גבי אשכנזי כבר שיקם מוסד חשוב אחד בישראל, את צה"ל שלאחר מלחמת הלבנון השנייה. עתה, יש לו הזדמנות לשקם מוסד משמעותי נוסף – משרד החוץ. את ההזדמנות הנדירה לקידום משרד החוץ, יצרו שלושה גורמים.
ראשית, המשרד נחלש מאוד בעשורים האחרונים. במשך רוב כהונת הממשלה הקודמת לא היה שר במשרה מלאה, חלק מסמכויותיו הועברו למשרדים אחרים והוא נדחק מתהליכי קבלת ההחלטות. יוקרתו הידרדרה כך שמספר המועמדים לקורס הצוערים היוקרתי צנח בחצי בין השנים 2012 ו-2017.
שנית, המציאות המתהווה בשנים האחרונות יוצרת צורך חשוב במשרד חוץ חזק. הסדר העולמי שעוצב מאז מלחמת העולם השנייה מתערער. ארצות הברית נסוגה פנימה, בעוד שסין עדיין לא ביססה את מעמדה, תוך שהמתח בין השתיים גובר. בתוך כך, העולם האירו-אטלנטי, ממנו צמחנו ושבתוכו אנו פועלים, מאבד את הבכורה שהייתה לו בחצי המילניום האחרון. זאת, בעוד שאסיה, יבשת אותה אנו מבינים הרבה פחות – עולה.
כמדינה קטנה, שינויים מערכתיים אלה ישפיעו עלינו. כך למשל, צמצום היקפי הסחר הבינלאומי בעולם בו הגלובליזציה בנסיגה, עלול לפגוע בתעשיות המובילות במשק, בייחוד תעשיית ההייטק. יתר על כן, מרחב התמרון של ישראל במערכת הגלובלית נובע בין היתר מהברית הקרובה שלנו עם ארצות הברית זה חמישה עשורים.
היחלשותה של ארצות הברית, הסתייגות מישראל בקרב חלק מן האליטות הפוליטיות שלה, ועליית מעצמה מתחרה – צפויים בתורם לצמצם את מרחב התמרון שלנו. חלק ניכר מההצלחה של התנועה הציונית הייתה היכולת לנווט במציאות הבינלאומית הסוערת של המאה ה-20 ולהתאים עצמה במהירות לשינויים הדרמטיים שהתרחשו, בייחוד עם תום שתי מלחמות העולם. כך גם עתה. השינוי הגלובלי המשמעותי בו אנו מצויים, מחייב מערך חזק ובטוח בעצמו של דיפלומטים המסוגלים לנתח את המציאות המשתנה, ולמלא תפקיד מוביל בגיבוש מענה ישראלי.
ניצנים ראשונים להתחזקות מחודשת של משרדי החוץ כבר ניכרים בעולם. כך, אחרי שנים של ירידה במעמד משרד החוץ של בריטניה, לונדון נקטה בשורה של צעדים שנועדו לחזקו. זאת, לרבות הערכה מחודשת ומקיפה של היעדים והמוסדות בתחומי החוץ, וכן הביטחון והפיתוח הבינלאומי, האמורה להסתיים בסתיו הקרוב. לא פחות חשוב מכך, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הכריז באמצע יוני על קיפולו של המשרד לפיתוח בינלאומי לתוך משרד החוץ, כדי "לרתום את כל נכסינו הלאומיים לרבות תקציב הסיוע והמומחיות כדי להבטיח את האינטרסים והערכים הבריטיים מעבר לים".
שלישית, בתפקידו הראשון כנבחר ציבור במשרד מרכזי, נוצרה לאשכנזי הזדמנות להוביל שינוי אמיתי. עוצמתו האישית והפוליטית, כמו גם העובדה שהוא עמד בראש הארגון החשוב ביותר בממסד הביטחוני (וצפוי להתמנות לתפקיד שר הביטחון בהמשך) יאפשרו לו להחזיר את משרד החוץ למוקד תהליכי קבלת ההחלטות. יכולת העמידה שהפגין כרמטכ"ל מול ראש הממשלה בשאלת איראן, מוסיפה לו ולמשרדו עוצמה נוספת בגיבוש המדיניות בשאלות הקריטיות ביותר.
לבסוף, הרקע הממלכתי שלו וההערכה לה הוא זוכה בארצות הברית, יקלו עליו לסייע ברקימת היחסים עם ממשל דמוקרטי, בייחוד על רקע זיהויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הממשל הרפובליקני. להצלחה של אשכנזי בתפקיד שר החוץ יהיו כמובן נגזרות פוליטיות עבורו – כהונה משמעותית תסייע במסגור חיובי להמשך הדרך.
משרד חוץ חזק ומוביל חיוני למדינת ישראל. צירוף נסיבות פנימי-מוסדי, בינלאומי ופוליטי-אישי, מאפשר לראשונה זה שנים לעשות כן. אשכנזי שיקם את צה"ל – עכשיו לפניו ההזדמנות לשקם גם את משרד החוץ.
המאמר פורסם ב"וואלה" ב-20 ביולי 2020
