11 מגמות מרכזיות אפיינו את מדיניות החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי 2021 – ינואר 2022:
1. ישראל מחדשת את הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, ומצהירה שלא תקדם תהליך מדיני – המחלוקת בממשלה בנוגע לסוגיה הפלסטינית תורגמה למדיניות לא-עקבית שכללה צעדים לחיזוק הרשות והדיאלוג עמה, לצד התנגדות למשא ומתן והצבת אופק מדיני, וקידום מהלכים של סיפוח זוחל. שרים ממפלגות השמאל-מרכז נפגשו עם מחמוד עבאס (אבו-מאזן) ועמיתיהם הפלסטינים כדי לקדם ולהעמיק שיתופי פעולה לאחר שנים ללא פגישות שכאלו. הממשלה השתמשה בצעדים לשיפור חיי הפלסטינים בהצלחה יתרה להסרת לחץ בינלאומי בסוגיה הפלסטינית. בה בעת, נמשכו תהליכי סיפוח זוחל, בנייה בהתנחלויות, גירוש משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים. אלימות המתנחלים בשטחים הגיעה לשיאים חדשים.
2. ישראל משתפת פעולה עם קטאר, מצרים וחמאס בשיקום רצועת עזה ושמירה על השקט – הממשלה הצהירה על כוונתה לבנות מנגנון חדש לניהול ושיקום המרחב העזתי, אשר בין היתר יתמוך בסיום הפיצול הפנים-פלסטיני ושיבת הרשות הפלסטינית לתפקידה ברצועה, וימנע העברת כספים ישירים לחמאס. במסגרת זו הציג שר החוץ, יאיר לפיד, תוכנית כלכלית לשיקום הרצועה תמורת הגברת הביטחון. כחלק מההתנהלות החדשה בנושא, קטאר העבירה כספים לסיוע הומניטרי וסולר לרצועה, וסיפקה דלק לחמאס דרך מצרים. ישראל סיפקה הקלות בתחומי התעסוקה והסחר, ומצרים קידמה תוכניות שיקום ותיווכה בין הצדדים.
3. ישראל החליטה לשקם את יחסיה עם ירדן ופתחה עמה "דף חדש" ביום שאחרי בנימין נתניהו – מאמצי שתי המדינות לשיקום היחסים ביניהן נשאו פרי. אחרי שנים של נתק בין עבדאללה ונתניהו, אירח המלך בארמונו את ראש הממשלה נפתלי בנט, יו"ר רע"ם מנסור עבאס, ועמד בקשר עם הנשיא יצחק הרצוג. שרי החוץ, הכלכלה, האנרגיה והחקלאות של המדינות נפגשו וחתמו על הסכמים לשיתופי פעולה. הוגדלה מכסת המים שנמכרת לירדן, והורחב הסחר בין ירדן לרשות הפלסטינית. במקביל, ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות חתמו על הסכם לקידום חילופי מים ואנרגיה, אשר נולד וקודם על-ידי ארגון "אקופיס", ומהווה דוגמה לשיתופי פעולה רב-צדדיים באזור. ירדן המשיכה להדגיש את מחויבותה לפתרון שתי המדינות. תחושות האנטי-נורמליזציה עם ישראל עדיין נפוצות בציבורה.
4. היחסים עם מצרים מתרחבים במישור המדיני והכלכלי, וכך גם דרג הקשרים ונכונות המצרים להגביר את נראותם – שיתופי הפעולה הביטחוניים בין ירושלים לקהיר נמשכו, וכך גם שיתופי הפעולה במרחב העזתי ובתחומי האנרגיה והעסקים. באופן חריג אירח הנשיא, עבד אל-פתח א-סיסי, את בנט ולפיד נפגש עם עמיתו במצרים. שיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה העמיקו, ישראל הורידה את רמת אזהרת המסע לסיני, ונבדקה האפשרות להרחבת הסחר בין המדינות. עם זאת, התפישות המתנגדות לנורמליזציה עם ישראל עדיין שולטות ברחוב המצרי, ומגבילות את הרחבת שיתוף הפעולה לתחומים נוספים.
5. תהליך הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו העמיק, והונחה תשתית הסכמית נרחבת לשיתופי פעולה – הממשלה ממשיכה להניח תשתית דיפלומטית ופורמלית לכינון יחסים ושיתופי פעולה עם שלוש מדינות הנורמליזציה. מערכת הקשרים והפגישות רמות הדרג שהוגבלה בעבר על-ידי נתניהו – נפתחה: מונו שגרירים ומנהיגי ישראל ביקרו בשלוש המדינות. מערכות היחסים המתפתחות אופיינו, באופן לא-רגיל ליחסי ישראל עם המרחב הערבי, במשקל משמעותי לממד האזרחי ובמעורבות גדולה ומגוונת של החברה האזרחית והעסקית. תהליך הנורמליזציה גילה חוסן מול אתגרים כמו פעילות ישראל במזרח ירושלים והביקורת הפנימית על קצא"א. על אף ההצהרות שמרוקו תפתח שגרירות בישראל עד סוף 2021, הדבר טרם קרה.
6. ישראל שומרת על התנגדותה הפומבית לחזרה להסכם הגרעין עם איראן תוך הקפדה על דיאלוג מתמשך עם ארה"ב – ישראל הביעה את התנגדותה לחזרה להסכם הגרעין עם איראן והמשיכה לפעול נגד התבססותה באזור. לצד זאת, היא הניעה מחדש את עבודת הצוות האסטרטגי המשותף לה ולממשל האמריקאי, בהובלת היועצים לביטחון לאומי, המקפיד על דיאלוג מתמשך וחשאי. נציגי ישראל המשיכו להעלות את הגרעין האיראני כנושא המרכזי בפגישותיהם עם האמריקאים ובני בריתם האירופאים, שיתפו במידע בנוגע להתקדמות תוכנית הגרעין והזהירו מפני טקטיקת המשא ומתן של איראן. בישראל גברו הקולות המכים על חטא בנוגע לתמיכה בטרפוד הסכם הגרעין המקורי.
7. הממשלה עומלת על שיפור היחסים עם הממשל האמריקאי ושיבה להתנהלות בהתאם לעקרון התמיכה הדו-מפלגתית – ישראל מקפידה להתנהל מול וושינגטון תוך דיאלוג, שהוא ברובו אינטימי ולא-פומבי. זהו המצב גם בנושאים בהם המדינות לא ראו עין בעין, כמו הסכם הגרעין עם איראן, הקונסוליה בירושלים, הפגיעה בארגוני זכויות האדם הפלסטינים, פרשת NSO או היחסים עם סין והקפדה לא לפגוע באינטרסים האמריקאים. נוסף על כך, קידמה הממשלה דיאלוג עם הקהילה היהודית הליברלית והלא-אורתודוקסית בארה"ב.
8. ישראל מחזקת קשריה עם האיחוד האירופי, על אף המחלוקת הנמשכת בסוגיה הפלסטינית – השר לפיד המשיך במגמה בה החל קודמו, גבי אשכנזי, לחיזוק הקשרים עם בריסל ואחד מביקוריו הראשונים היה מפגש שרי החוץ האירופים. ישראל הצטרפה לתוכנית המחקר והפיתוח "הורייזון אירופה" וחתמה עם האיחוד על שיתופי פעולה נוספים, אך לא הצליחה להביא לחידוש מפגשי מועצת האסוציאציה. חוזקו שיתופי הפעולה והשיח הבילטרלי עם מדינות אירופה תוך המשך ההתרחקות ממנהיגים פופוליסטיים והדגשת הערכים הדמוקרטים-ליברלים. חודש הקשר החיובי עם שוודיה. אירופה מצדה לא לחצה על הממשלה בנושא הכיבוש וההתנחלויות, אך נשארה נאמנה לפתרון שתי המדינות, ולמדיניותה שלא לכלול את השטחים הכבושים בהסכמים שנעשו עמה. השימוש שנעשה ברוגלה "פגסוס" בחו"ל עורר ביקורת חריפה, ואף הוביל למשבר עם צרפת.
9. ישראל חידשה את דיאלוג המנהיגים עם טורקיה, וממשיכה לחזק את יחסיה עם יוון וקפריסין – שלוש חברות הברית ההלנית (ישראל, יוון וקפריסין) מעמיקות את שיתופי הפעולה ביניהן, ואף קיימו מפגש פסגה נוסף בישראל. ישראל נעמדה לצדן נוכח הפעילות החד-צדדית של טורקיה בעיר וארושה שבצפון קפריסין. בד בבד, ותוך הפגנה ברורה כי אין הדבר יפגע ביחסיה עם יוון וקפריסין, חודש הדיאלוג עם אנקרה, ובייחוד ערוץ הקשר שנפתח בין רג'פ טייפ ארדואן לנשיא הרצוג.
10. ישראל מצהירה על התייחסות רצינית יותר למשבר האקלים ושילובו במערכת שיקולי מדיניות החוץ – הממשלה קבעה יעדים וניסחה תוכנית למעבר לכלכלה דלת-פחמן והנחתה את המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לשקלל את משבר האקלים בהערכת המצב השנתית שהוא מוסר לקבינט המדיני-ביטחוני. נציגי הממשלה, ובראשם בנט והשרה זנדברג, השתתפו בוועידת גלזגו, בוועידות בינלאומיות אחרות בנושא, ובפורום הבינלאומי שמוביל ג'ון קרי, השליח האמריקאי המיוחד למשבר האקלים. הנשיא הרצוג הקים פורום אקלים מייעץ בראשות דב חנין שיעסוק גם בקידומי שיתופי פעולה אזוריים בנושא. משרד החוץ אימץ תו תקן ירוק לנציגויותיו.
11. צעדים שננקטו על-ידי שר החוץ והממשלה לשיקום משרד החוץ נתפשים כלא-משמעותיים דיים – כניסתו של לפיד למשרד החוץ עוררה תקווה לחיזוק המשרד. עובדי המשרד לעניינים אסטרטגיים נקלטו במשרד החוץ; שגרירים חדשים מונו; ולאחר שנים רבות נפתח קורס צוערים למינהלה. בהמשך נשמעה ביקורת על המינויים הפוליטיים של לפיד. אכזבה מפעולות השר נרשמה בקרב עובדים שיצאו בקמפיין נגדו והמשיכו במאבקם על תנאי ההעסקה. חלה ירידה גדולה במספר הנרשמים לקורס הצוערים שייפתח השנה.
**המאמר פורסם בהארץ, 9 בפברואר 2022
