מלכוד עזה: בין חמאס, אבו מאזן ודחלאן

הפיצול הפנים-פלסטיני הוא מכשול מרכזי בפני כל הסדר עתידי בין ישראל והפלסטינים. מעבר לעובדה שרצועת עזה והגדה המערבית אינן מנוהלות כיחידה מדינית אחת, העוינות ההדדית שקיימת בין הפלגים הפלסטינים, לצד סבבי האלימות החוזרים ונשנים בין שלטון חמאס ברצועת עזה למדינת ישראל, מייצרת אתגר אזורי מסובך. יש צורך בפתרון אסטרטגי לבעיותיה של רצועת עזה כתנאי הכרחי להסדר מדיני ולהסדרה אזורית. תנאי החיים הקשים ברצועת עזה, לצד העובדה כי הרצועה נשלטת בפועל על ידי תנועת החמאס שנחשבת לעוינת מבחינת מדינת ישראל וההתייחסות אל החמאס מצד מרבית הקהילה הבינלאומית כארגון טרור, יוצרים מצב מורכב מבחינה מדינית ואסטרטגית. מעבר לנתק הטבעי מול מדינת ישראל, שאינה מוכנה לקיים עם החמאס את הדיאלוג המדיני שנחוץ על מנת להסדיר את החיים האזרחיים ברצועה, קיימת בעיית תקשורת מהותית יותר בין החמאס לפת"ח. הנאום שנשא יו"ר אש"ף אבו מאזן ב-19 במרץ 2018 לימד כי פניה של הרשות הפלסטינית אינם לפיוס עם החמאס, אלא לעימות פנימי.