סיכומי כנסים
/ שיפור מדיניות החוץ הישראלית
הבחירות לכנסת שנערכו ב-9 באפריל הסתיימו בניצחון של בנימין נתניהו, שהצהיר על כוונתו להרכיב ממשלת ימין בראשותו. תוצאות הבחירות והמדיניות הצפויה של הממשלה החדשה ישפיעו על היבטים מגוונים של מדיניות-החוץ הישראלית, ובהם הסיכויים לשלום ישראלי-פלסטיני, היחסים עם מדינות המזרח התיכון ועם האיחוד האירופי, חשיבות מרכיב הדמוקרטיה ביחסי החוץ של ישראל, מעמדו של מערך החוץ הישראלי, מעורבותם של אזרחי ישראל הערבים בסוגיות חוץ, והיחסים עם ארה"ב. מסמך זה מרכז תגובות ראשונות לתוצאות הבחירות בהקשר של מדיניות-החוץ הישראלית, מאת מומחים במכון מיתווים. ד"ר אהוד ערן טוען שנתניהו הציג את עצמו לקראת הבחירות כדיפלומט-על, אך הראה גם שהוא חלק מהגל הפופוליסטי העולמי; לדברי ד"ר נמרוד גורן, חופש הפעולה המדיני של ממשלת הימין יגדל, לאור חולשת האופוזיציה מבית ומחוץ; ד"ר רועי קיבריק מצביע על כך שהמתחים והמשברים בין ישראל והכוחות הדמוקרטים המובילים בעולם צפויים להימשך ואף להחריף; כמאל עליחסאן טוען שהאוכלוסייה הערבית בישראל מאבדת אמון בממסד המדינתי, ותפעל לקדם את יחסיה עם האזור באופן עצמאי; ד"ר ליאור להרס קובע שהממשלה החדשה תעמוד בפני סכנת התלקחות במספר מוקדים בזירה הישראלית-פלסטינית; ד"ר מורן זגה מסבירה מדוע מהווה נתניהו מכשול לקידום היחסים עם המפרץ, וכך גם היעדר אסטרטגיה ישראלית לגבי יחסי ישראל-ערב; ד"ר אייל רונן קורא לממשלה החדשה להעמיק את השותפות עם האיחוד האירופי במקום להמשיך ולפעול למען פיצולו והחלשתו; יעל פתיר קובעת שהמשבר עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב עלול להחריף, ולבוא לידי ביטוי לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020 ; והשגריר לשעבר מיכאל הררי מדגיש שהזירה האזורית והבינלאומית מספקת הזדמנויות לישראל, שמימושן מחייב חידוש תהליך מדיני עם הפלסטינים.
