כל הפרסומים
/ ישראל והמזרח התיכון
אחת הסיבות המרכזיות שמדינות ערב חותרות לקשר עם ישראל היא הרצון שלהן להסתייע בהשפעה של ישראל אצל הממשל האמריקני – אם באופן ישיר, כמו בתקופת הנשיא דונלד טראמפ, ואם באופן עקיף דרך הלובי היהודי. לכן, אין להתפלא אם באיחוד האמירויות חשבו כי דרך חתימת הסכם עם ישראל יוכלו לשכנע את ארצות הברית למכור מטוסי F-35, המתקדמים ביותר בעולם, שיציבו את חיל האוויר האמירתי בעמדת עליונות על פני איראן במרחב האווירי.
מבט אל ההיסטוריה החשאית של ישראל עם ערב הסעודית והאמירויות ילמד כי אין חדש תחת השמש. בדצמבר 1977, בזמן כהונתו של מנחם בגין בראשות הממשלה, הגיע לישראל בחשאי גורם המקורב למשפחת המלוכה הסעודית. כניסתו לישראל התאפשרה בזכות היכרות מוקדמת עם גורמים במשרד הביטחון. הוא דרש להיפגש אישית עם שר החוץ משה דיין ולהעביר לו באופן אישי מסר מיורש העצר הסעודי, פהד בן עבד אל-עזיז. דיין, חשדן מטבעו, ביקש לדעת מראש על מה הפגישה, אולם השליח סירב בתוקף.
לאחר כמה ניסיונות שנכשלו, חזר השליח כלעומת שבא. לימים נודע שפהד רצה לבקש שישראל תסיר את הווטו שלה למכירת מטוסי F-15 לערב הסעודית. הסעודים ניסו בדרכים עקיפות להבטיח לישראל כי לא יעשו שימוש במטוסים למטרות "התקפיות", אולם ישראל לא נסוגה מהתנגדותה. הסעודים גם הביעו בדרכים שונות הכרה במדינת ישראל, אך מנהיגיה לא ידעו לקרוא את הסימנים.
ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1981, הסעודים הבינו את הלקח ולא פנו לישראל כשניסו לרכוש מטוסי ביון מתקדמים מסוג "אווקס". ישראל, שחששה שמטוסים אלה יעקבו אחר התעופה והמודיעין שלה, הפעילה את כל תותחי הלובי היהודי בארצות הברית, אך הפעם היא כשלה במשימתה והקונגרס אישר מכירת שלושה מטוסים. המאבק המתיש שהסעודים חוו בקונגרס לימד את מדינות המפרץ פרק בפוליטיקה האמריקנית: עדיף לעבור דרך ישראל והלובי היהודי על מנת לרכוש נשק אמריקני מתקדם.
שני עשורים מאוחר יותר, לאחר שבנימין נתניהו נכנס לתפקיד ראש הממשלה, העלה ראש המוסד, מאיר דגן, רעיון מבריק: למכור מזל"טים לאמירויות בתמורה לשיתוף פעולה שלה עם ישראל נגד איראן. נתניהו ראה ברעיון הזדמנות לקדם את האופציות הצבאיות מול איראן ונתן את הסכמתו. בעקבות זאת, חברת אירונאוטיקס חתמה על עסקה עם האמירויות עוד לפני שהתקבל האישור המתאים ממשרד הביטחון, והנסיכויות מצדן העבירו מקדמה על התשלום.
אולם משרד הביטחון לא אישר את המכירה, מחשש לזליגה של ידע טכנולוגי ישראלי ואמריקני, וגם כנראה משום שלא ידע על העסקה המתרקמת. יורש העצר של האמירויות, מוחמד בן זייד, חש מרומה ונבגד.
בינואר 2010, עם רצח בכיר חמאס מוחמד אל-מבחוח במלון בדובאי, היחסים שקעו לתהום. רק שנתיים מאוחר יותר, לאחר משא ומתן בין ישראל, האמירויות וארצות הברית, הושגה הבנה שכללה גם את החזרת המקדמה, כולל פיצוי כספי על העסקה שלא התממשה.
הדוגמאות הללו מלמדות כי מכירת נשק מתקדם, הכולל ידע טכנולוגי חדשני, היא מורכבת מבחינה פוליטית. מדינות המפרץ מבינות כי ישראל היא המפתח לוושינגטון, במיוחד בתקופת נשיאותו של טראמפ.
אם כן, האישור של האמירויות כי מכירת מטוסי F-35 הייתה חלק מהעסקה עם נתניהו אינו צריכה להפתיע. העסקה מצטרפת להסכמתו של נתניהו למכירה החשאית של הצוללות למצרים, מבלי ששר הביטחון יודע על קיומה.
האם הסכמה למכירת מטוסי F-35 "שווה" שלום עם האמירויות? זו שאלה שדורשת עיון מדוקדק ואינה יכולה להיות מוכרעת על ידי ראש הממשלה בלבד, אך יש להניח כי האמירויות לא יוכלו לעבור לסדר היום אם ההבטחה הישראלית תופר. שוב, יש להדגיש.
המאמר פורסם ב"וואלה", ב-21 באוגוסט 2020
