מעבר לגבול: סעודיה מארחת את שר החוץ הרוסי בנדיבות – אבל ארה"ב היא היעד

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה – שר החוץ לברוב לא יכול לבקר יותר בבירות המערב, שם הוא והמדינה שהוא מייצג הפכו לפרסונה נון-גרטה.

בריאד הדברים נראו אחרת. בעלת הברית המסורתית של ארה"ב במזרח התיכון מאז 1945 שמחה על ביקורו של לברוב, אך לא בהכרח מהסיבות שהיו משמחות את שר החוץ הוותיק.

בימים אלה סעודיה נמצאת בעיצומו של מו"מ עם ארצות הברית. הרבה נושאים נמצאים על הפרק – הגברה של תפוקת הנפט, ההכרחית על מנת לרסן את מחירי האנרגיה הגואים, ערבויות ביטחוניות לסעודיה בהקשר האיראני והתימני, ואולי גם התחממות ביחסים עם ישראל.

יורש העצר מוחמד בן סלמאן משחק אותה קשוח ובלתי ניתן להשגה. הוא עדיין זועם על הנשיא ג'ו ביידן בגלל שכינה אותו "מנודה" בעקבות הרצח של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ובעיקר מעוניין בהעברת מסר חד-משמעי לאמריקאים: לסעודיה יש עוד אופציות, לדוגמה – רוסיה.

את המסר הזה הדהדו השבוע כל כלי תקשורת במפרץ – סעודיים, אמירתיים, בחריינים ואחרים.

אך בפועל, ברור גם לבן סלמאן וגם לביידן, שלסעודיה יש רק אופציה אחת והיא ארה"ב. רוסיה לא תיתן הגנה לסעודיה מפני איראן, לא תסייע לה במיגור של האיום החו'תי בתימן – הרי מדובר בבעלת בריתה בסוריה, הרפובליקה האסלאמית.

הקשר בין השתיים לא אידאלי אך קרוב מאוד, כפי שהעידו בשבוע שעבר חשיפות של ה"וול סטריט ג'ורנל" בנוגע לשת"פ רוסי-סיני-איראני בעניין הלבנת כספים עבור "כוח קודס". כמו-כן, גם בסעודיה מבינים שרוסיה נמצאת בבעיה ושכלכלתה עוברת טלטלה עצומה. אם בעבר לא בחרו לקשור את עצמם אל מוסקבה בימים יותר שבעים ושקטים, היעשו זאת עתה?

אז השר לברוב יכול לספר סיפורים לקהל השבוי שלו בבית ולהפליג בתיאורים על הידידות החמימה בין מוסקבה לריאד. אך גם הוא מבין שמתחת לפני השטח יש מציאות שונה לגמרי בה סעודיה מעוניינת לנגוס בשווקים המשוועים לנפט – ויותר מכל דבר אחר הייתה רוצה למשוך את ארה"ב חזרה, אל תוך מזרח התיכון הסוער.

המפגינים האיראנים ממשיכים לאתגר את המשטר

האביב של שנת 2022 באיראן עבר בסימן ההפגנות, ונראה שגם הקיץ הלוהט לא יעצור את המפגינים שנואשו לראות שינוי ומאסו בשחיתות ודלות.

ההפגנות התחדשו ביתר שאת בעקבות קריסת בניין בן 10 קומות בעיר אבדן שהביא למותם של לפחות 34 אזרחי איראן. הבניין היה בשלבי בנייה ומבקרי השלטון חושדים שהוא קרס בגלל מחדלים בטיחותיים, כיוון שהקבלנים מיהרו להשלים את הבנייה והעבירו שוחד למפקחים במשרדים הממשלתיים על מנת שירפו מהם.

אבדן היא עיר במחוז חוזיסטן שכבר ראה לא מעט הפגנות בחודשים האחרונים. ארגון "מוג'אהידים אל-חלק" המתנגד לשלטון ככל הנראה עמד מאחורי חלק נכבד מההפגנות ואירועי המחאה שהתקיימו במחוז במהלך הימים האחרונים.

אך ההפגנות התפשטו גם לערים ולמחוזות אחרים. בעיר בושהר (שם נמצא אחד הכורים האטומיים האזרחיים) האזרחים צעקו "האויב שלנו איננו ארה"ב – הוא כאן, בפנים".

המשטרה האיראנית והשירותים החשאיים הפעילו כרגיל את אמצעי הדיכוי נגד המפגינים וביצעו מעצרים נרחבים, היכו את המפגינים באכזריות ואיימו לפגוע במשפחתם.

במקביל, המשלחת האיראנית בווינה ממשיכה לשאת ולתת עם המשלחת האמריקאית על תנאים מיטביים לחתימה על הסכם הגרעין. האינטרס האמריקאי ברור לגמרי – בבית הלבן רוצים לסגור את הפינה הזאת (למרות החולשה הברורה של ההסכם שאינו מבטיח כלל שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני), ואולי בגלל זה השבוע מיעטו בוושינגטון לדבר על הדיכוי האיראני האכזרי ועל טבעו האוטוריטרי של משטר האייתוללות.

טורקיה מצחצחת חרבות בגבול עם סוריה

בעוד הלירה הטורקית ממשיכה לצנוח, הטון של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הופך לוחמני ומאיים – והפעם על הכוונת נמצאים הכורדים הסורים בצפון-מזרח סוריה. ארדואן כבר איים בעבר לא פעם לצאת מההסכם שנחתם בין טורקיה לרוסיה בשנת 2017 בעניין האזורים הכורדיים בסוריה ולהתחיל במבצע צבאי להרחבת מה שהוא מכנה "רצועת הביטחון" בת 30 ק"מ בתוך השטח הסורי.

בעבר ארדואן נמנע מכך בגלל החשש לפגוע במרקם היחסים העדין עם רוסיה. עכשיו, כשתשומת הלב הרוסית ממוקדת בעיקר באוקראינה, הנשיא הטורקי שוקל להשתמש בחלון ההזדמנויות שנפתח בסוריה, לקדם את מטרותיו ולהכניע את הכוחות הכורדיים שממשיכים לפעול  בשטח הסורי, בתל-רפעת ובמנביג'.

הטורקים מאמינים שרוסיה לא תצא להגנת הכורדים וגם לא תיכנס לעימות חזיתי מול אנקרה מחשש לכך שטורקיה תעניק סיוע נוסף לאוקראינה או תצטרף לסנקציות מערביות נגד מוסקבה.

הנעלם היחיד במפה הסבוכה הזאת היא התגובה האמריקאית. ארה"ב ואירופה צריכות עכשיו את טורקיה לצידם, מול רוסיה. אך עד כה ארדואן הפגין עקשנות ולא אפשר לצרף לברית נאט"ו את פינלנד ואת שוודיה.

האם ארה"ב תבחר לסייע לבני בריתה הכורדים בשעתם הקשה על מנת להחליש מעט את ההתנגדות הטורקית? או שגם הפעם הכורדים יצטרכו לנוס על נפשם ויספגו אבדות קשות? הדבר הוודאי היחיד כרגע הוא שהמלחמה הרוסית באוקראינה טרפה את הקלפים גם כאן, במזרח התיכון.

היום הזה בתולדות מזרח התיכון: אירועי פרהוד בבגדד

בין 1 ל-2 ביוני 1941 בבגדד התקיימו אירועי הפרהוד הטרגיים שבמהלכם נהרגו כ-175 יהודים בעוד שאלפים רבים נפצעו ונשדדו. ממשלתו הפרו-נאצית של רשיד עלי אל-כילאני עמדה מאחורי ארגון הפוגרום.

הסופר סמי מיכאל, ששרד את הפוגרום הזה בילדותו, כתב:

"תעמולה אנטישמית שודרה באופן קבוע הן ברדיו המקומי והן ברדיו ברלין בערבית. בדרך לבית הספר ראיתי סיסמאות אנטי-יהודיות כתובות על הקירות כמו 'היטלר הרג את המגיפה היהודית'. החנויות בבעלות המוסלמים סומנו כ'מוסלמיות' כדי שלא יגעו בהן במקרה של פוגרום".

שלום דרוויש, מזכיר הקהילה היהודית בבגדד, העיד כי ימים ספורים לפני פרהוד, בני נוער מארגון אל-פותווה, המקורב לממשלה, סימנו את בתי היהודים בסימנים מיוחדים גם כן.

הפוגרום החל כאשר משלחת של יהודי עיראק שנסעה לפגוש את יורש העצר עבדאללה הגיעה לארמון הפרחים, שם הם הותקפו על ידי המון רגע אחרי שחצו את גשר אל-חור. לאחר מכן הפוגרומים התפשטו לאזורים אחרים בבירה. המצב החמיר למחרת כאשר משטרת עיראק הצטרפה למתפרעים. חנויות יהודיות נשרפו ובית הכנסת גדול ומרכזי נהרס.

רק אחר הצהריים של ה-2 ביוני הטילו הכוחות הבריטיים עוצר ופתחו באש על הפורעים. הודות לאמצעים כאלה, הופסק הפוגרום כאשר חיילים בריטים נכנסו לבירה. כ-175 יהודים נהרגו  וכאלף נפצעו. רכוש יהודי נשדד ו-900 בתים יהודיים נהרסו.

עשור לאחר מכן, חלק נכבד מיהודי עיראק עזבו את מולדתם. עבור רבים, הפרהוד היה נקודת האל-חזור.

 

מאמר הדעה פורסם ב״זמן״ ביוני 2022.