יחסי ישראל ונאט״ו: פיתוח תפיסה אסטרטגית חדשה

רינה בסיסט נובמבר 2022
ניירות מדיניות והמלצות / ישראל ואירופה

יחסי ישראל עם הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מעולם לא היו במרכז מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, ומאז תקופת השיא בשנות התשעים אף הלכו ונחלשו. אולם, שינויים גיאופוליטיים וארגוניים מעלים את חשיבותם של היחסים עבור ישראל, ומניחים תשתית אפשרית לעיצובם מחדש. נאט"ו עוברת בשנים האחרונות רפורמה מעמיקה; היא מרחיבה את סדר היום שלה לעיסוק בסוגיות כמו משבר האקלים ומשבר האנרגיה, ומעניקה דגש לתחום החדשנות; ולצד הענקת זריקת מרץ וכוח פוליטי מחודשים לברית, המלחמה באוקראינה זירזה את תהליכי ההתחדשות הארגוניים, והדגישה את המיקוד הגיאוגרפי של הברית שנע צפונה ומזרחה. במקביל, גם בישראל חלו שינויים. מצבה הגיאופוליטי השתנה בין היתר נוכח הסכמי הנורמליזציה, חיזוק הברית ההלנית עם יוון וקפריסין וחימום היחסים עם תורכיה. בנוסף, יכולותיה הטכנולוגיות ומודל המעטפת העסקית בו היא רגילה לעבוד, יכולים להפוך אותה אל מול נאט"ו מצרכנית של ביטחון לספקית של ביטחון. בפני נאט"ו וישראל עומדת כעת הזדמנות לעצב מחדש את היחסים ביניהן, להעמיקם ולשפרם.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון