ישראל והרומן שלה עם עומאן

פרופ' אלי פודה נובמבר 2018
כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

הביקור הרשמי של ראש ממשלת ישראל, נתניהו, וראש המוסד, יוסי כהן, בעומאן הפנה את הזרקור לנסיכות רחוקה זו במפרץ שאינה מוכרת למרבית הישראלים.

הקשר בין ישראל ועומאן אינו חדש; לא ברור בדיוק מתי הוא החל, אולם היה זה בראשית שלטונו של סולטן קאבוס, שביצע הפיכה ב-1970 ,ומאז הוא בשלטון )השליט הערבי הוותיק ביותר(. באותה תקופה קאבוס נאלץ להתמודד עם מרידה באזור דופאר הנמצא בדרום המדינה וגובל בתימן. הסולטן חשש מהתפשטות בריה"מ והקומוניזם ששלטו אז ברפובליקה העממית של תימן שקמה ב-1967 .בריטניה – באמצעות צבא של שכירי חרב – ואיראן השכנה ממזרח – סייעו לסולטן לדכא את המרידה, אולם גם ישראל נטלה בו חלק. חלקה של ישראל בסיוע מעולם לא הובהר, אולם נראה כי כלל ייעוץ, הדרכה ואולי גם אספקת נשק. יודגש כי בשנות ה-60 ישראל פעלה לסייע גם למלוכנים בתימן הצפונית במאבקם נגד מצרים, ולכן אין להתפלא על הניסיון הישראלי לסייע לעומאן.

מעבר לעובדה שישראל חיפשה בעלי ברית במזרח התיכון הערבי, לעומאן יש חשיבות מבחינה גיאוגרפית ואסטרטגית: היא שולטת על הכניסה למפרץ הפרסי )הערבי( וכן על מיצרי הורמוז מהצד הערבי.

המאמר פורסם ב"הארץ" בתאריך ה-4 בנובמבר 2018

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון