משיח הזדמנויות לשיח החמצות

כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

בשנתיים האחרונות ניתן לזהות בשיח הישראלי שימוש תכוף במונחים כמו "הזדמנות לקידום שיתוף פעולה אזורי" או "יוזמה אזורית". שיח זה אינו מוגבל לצד השמאלי של המפה, אלא הוא אומץ אף בחמימות על ידי גורמים בממשלת הימין, כולל על ידי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ליברמן, יאיר לפיד וגדעון סער.

אימוץ השיח הזה אינו דבר מובן מאליו; הוא פרי עבודה אינטלקטואלית ותקשורתית ענפה של ארגונים שונים בחברה האזרחית, אשר זיהו קיומה של הזדמנות היסטורית – תולדה של השינויים המתחוללים באזור – לשתף פעולה עם מדינות ערביות "מתונות" אשר חולקות אינטרסים משותפים עם ישראל, כמו בלימת התפשטותה הפוליטית והאידיאולוגית של איראן והשיעה (הכולל את סוריה והחזבאללה), ומאבק משותף כנגד גורמי האסלאם הג'יהאדיסטי הסוני. השינויים הללו, למען האמת, החלו כבר לאחר מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, אולם הם חדרו לתודעת הציבור והמערכת הפוליטית בתהליך ארוך רק לאחר שהתבררו התוצאות ההרסניות של ה"אביב הערבי" והקמת הישות הדאע"שית. במלים אחרות, אם להשתמש במילותיו של מרקס, ההוויה כאן שינתה את התודעה.

המאמר פורסם ב"הארץ" ב-8 באוגוסט 2016