החל בשנות ה-50 ,ישראל השקיעה מאמצים רבים לשכנע מדינות לקבוע את שגרירויותיהן בירושלים. עד 1962 ,ארה"ב פעלה נמרצות נגד מדיניות ישראלית זו, והמליצה למדינות להימנע מפתיחת שגרירויות בעיר. באותה שנה, במקביל להתפתחות היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, הפחיתה ארה"ב את מעורבותה בנושא והתחייבה בפני ישראל לחדול מלייעץ למדינות בדבר מיקום שגרירויות בישראל, כל עוד אלו לא ביקשו את עצתה באופן מפורש. בעקבות זאת, המאמצים הישראלים החלו להניב פירות בולטים יותר לעין. ב-1967 ,כמעט 40 אחוזים מ-54 הנציגויות הדיפלומטיות בישראל היו ממוקמות בירושלים. אלו היו בעיקר שגרירויות של מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית, להן הבטיחה ישראל סיוע משמעותי בתמורה. המציאות הזו השתנתה באופן דרמטי ב- 1980 ,בעקבות ההחלטה הישראלית לספח את מזרח ירושלים. מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את ישראל – בהצבעה בה ארה"ב נמנעה – והעבירה את החלטה 478 שקראה ל"מדינות שהקימו נציגויות דיפלומטיות בירושלים להוציא את הנציגויות האלו מעיר הקודש".
מסמך רקע: ההיסטוריה של שגרירויות זרות בירושלים וניסיונות עבר להעברת שגרירות ארה"ב לעיר
נובמבר 2018