על תפקידו של השלטון המקומי בקידום שלום וקיימות מדינית-אקלימית

ניירות מדיניות והמלצות / קיימות אקלימית מדינית

הנייר דן בכוח הפוליטי העולה של השלטון המקומי וביכולתו ליצור ו/או לקדם יחסי חוץ עצמאיים לקידום שלום ויחסי שכנות טובה. אחד התחומים הבולטים סביבו השלטון המקומי מתחבר ומשתף פעולה בימנו הוא התחום הסביבתי והאקלימי, בעיקר נוכח גרירת הרגליים של מדינות הלאום סביב סוגיות אלו. בהתחשב במציאות זו, בוחן הנייר האם ניתן לבנות יחסים ושיתופי פעולה סביבתיים בין רשויות מקומיות גם כאשר בין המדינות עצמן אין יחסים כלל, יחסים קרים, או אף קונפליקט מתמשך.

הנייר מנתח שלושה צירים תיאורטיים: (1) כוחן הפוליטי העולה של הרשויות המקומיות ביחסן עם המדינה, וכשחקניות משמעותיות בדיפלומטיה גלובלית; (2) העיסוק המקומי הגובר בסוגיות סביבתיות; ו- (3) קידום שלום סביבתי (Environmental Peacebuilding), ובוחן את ההיתכנות של חיבור הצירים, תוך הצגת דוגמאות רלוונטיות והתמקדות במרחב הישראלי-פלסטיני-ירדני. הטענה המרכזית העולה מהניתוח היא כי יש בידי השלטון המקומי הכלים וההזדמנות האפקטיבית לקדם שיתופי פעולה סביבתיים כמנוף לקידום יחסי שלום, וכי מהלכים מסוג זה חשובים במיוחד בתקופות בהן אין אופק מדיני. הנייר אמנם מתמקד בשלטון המקומי ובפוטנציאל קידום היחסים שלו באזור ישראל וסביבתה, אך התובנות הכלליות העולות ממנו יכולות להיות רלוונטיות לאזורי סכסוך נוספים בעולם.