סקר דעת הקהל השנתי האחד-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף יולי 2023. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (800 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%.
השנה כלל הסקר, בין היתר, שאלות על ההשלכות של מדיניות ממשלת "הימין על מלא" על יחסי החוץ של ישראל – הן בהיבט של הרפורמה המשפטית, והן ביחס למדיניותה בגדה המערבית; עתיד הנורמליזציה עם העולם הערבי, בדגש על סעודיה, והאפשרות למנפה לקידום שלום ישראלי-פלסטיני; התקדמות איראן לקראת יכולת גרעינית-צבאית; משבר האקלים כסוגיית מדיניות-חוץ; מדיניות ישראל בלבנון; הגברת המעורבות הסינית במזרח התיכון; ומדיניות ישראל ביחס למלחמה באוקראינה.
ממצאים מרכזיים:
הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום מדיניות החוץ ציון 4.82 מתוך 10. כמעט רבע מהמשיבים נתנו לתפקוד ממשלה את הציון 1 (הנמוך ביותר). מדובר בירידה חדה לעומת 2022 (5.53), ובציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות.
הציבור מעניק למצבה של ישראל בעולם את הציון 5.03. מדובר בירידה מהשנה שעברה (5.85), ובציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות. רק 18% מהמשיבים תיארו את מצב ישראל כטוב.
הציבור מעניק למצב יחסי ישראל-ארה”ב את הציון 5.3 מתוך 10. מדובר בירידה חדה לעומת שנת 2022 (6.85), והציון הנמוך ביותר בשמונה השנים האחרונות.
בזמן שממשלת ישראל מנסה לנתק ככל האפשר בין הנורמליזציה והסוגיה הפלסטינית בהקשר הסעודי, רוב גדול בציבור הישראלי (61%) תומך במינוף הנורמליזציה עם העולם הערבי לקידום שלום פלסטיני-ישראלי, ורוב יחסי ממנו (41%) אף בעד עצירת הבנייה בהתנחלויות ופינוי מאחזים לטובת נורמליזציה עם סעודיה.
על רקע קריאות תיגר מן הממשלה על האינטרס הישראלי בהמשך קיומה של הרשות הפלסטינית, 43% מהציבור סבור כי המשך קיומה משרת את האינטרס הישראלי, לעומת 13% בלבד הסבורים כי המשך קיומה מנוגד לאינטרס הישראלי.
45% מהציבור הושפע במידה רבה או רבה מאוד מהביקורת הבינלאומית על הרפורמה המשפטית בעיצוב עמדותיהם בנושא, לעומת 40% שהצביעו על השפעה מועטה או העדר השפעה.
בשאלה מי היא המדינה החשובה ביותר לישראל מלבד ארה”ב, לראשונה מזה שנים איבדה רוסיה את עמדת הבכורה שלה (שהיתה מכרעת בשנים קודמות) לגרמניה. אחריהן מדורגות בדומה לשנים עברו (בסדר חשיבות יורד): בריטניה, סין, מצרים וצרפת.
רוב משמעותי בציבור (49%) שם יהבו על המסלול המדיני כאמצעי העיקרי לבלימת מאמציה הגרעיניים של איראן. לעומתם, רק רבע מהמשיבים תומכים בתקיפה צבאית על מתקני הגרעין.