כל הפרסומים
/ תהליך השלום הישראלי פלסטיני
ב־29 ביולי הצטרפתי לסיור חירום לעיתונאים שיזמה עמותת עיר עמים, שהתמקד בהרחבת ההתנחלויות המתוכננת באזור E1. הסיור התקיים לקראת הדיון המשפטי הצפוי בתוכנית, שייערך ב־6 באוגוסט 2025. הסיור היה תזכורת חזקה ומדויקת לחשיבות שבשילוב בין עבודת מדיניות לנוכחות בשטח – מפגש עם הקהילות המושפעות וחשיפה ישירה להיקף ההתפתחויות ולהשלכות ההרסניות שלהן.
פרויקט "הפארק הלאומי": הלבנת מדיניות סיפוח בשם איכות הסביבה
בשנת 2025 אישרו הרשויות הישראליות את תוכנית הפארק הלאומי סביב הר הצופים, שכוללת אדמות פלסטיניות – ובכך למעשה הוסרה ההקפאה שהייתה עליה. התוכנית משרטטת גם שטח מקיף סביב העיר העתיקה בירושלים, וכוללת טיילת שתחתוך דרך שכונות פלסטיניות. באופן רשמי נועדה התוכנית "לשמר את הטבע", אך בפועל היא מאפשרת לרשויות המדינה להשתלט על הקרקע לצורכי תיירות ושימושים נוספים, תוך קידום שליטה מרחבית ודמוגרפית ישראלית. מדובר בדוגמה מובהקת ל"הלבנה בירוק" – שימוש בטיעונים סביבתיים כדי להסוות מדיניות של טיהור אתני וייהוד האזור.
תוכנית E1: מכת מוות לפתרון שתי המדינות
אם תיושם במלואה, תוכנית E1 תחלק בפועל את הגדה המערבית לשניים ותהפוך את הקמתה של מדינה פלסטינית לרעיון בלתי אפשרי מבחינה גיאוגרפית. היישובים שייפגעו באופן הקשה ביותר הם א-טור ואל-עיזריה. במהלך הסיור הוצגו מפות הכוללות את תוואי הגדר, תוכניות ההתנחלויות ונתיבי התנועה המתוכננים, שיביאו לניתוק מוחלט של האזור. מעלה אדומים, אחת ההתנחלויות המרכזיות בתוכנית E1, כוללת כ־40 אלף מתנחלים ונמצאת כ־11 ק"מ בלבד מהקו הירוק. גודלה ומיקומה האסטרטגי הופכים אותה לאבן יסוד בסיפוח בפועל. השאלה מה יעלה בגורלה של מעלה אדומים נותרת אחד המכשולים המרכזיים בפני כל הסדר עתידי של שתי מדינות.
פגיעה חמורה בקהילות המקומיות
במהלך מפגש עם מהנדס מטעם עיריית אל-עיזריה וחבר בקואליציה נגד התנחלויות, עלו הנקודות הבאות:
כ־60% מתוך 55,000 תושבי אל-עיזריה מחזיקים בתעודת זהות ישראלית. עם זאת, קבלת שירותים מהרשות הפלסטינית חושפת אותם לאובדן התעודה – מדיניות שמציבה אותם בפני דילמות בלתי אפשריות.
הגבלות חמורות על חופש התנועה: כ־1.8 מיליון פלסטינים נאלצים להשתמש בכביש אחד ויחיד כדי להגיע לירושלים, בעוד ש־400 מתנחלים משתמשים בכביש נפרד וייעודי. העומס הכרוני בכביש מהווה צורה יומיומית של לחימה פסיכולוגית כלפי פלסטינים.
סכנת פינוי מיידית לקהילות הבדואיות: ארבע קהילות בדואיות – עשרות משפחות – עומדות בפני עקירה כפויה, כולל בית ספר שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית וצפוי להריסה.
משבר מים חריף: כל פלסטיני מקבל בממוצע 28 ליטר מים ליום, לעומת 280 ליטר למתנחל. בקיץ נאלצות משפחות להעביר את מעט המים שיש להן לצורכי גידול בעלי חיים – על חשבון הצרכים האישיים – כדי לשרוד כלכלית.
מבט לעתיד
הסיור התקיים ברגע קריטי, כאשר תוכנית ההרחבה באזור E1 מהווה איום מיידי של עקירה כפויה וטיהור אתני של פלסטינים במזרח ירושלים ובגדה המערבית. זוהי אחת מהתוכניות המסוכנות ביותר שמקדמת ממשלת ישראל, והיא עלולה למחוק כל סיכוי להקמת מדינה פלסטינית בעתיד.
מכון מיתווים ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הללו, ולשלב תובנות מהשטח בעבודת המדיניות שלו – מתוך שאיפה לעתיד מדיני צודק ובר־קיימא.
