבועות, הדרוזים בא-סווידה גילו שהמשטר הסורי מפעיל נגדם סנקציות כלכליות בתגובה למחאה שהתקיימה בחורף. התשתיות בעיר ובכפרים הסמוכים מתפוררות, הפסקות חשמל נמשכות שעות ולפעמים ימים והמחסור החמור בחלקי חילוף עלול להביא למחסור קשה במים.

על מנת להשיג את חלקי החילוף, אנשי סווידה צריכה לעבור דרך הפקידים הבכירים ואלה לא משתפים פעולה. על פי העדויות של המקומיים, גם אנשי העסקים הנאמנים למשטר אינם ממהרים לספק לסווידה את מה שדרוש.

בעת מלחמת האזרחים, הדרוזים הסורים מצאו את עצמם בין הפטיש והסדן: דרום סוריה נכבשה מהר על ידי המורדים, ואלה האשימו את הדרוזים בנאמנות למשטר למרות שבתחילת המלחמה היו לא מעט גורמים דרוזים שהצטרפו למחאות.

קרבות בין המורדים האסלאמיסטים לדרוזים התנהלו באזור הכפר חאדר, ולא הרחק מא-סווידה אנשי דאע"ש דרשו מדרוזים שיתאסלמו ולרבים היה נדמה אז שהנאמנות למשטר היא הרע במיעוטו.

עתה נראה שבעקבות המצב הכלכלי הקשה בסוריה, גם בחבל הדרוזים מתחילים להבין שהנאמנות שלהם לא תגרום לבשאר אסד להזיל דמעה ולרחם עליהם. הבעיה היא שהפעם, כאשר הדרוזים מוחים, כל האחרים שותקים בגלל הפחד והייאוש.

היום הזה בתולדות מזרח התיכון: איראן משגרת לראשונה לוויין צבאי

ב-22 באפריל 2020 איראן שיגרה לחלל את "נור" – לוויין הריגול הצבאי הראשון ששוגר בהצלחה על ידי משמרות המהפכה האיראניים. בעולם המערבי הופתעו מהשיגור, כנראה בעקבות כשל מודיעיני.

ארה"ב גינתה את שיגורי הלוויינים האיראניים בטענה שפעילות החלל של הרפובליקה האסאלמית נועדה להסתיר את פיתוחם של טילים בליסטיים המסוגלים לשאת נשק גרעיני.  מזכיר המדינה מייק פומפאו אמר אז ש"איראן צריכה לשאת באחריות על מה שהיא עושה".

באיראן חגגו את השיגור המוצלח לאחר מספר ניסיונות כושלים, ובישראל הביעו דאגה רבה מכך. במרץ השנה שוגר הלווין הצבאי השני – "נור-2".

המאמר פורסם ב״זמן״, ב-23 באפריל 2022