/ שיפור מדיניות החוץ הישראלית
בעידן של מהפכת המידע והתפתחויות בזירה הדיפלומטית העולמית, יחסי החוץ אינם נחלתם הבלעדית של דיפלומטים וגורמים ממשלתיים רשמיים. לצד שגרירויות ונציגויות ממשלה רשמיות פועלים גם פעילי חברה אזרחית, פעילים חברתיים ופוליטיים וחברות עסקיות ויזמים, וכולם משפיעים על יחסי החוץ ועל מעמד המדינה בפוליטיקה הבינלאומית. בשנים האחרונות ניכר בעולם גידול במספר השחקנים המעורבים בזירת יחסי החוץ, וכך ראוי שיקרה גם בישראל. ראוי להרחיב את השיח הציבורי הישראלי בנושאי מדיניות-חוץ ולכלול בו קבוצות משפיעות נוספות, בראש ובראשונה ערבים פלסטינים אזרחי ישראל, וכן נשים, חרדים, עולים חדשים ותושבי פריפריה. אומנם כמה מקבוצות אלו מוצאות את דרכן לפעול ולהשפיע בנושאים פנימיים במסגרת ארגוני החברה האזרחית או דרך פורומים בלתי-רשמיים אחרים, אך הן עדיין אינן מעורבות דיין בשיח הציבורי בתחום יחסי החוץ. הן אינן ממצות את הפוטנציאל הכפול הגלום בהשתתפותן – הפוטנציאל לשיפור מעמדן וקידום תביעותיהן וצורכיהן, והפוטנציאל עבור המדינה לשפר את עיצוב מדיניות-החוץ שלה ואת יישומה. במסגרת פעילותו לעיצוב תפיסת מדיניות-חוץ חדשה לישראל, מקדם מכון מיתווים את העיקרון של מדיניות-חוץ מודרנית ומכלילה המתאימה לדיפלומטיה של המאה ה-21. לקידום עיקרון זה, נערכו בשנת 2014 שתי סדנאות ביוזמת עמותת יוזמות קרן אברהם ומכון מיתווים, בהן התקיים דיון על מעורבות המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל בהיבטים רשמיים ובלתי-רשמיים של יחסי חוץ. הדיון בסדנאות העלה כי ייצוגו של מיעוט זה בתפקידים המשפיעים על עיצוב מדיניות-החוץ של ישראל איננו הולם, הן בהיקפו והן במהותו. מסקנה זו חידדה את הצורך לבדוק בצורה מעמיקה כיצד תופסים הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל את מעורבותם או את היעדר מעורבותם בזירת יחסי החוץ.
