כל הפרסומים
/ שיפור מדיניות החוץ הישראלית
מדיניות החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים; והצהרות על כוונות לספח שטחים בגדה המערבית – שעוררו התנגדות בינלאומית ואזהרות מפני פגיעה ביחסים עם אירופה והמזרח התיכון. לצד זאת, נכנס למשרד החוץ שר חדש, גבי אשכנזי, שמדגיש את רצונו לשקם את שירות החוץ ולהיות שחקן מדיני משמעותי. בחודשים ינואר-יוני 2020, זיהינו 11 מגמות מרכזיות במדיניות החוץ האזורית של ישראל:
3. ישראל והרשות הפלסטינית משתפות פעולה נגד הקורונה, ונאבקות סביב תוכנית הסיפוח – משבר הקורונה הביא בתחילתו את ישראל לשתף פעולה עם רמאללה ואף עם גורמים בעזה בהכשרת צוותים רפואיים, העברת ציוד וחומרים רפואיים, שיתוף בידע, ותיאום התנועה במרחב כדי להתמודד עם הווירוס. ההצהרות על כוונת הסיפוח הביאו לנתק עם הרשות הפלסטינית, וזו הפסיקה בתגובה את התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל. לצד זאת, המשיכה ישראל לפעול למען הבטחת התמיכה הכספית הקטארית ברצועת עזה, על מנת למנוע הסלמה ואסון הומניטרי, וניסתה לקדם עסקת שבויים עם חמאס.
4. המשבר עם ירדן ממשיך להעמיק – משבר האמון והנתק בין מנהיגי ישראל והממלכה ההאשמית נמשך. על פי הדיווחים, המלך עבדאללה סירב לשוחח עם נתניהו, אך הסכים להיפגש עם ראש המוסד יוסי כהן. שטחי צופר הוחזרו סופית לירדן לאחר שנכשל הניסיון להשאירם להמשך עיבוד של החקלאים הישראלים. ירדן הפכה לקול מוביל בהתנגדות לסיפוח. היא הזהירה את ישראל מפני השלכות שליליות של סיפוח על יחסי השלום, ופעלה בערוצים שונים כדי לרתום גורמים בזירה הבינלאומית – בייחוד באירופה ובארה"ב – לפעול למניעתו.
5. איחוד האמירויות מקדמת את יחסיה עם ישראל ומזהירה מפני הסיפוח – איחוד האמירויות נקטה צעדים חיוביים ביחס לישראל ולקשר עמה. שיתוף פעולה בין המדינות התקיים במסגרת ההכנות לתערוכת "אקספו 2020" בדובאי, אשר נדחתה לבסוף לשנה הבאה, ובהתמודדות עם הקורונה. איחוד האמירויות סייעה לישראל בציוד נחוץ, ושלחה מטוסים עם ציוד רפואי לפלסטינים שנחתו בגלוי בנמל התעופה בן-גוריון. היא גם הפגינה יחס חם ותומך לקהילה היהודית במדינה, ודוברים בכירים מטעמה העניקו לגיטימציה ליחסים עם ישראל, גם על רקע מחלוקות בנושא הפלסטיני. גורמים רשמיים מאיחוד האמירויות פנו באופן ישיר לציבור בישראל, והפצירו לסגת מרעיון הסיפוח, אשר יפגע בהתחממות היחסים וימנע נורמליזציה.
6. מאמץ מדיני והסלמה במאבק נגד איראן וגרורותיה – ישראל פעלה מול מדינות באירופה כדי שתצטרפנה לסנקציות האמריקאיות נגד איראן ושתפעלנה להוציא את חיזבאללה מחוץ לחוק, כפי שאכן קרה בגרמניה ובאוסטריה. ישראל המשיכה לתקוף יעדים איראניים בסוריה ויעדים של חיזבאללה בסוריה ולבנון, והמאבק הצבאי הסלים נוכח תקיפות סייבר הדדיות ודיווחים על פעילות ישראלית באיראן נגד תוכנית הגרעין. הנושא האיראני נידון תדיר בין בכירים בישראל ובארה"ב, וישראל הפנתה גם תשומת לב לאיומים אפשריים מצד לבנון, שמצויה במשבר כלכלי חריף.
7. ניצני שינוי חיובי בקשר עם אירופה על אף עננת הסיפוח – שר החוץ החדש אשכנזי בחר להוביל גישה חיובית יותר כלפי האיחוד האירופי, והדגיש במספר הזדמנויות לאחר כניסתו לתפקיד את חשיבות הקשרים של ישראל עם אירופה. הוא קיים שיחות עם שרי חוץ אירופיים ועם הנציג האירופי העליון לענייני חוץ, ג'וזף בורל. השניים סיכמו להיפגש בבריסל כשהתנאים יאפשרו זאת. אשכנזי גם התנער מנוסח הודעת תמיכה של הונגריה בישראל שכללה התייחסות ל"ערכים פטריוטיים משותפים", המנוגדים לשיח האירופי. ואולם, הצהרות הסיפוח, להן האיחוד האירופי מתנגד נחרצות, מעיבות על הניסיונות לפתוח דף חדש ביחסים.
8. הברית עם יוון וקפריסין מתרחבת ומעמיקה – ישראל קצרה את הפירות של הרחבת שיתופי הפעולה שלה עם אתונה וניקוסיה אל מעבר לתחום האנרגיה. משבר הקורונה, שהוביל לירידה במחירי הגז בעולם, פגע ביכולת של המדינות להפיק רווח כלכלי מהגז הטבעי שבמזרח הים התיכון. ואולם, לאור זאת, בלטה התשתית האזרחית ליחסים שבנו ישראל, יוון וקפריסין, והן שיתפו פעולה אל מול האתגרים החדשים בתחומי הבריאות, הטכנולוגיה, הביטחון והתיירות. ישראל היתה יעד הביקור הראשון של ראש הממשלה היווני ושר החוץ הקפריסאי עם תום הגל הראשון של הקורונה.
9. ישראל מתמרנת בין שיתופי פעולה וסכסוכים מחריפים באגן הים התיכון – מצבורי הגז הטבעי בים התיכון הובילו להחרפת הסכסוכים בין טורקיה ליוון וקפריסין בנושא גבולות ימיים וזכויות קידוח. בנוסף, מלחמת האזרחים בלוב גררה אליה שחקנים בינלאומיים, והגבירה גם היא את המתיחות באגן. ישראל ניסתה להימנע ממעורבות בסכסוכים אלו ומאימוץ עמדה אנטי-טורקית חד-משמעית, ופעלה לשמר ערוצי שיח פתוחים עם השחקנים השונים. פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון (EMGF) המשיך להתמסד לקראת הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר, אך איבד מרכזיות לאור שינוי המוקד האזורי משיתוף פעולה אנרגטי-כלכלי למאבקים גיאו-פוליטיים.
10. שיתוף פעולה בינלאומי ואזורי נוכח מגפת הקורונה – ישראל פעלה יחד עם המוסדות הבינלאומיים ועם מדינות אחרות בהתמודדותה עם הקורונה והשלכותיה. היא הסתייעה במדינות אחרות כדי להשיב את אזרחיה לארץ, להשיג ציוד רפואי ותרופות, שיתפה במידע, וניסתה לפעול יחד עם מדינות נוספות לפתיחה מבוקרת של הכלכלה ותנועת האזרחים, טרם נרשמה העלייה המשמעותית המחודשת בתחלואה בישראל. במכלול מאמצים אלה, מילא משרד החוץ תפקיד משמעותי והפגין את היותו נכס גדול.
11. שר החוץ אשכנזי מנסה לשקם את משרד החוץ – כניסתו של השר החדש הפיחה רוח חדשה במשרד החוץ. הוא הצליח לגייס תקציב פעילות למשרד, הכיר בחשיבות הדיפלומטיה ככלי מדיני מרכזי, קידם מינויים מקצועיים ובראשם המנכ"ל החדש אלון אושפיז, וגילה נכונות להסתייע בניסיון הקיים בין כותלי המשרד ואצל דיפלומטים בדימוס. עם הקמת הממשלה החדשה נשארו סמכויות משרד החוץ מפוזרות בין מספר משרדים, ומערך החוץ עדיין אינו מרוכז ומתואם בצורה יעילה.
