בתגובה על מודעה של "רגבים" בעמוד הראשי של "הארץ" ("הארץ", 30.6)
בתחתית העמוד הראשון בגיליון "הארץ" התפרסמה השבוע מודעה מטעמה של תנועת "רגבים", שלפי התיאור באתר שלה "פועלת להוביל לקביעת סדר יום יהודי וציוני בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם". המודעה המציבה את דמותו של בנימין נתניהו בין דיוקנותיהם של ווינסטון צ'רצ'יל ונוויל צ'מברליין. צ'רצ'יל מוצג כמי שאומר "כן לריבונות" (כלומר, כן לסיפוח) וצ'מברליין כמי שאומר "לא למדינה פלסטינית".
מאחר שאיש לא יכול לשאול אותם לעמדותיהם העדכניות בנושא הסיפוח, אפשר רק לנתח את פועלם מן העבר. צ'רצ'יל היה פוליטיקאי "ציוני", אבל גם מי שבשבתו כשר המושבות של בריטניה הוביל לניתוק עבר הירדן המזרחי מהמנדט הארצישראלי ובכך יצר את הישות המדינית שנהפכה בהמשך לממלכת ירדן. ואילו צ'מברליין אמנם הפקיר את צ'כוסלובקיה לאדולף היטלר, אך השכיל לנצל את תקופת היעדר הסכסוכים שהרוויח בכך.
עצם ההשוואה של נתניהו עם אישים אלו היא מופרכת. צ'רצ'יל היה גדול מנהיגי העולם החופשי במאה ה–20. נתניהו אינו צ'רצ'יל. הוא גם אינו צ'מברליין, שידע לקבל החלטות נכונות למען ארצו ולפרוש בכבוד. נתניהו הוא פוליטיקאי מזרח־תיכוני, העומד בראש מערכת מיוזעת בעלת ערכים משונים, או לפחות לא־מערביים. הוא נצמד לקרנות המזבח של כהונתו גם כאשר עשה, לכאורה, דברים שלא ייעשו. טענתו כאילו "זה מותר בחוק" (למשל, לקבל מתנות מחברים) אינה עולה בקנה אחד עם הגינות בסיסית הנדרשת ממנהיג לאומי.
צ'מברליין, לדוגמה, על אף שלא היה אחראי לתבוסה הבריטית בנורווגיה, נאלץ להיענות לקריאת חבר הפרלמנט ליאו אמרי (היהודי), שקרא לו: "למען השם, לך!" — והלך. מישהו מאמין שנתניהו ייענה לכללים כאלה של הגינות בסיסית ויפרוש?
פורסם בהארץ בתאריך 4 ביולי 2020
