ביום שלישי בלילה רוססו כתובות נאצה ונוקבו צמיגי מכוניות במנזר עמק המצלבה בירושלים. אירוע זה מצטרף לשורת אירועים שהתרחשו באחרונה, כולל הצתת הכנסייה בלטרון וניקוב צמיגי מכוניות בשכונת שועפאט בירושלים, שעליהן רוססו כתובות "תג מחיר עזה". אירועים אלו כונו עד כה במגוון כינויים, שאינם מגדירים נכונה את התופעה ההולכת ומתגברת לנוכח עינינו. התקשורת מרבה לכנות תופעה זאת בכינוי שבו בחרו המבצעים: "תג מחיר". אחרים מכנים זאת ונדליזם או מעשי טרור, ואילו ראש הממשלה כינה את ההצתה בלטרון "מעשה נפשע", ביטוי שבו השתמש גם כדי לתאר את הצתת המסגד בכפר מרייר שליד רמאללה ביוני שעבר. יש גינוי מקיר לקיר של המעשים המחפירים הללו והסכמה גורפת על הצורך להעניש את המבצעים. אולם השפה המתארת אותם בעייתית מאוד. היא משחקת לידי הפושעים, שכן היא אינה מעידה על חומרת המעשים ואינה מבהירה כלל על מה בדיוק יש להעניש את האחראים להם.
המאמר פורסם ב"הארץ" ב-14 בדצמבר 2012