כל הפרסומים
/ שיפור מדיניות החוץ הישראלית
באופן מסורתי חששה ישראל משכנות חזקות וחלק ניכר מהמאמץ הביטחוני הישראלי הושקע לאורך השנים בהתמודדות עם האיום שהציבו: התכנונים בשנות ה-50 נגד פלישה של כל שכנותינו שזכו לשם הקוד "מקרה הכול", מבצע קדש ב-1956 שאליו יצאה ישראל כדי להאט את התחזקותה הצבאית של מצרים לאחר עסקת הנשק שלה עם צ'כוסלובקיה, ההתרחבות המסיבית של הצבא בשנות ה-70 מול סוריה ומצרים, והתמודדות עם האפשרות של איראן גרעינית.
חוסר היציבות הפנימית באזור יצר סוג חדש של איומים: לא כאלו הנובעים מעוצמתן של שכנותינו, אלא דווקא מחולשתן. השילוב של לחץ פנימי כבד על השלטון המרכזי במדינות כמו מצרים וסוריה, ושל הקושי המעשי של משטרים אלו להשליט את מרותם בשטחם, יוצר איומים אסטרטגיים, אופרטיביים וטקטיים חדשים על ישראל.
המאמר פורסם ב-Ynet ב-17 בינואר 2012
