נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי סכסוך. לכן, מוצעת התערבות בתהליך ייצור המרחב, על מנת לייצר מרחב אלטרנטיבי למרחב הסכסוך – מרחב שלום. מודל של תכנון משותף שם את המתכננים העירוניים במרכז תהליך ייצור המרחב, ומזהה תכנון עירוני כפעולה בעלת פוטנציאל השפעה רב: הן משום שהיא מתווכת בין כלכלה גלובלית, מדיניות לאומית וחיי יום-יום פרטיים בייצור המרחב, והן משום שהיא יכולה לקדם ייצור מרחב שלום מתוך קונצנזוס מקצועי. תכנון משותף הוא פרקטיקה של הבאת ידע, ניסיון ופרספקטיבה אלטרנטיביים אל תוך תהליך התכנון. ערים מעורבות שהן מרחבי ליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני מוצעות כמרחבים שבעת הנוכחית יש הזדמנות לייצר בהם שינוי – או לייצר אותם כשינוי – שיהווה בסיס להפיכת מרחב הסכסוך הישראלי-פלסטיני למרחב השלום הישראלי-פלסטיני.
מחקרים
/ תהליך השלום הישראלי פלסטיני