כשהיחסים עם מדינות ערב מתחממים, האם יש מקום לקווים אדומים?

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

משהו טוב קורה ביחסי ישראל והעולם הערבי בזמן אחרון. מעידים על כך הביקורים התכופים יותר של בכירים ישראלים בבירות ערב וההתבטאויות המפייסות שמשמיעים מנהיגים במפרץ הפרסי. בפעם הראשונה מאז עידן אוסלו, אז נפתחו בתל אביב מספר נציגויות של מדינות מהמפרץ ומצפון אפריקה, נראה שמתחולל שינוי ממשי ביחס האזורי כלפי ישראל, גם ברמת ההנהגה וגם – במידה מה – בדעת הקהל. בהעדר התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים ולאור הקיפאון העמוק בניסיונות לפתור את הסכסוך, גילויי העוינות כלפי ישראל לא נעלמו, אם כי התמעטו.

במקביל למהלכים שישראל נקטה לחיזוק קשרים עם מדינות במזרח התיכון, היא פעלה בשנים האחרונות גם על מנת להרחיב את קשריה עם מדינות אפריקה. הדבר התבטא, בין היתר, בפגישה שקיים נתניהו בנובמבר 2018 עם נשיא צ'אד, אידריס דבי, אז הכריז ראש הממשלה שישראל "חוזרת לאפריקה" ורמז על כוונה לחדש יחסים גם עם סודאן. עצם המחשבה שנתניהו שקל להיפגש עם איש כמו עומר אל-באשיר, שבינתיים כבר הודח ובקרוב יעמוד למשפט על פשעיו נגד האנושות, מעוררת חלחלה ודאגה.

להמשך קריאה

המאמר פורסם בהארץ ב-18 בספטמבר 2019.