"למה מי את בכלל? תעני לי כמו ילדה טובה", קרא בלי בושה ח"כ מיקי זוהר לעבר יו"ר הקואליציה, עידית סילמן. שבוע קודם לכן צעק על סילמן ח"כ מאיר פרוש "את ילדה קטנה, את לא ראויה לקרוא לי לסדר". אמירות מקוממות אלו כלפי חברת כנסת בישראל, וכלפי כל אישה, מהוות תזכורת מצוינת לצורך בקידום שוויון מגדרי ובהגברת נוכחותן של נשים בכנסת, בממשלה ובכל מוקדי קבלת ההחלטות.
לפני חצי שנה פרסמתי בבלוג זה רשימה על הפער הגדול בין ההצהרות הרבות העוסקות ביצוג הולם ושוויון מגדרי בתחום המדיני והביטחוני ובין הישום של אותן הצהרות בפועל. הממשלה ה-36, "ממשלת השינוי", רק יצאה לדרכה אך ניכר כי היא מביאה איתה ניצנים של שינוי בהיבטים מגדריים. הדבר משליך גם על האפשרות להטמיע חשיבה מגדרית בעיצוב מדיניות החוץ והביטחון של ישראל.
בסעיף 30 של קווי היסוד נכתב כי "הממשלה תפעל לשוויון חברתי מלא בין גברים ונשים". זהו ניסוח די מעורפל או כללי למדי, אך רשימת המינויים הראשונית שעשתה הממשלה בהחלט משקפת התחלה טובה. זוהי ממשלה מגוונת מבחינה מגדרית עם תשע שרות, שש יושבות ראש של ועדות, שתי סגניות ליו"ר הכנסת ויושבת ראש לקואליציה (בפעם השנייה בתולדות ישראל) – מספר שיא של שרות ומספר מעודד של נשים בתפקידי מפתח. זהו בהחלט שיפור אך הוא עדיין לא מספק: יש שלוש חברות בקבינט הביטחוני (יותר מאי פעם), שלוש שרות העוסקות בתחומים בעלי זיקה ישירה למדיניות החוץ (אנרגיה, הגנת הסביבה, חדשנות ומדע) ויושבת ראש לוועדת המשנה לענייני חוץ בוועדת החוץ וביטחון.
למרבה הצער, גם ב-2021 שינויים אלו אינם דבר מובן מאליו בישראל. למרות הגישה החיובית (כביכול) כלפי החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקובעת כי נשים צריכות להיות מיוצגות בתהליכי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון, ולמרות שהבטחת ייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת החלטות מחויבת על-פי חוק בישראל – במבחן המציאות מקומן נפקד. בשנה האחרונה, שנת הקורונה, ראינו כיצד נשים בישראל נדחקות הצדה ומודרות ממוקדי קבלת החלטות מהותיים, כמו קבינט הקורונה. תיקון עוולות מסוג זה, שפוגעות לא רק בשוויון המגדרי אלא גם בביטחון הלאומי, הוא מהותי ביותר.
הדרך לתיקון עוברת לא רק במינויים, אלא גם בשינויים תפישתיים. לא רק בהגדלה כמותית של שיעור הנשים הנמצאות בתפקידי מפתח, אלא גם ההטמעה של חשיבה מגדרית במוקדי קבלת ההחלטות ובפורומים האסטרטגיים. הטמעת חשיבה מגדרית היא כלי אסטרטגי בעת תכנון מדיניות וחלוקת משאבים, תוך הכרה בצרכים ונקודות המבט השונות של נשים וגברים. הטמעתה יכולה לבוא לידי ביטוי בתקציבים, חקיקה, בניית תוכניות ממשלתיות ועוד.
אמנם מינוי נשים לתפקידים בכירים לא מבטיח באופן אוטומטי הטמעה של חשיבה מגדרית, אבל ככל שתהיינה יותר נשים בשדרות הניהוליים ובמוקדי קבלת ההחלטות, ניתן להניח שהדבר יבוא לידי ביטוי בהסתכלות מתכללת יותר על צרכים ואתגרים של קבוצות שונות באוכלוסיה. ההזדמנות לפעול מסתייעת בעובדה שנעשו שינויים רבים גם בצמרת הדרג המקצועי-ניהולי. בממשלת בנט תכהנה תשע מנכ"ליות משרדי ממשלה (משרד רה"מ החליפי, התחבורה, הגנת הסביבה, החקלאות, התפוצות, שיתוף פעולה אזורי, התחדשנות והמדע, שוויון חברתי ותקשורת) לעומת ארבע בלבד בשנים האחרונות.
עבור השינויים יש גם לפעול אקטיבית: "פורום דבורה", עמותה שמטרתה לקדם נשים בתחומי מדיניות החוץ והביטחון הלאומי, פועלת במרץ וכבר בשלב האיוש למשרדי הממשלה קישרה בין נשים לתפקידים אופציונליים. עבודה זו נעשתה בעזרת הפצת משרות פתוחות ברשת המומחיות של הפורום, העברת קורות חיים ועידוד נשים מתאימות להגיש את מועמדותן. לצדו פועלים עוד כמה ארגוני חברה אזרחית, בהובלת "איתך – مَعَكِ, משפטניות למען צדק חברתי" ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה, שעתרו בין היתר לבג"ץ בגין היעדר יצוג שוויוני לנשים בוועדה המייעצת של המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנוגע לקורונה. עתירה נוספת נגד אפליית נשים בקבינט הקורונה הוגשה מטעם לשכת עורכי הדין.
לאחרונה הצטרפה מנכ"לית פורום דבורה, תניה מורקס, לוועדה מייעצת קבועה למל"ל העוסקת בהטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש המלצות למדיניות לאומית במצבי חירום. "הרכב הוועדה המייעצת נקבע תוך הכרה בצרכים הנבדלים של נשים מקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית במצבי חירום שונים", היא אומרת. "חברות וחברי הוועדה יגבשו מסד ידע והמלצות תשתיתיות שישמשו כקווים מנחים בעת גיבוש המלצות. הוועדה מתכנסת מתוך הבנה שגיוון הקולות והמומחיות בנושאים הרלוונטיים לחיי נשים בקהילה במצבי חירום יובילו לקבלת החלטות מדויקות יותר, לשיתופי פעולה הדוקים יותר ולשיתוף ידע וניסיון רלוונטיים, וכן כחלק מיישום החלטת הממשלה 2331 מ-2014, הקוראת בין היתר להטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית לרבות בתהליכי תכנון, תקצוב וקביעת מדיניות".
