מעבר לג'ודו: אפקט ההרגלה ביחסי ישראל-מרוקו

רגע דרמטי התחולל בעיר אגאדיר שבמרוקו, כאשר הג'ודוקא הישראלית, תמנע נלסון-לוי, זכתה במדליית הזהב בתחרות הגרנד פרי. תמנע עלתה לפודיום בגאווה, כשדגל ישראל מתנוסס וההמנון הישראלי מושמע לאוזני כל. על פניו מנהג מוכר בתחרויות ספורט בינלאומיות, אולם הפעם הייתה לו חשיבות מיוחדת. השמעת ההמנון הישראלי במרוקו, מדינה מוסלמית החברה בליגה הערבית, מצביעה על הייחודיות של מרוקו במרחב הערבי והמוסלמי ויכולתה להכיל סמלים ישראלים לאומיים רשמיים כמו המנון ודגל. מרוקו מהלכת בין הטיפות בין מחויבותה לעמדה הערבית, המתנגדת לקשרים גלויים עם ישראל, לבין רצונה לחזק את מעמדה בקהילה הבינלאומית, צעד המזמן לה מגע רשמי עם ישראל. הקשר היהודי בין יוצאי מרוקו בישראל לבין הקהילה היהודית במרוקו הוא לב לבו של הקשר הישראלי-מרוקאי. בשנות ה-90' אף נפתחו משרדי קישור ברבאט ובתל אביב, אך מאז כישלון ועידת קמפ דיוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000, הן אינן מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים.