תמיכת הנשיא ביידן במערכה נגד חמאס היא תמיכה בקידום אופק מדיני

כל הפרסומים / חרבות ברזל

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים.

אף אחת מהמטרות של ישראלים ופלסטינים שוחרי שלום לא תושג ללא דיפלומטיה אמריקאית יזומה. הסבל ההומניטרי של אזרחי עזה לא יסתיים והחזרת תחושת הביטחון של הישראלים לא תושג ללא המחויבות מחודשת של מנהיג העולם החופשי למזרח התיכון.

ברור שישראל, בכוח צבאי בלבד, לא תוכל להביס את חמאס, שהוא האויב של הישראלים והפלסטינים. אפילו צה"ל, אחד הארגונים הצבאיים המתוחכמים בעולם, לא יוכל להשיג "תדמית ניצחון" רצויה, כזו שתחזיק לאורך זמן, בדיוק כפי שצבא אמריקאי חזק בהרבה לא הצליח להשיג כאלה בעיראק ובאפגניסטן.

הדרך היחידה לשנות את המצב בשטח באופן בר קיימא, שתמנע עוד מהטרגדיות שהיינו עדים להן ב-7 באוקטובר, ושתושבי עזה עדים להן מאז, היא על ידי מאמץ בינלאומי בהובלת ממשל ביידן ובשיתוף פעולה עם המדינות הערביות הפרו–מערביות.

רק קואליציה מסוג זה תוכל להעצים רשות פלסטינית מתחדשת, שבסיוע גורמים אלה, וייתכן שלאחר פרק זמן של התבססות, תשתלט על עזה מידי חמאס ותהיה שותפה לתהליך השיקום הממושך ולהגעה לשלום אמיתי שיסתיים במדינה פלסטינית מפורזת ובנורמליזציה של ישראל באזור.

תהליך השלום הזה לא יתחיל בממשלת ישראל הנוכחית, וגם לא בזו הפלסטינית. ישראלים ופלסטינים יצטרכו לבחור במנהיגים אמיצים שתומכים בפתרון שתי המדינות, וגם זאת – רק אם ארה"ב תוכל להוביל תהליך בינלאומי ואזורי שייצור אופק מדיני אמיתי ותקווה לישראלים ולפלסטינים.

יש רק מנהיג אחד בעולם שיכול להשיג זאת, והוא הנשיא ג'ו ביידן, שזכה באמונם של הישראלים בחיבוק שהעניק לנו בזמנים הקשים ביותר שלנו אי פעם.

רוב הציבור הישראלי, כולל אנחנו במחנה השלום, תומך בהמשך המבצע הצבאי, לא מתוך רצון לנקום, אלא כדי לשנות את המצב כך שהכוח הצבאי של חמאס יפורק, מאות חטופים המוחזקים על ידו כבני ערובה ישוחררו ותושבי היישובים הגובלים ברצועת עזה ישובו לבתיהם לשקם את חייהם.

הנשיא ביידן מבין שצריך להביס את חמאס, אבל גם שלא ניתן להביס אותו באמצעים צבאיים בלבד, והוא מחויב לפעול יחד עם שכנינו – מדינות ערב שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל פלוס סעודיה, כדי להוביל מהלך שיאפשר החזרת רשות פלסטינית מתחדשת לרצועת עזה.

ברור לביידן, ובצדק, שאי אפשר להשיג שליטה של הרשות על עזה ללא אופק מדיני מוחשי לפלסטינים, כבסיס לשינוי המצב בעזה וכמרכיב חיוני להבסת חמאס והבסת האידיאולוגיה שהוא מקדם ולהתחלת תהליך מדיני מקיף.

אבל יש כוחות חזקים שפועלים כדי לגרום לנשיא להיכשל, ואנחנו כישראלים חייבים להבין את זה ולעזור לו לעזור לנו.

אחד המכשולים לתוכנית שלום שתכלול מדינה פלסטינית היא המפלגה הרפובליקאית, שהחלק הפונדמנטליסטי בקרב חבריה ישמחו לראות כל כישלון של הנשיא ומלחמת גוג ומגוג בארץ הקודש שתביא לחזרתו של ישוע הנוצרי.

שותפם המרכזי של אותם פונדמנטליסטים, שיפעל ביחד איתם, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיעשה הכל, ללא כל מעצורים, כדי לעכב ולחבל בכל פתרון, לטובת האינטרסים האישיים שלו ועל חשבון האינטרסים של מדינת ישראל.

נתניהו יעשה זאת משום שהוא חושב שהצלחת יוזמת שלום פירושה כישלון של הקואליציה הקיצונית שלו ופירוקה. לפיכך, הוא יפעל לסייע לחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, וכדי להשיג זאת, הוא לא יהסס לשתף פעולה עם מי שמבקש להכשיל את הנשיא ביידן גם כאשר הוא מנסה לעזור לישראל. האינטרסים האישיים של נתניהו הפוכים מהאינטרסים של ישראל ואין לאיש ספק במה נתניהו יבחר.

מהצד השני, אסור להתעלם מהקולות במפלגה הדמוקרטית שרוצים בטובת ישראל, מחויבים לקיומה ולביטחונה, אבל רוצים לדעת שגם למלחמה הקשה והכואבת הזו יש מטרות מוגדרות וברורות, ודרך סבירה להגיע אליהן. הם רוצים לוודא שהאזרחים בעזה לא יהפכו ל"נזק נלווה", שההתחשבות בהיקפו מועטה ושהצרכים ההומניטריים שלהם מסופקים.

הקולות הללו נעשים חזקים וחזקים יותר ככל שהמלחמה נמשכת. במידה רבה, אורך הנשימה של ישראל תלוי גם ביכולתה לספק מענה הומניטרי סביר, זאת מעבר לחובתה הבסיסית לפעול כך בכל מקרה.

אם אנחנו רוצים לנצח במלחמה הזו, עלינו להבין שחובתנו כמדינה לקיים דיאלוג עם חברינו מעבר לים. עלינו להפסיק לפטור כל פיסת ביקורת כאנטישמית או אנטי–ישראלית (יש מספיק כאלה), להבחין בין שונאינו לאוהבינו, ולתת למי שרוצה בטובתנו את הכלים להמשיך ולהיאבק על זכותנו לחיות בביטחון במדינת העם היהודי.

רוב הדמוקרטים בקונגרס הם התומכים החזקים ביותר של מדינת ישראל בארצות הברית. הם אלו שעומדים מול צעירים וצעירות רבים בקמפוסים, שטועים לחשוב ששנאת ישראל היא "פרוגרסיביות".

העובדה שסנאטור פרוגרסיבי כמו ברני סנדרס מביע תמיכה בחיסול חמאס היא דוגמה לכך. אסור להתעלם מהבקשות שמגיעות עם התמיכה הזו, כי הוא וחבריו הם הסכר שעוצר את המבול.

השיטפון הזה עלול לא רק לפגוע בישראל, אלא גם להפיל את הנשיא ביידן איתנו. סקר NBC, שמצא כי 70% מהמצביעים בני 18 עד 34 אינם תומכים בהתנהלותו של ביידן לצד ישראל במלחמה מול חמאס, חייב להיות נורת אזהרה לכל תומכי הדמוקרטיה, בישראל ובארצות הברית.

מכיוון שנתניהו רוצה את חזרתו של טראמפ לבית הלבן, וגם ולדימיר פוטין ישמח על כך, עלינו לעבוד יחד כדי לחזקאת הנשיא ביידן. זהו אינטרס של ישראל ושל העולם החופשי כולו.

ביידן הוא היחיד שיכול להוביל להסכם מדיני שיבטיח את ביטחונה של ישראל ואת חירותם של הפלסטינים. ביידן עומד איתן לצידה של ישראל ואנחנו צריכים לעמוד לצידו.

המאמר פורסם ב-3 בדצמבר ב-זמן ישראל.