לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר
באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה
נטישת המערכה המדינית על-ידי נתניהו במהלך המלחמה, זירזה את ממשלות נורבגיה, אירלנד וספרד. ממשלת הימין הנוכחית הצליחה לעשות מחיקת ערך אדירה מול ממשלות ביקורתיות. מבול המדינות המערביות שמכירות במדינה
ז'רגון ההגירה התעשר בעשורים האחרונים במונח "הגירת אקלים", המתייחס לבני אדם שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות "אסונות טבע" כמו בצורות ממושכות, אי השוקע במים או סופות טרופיות
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
המסמך עוסק בהגדרת מהי כלכלה כחולה לעומת כלכלה ימית, וקובע את עקרונותיה בהקשר האזורי של מזרח הים התיכון. מאחר וכלכלה כחולה היא כזו שמשפרת את רווחת האדם על ידי שמירה על המשאב הסביבתי לדורות הבאים,
7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל
בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.
בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים
בעוד דו"ח מבקר המדינה חושף כישלון ממשלתי מוחלט בטיפול במשבר האקלים, משתתפי ועידת האקלים של "הארץ" הדגישו את הצורך בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים בתחום. לשם כך נדרש שדרוג משמעותי של
במאמר מתריס, מטיח פרופ' אריה אלדד ביקורת כנגד תכנית "היוזמה הישראלית" להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הוא גם מעוות את ההיסטוריה של הסכסוך. לא רק שהוא לא מציע אלטרנטיבה ראויה, אלא עמדתו
הנגב המערבי ורצועת עזה הם חלק ממערכת סביבתית אחת המאופיינת ביחסי סכסוך מדיני המתנהל בקרבה. עובדת היותם נתונים במערכת סביבתית אחת והתלות ההדדית בין הסביבה לשדה המדיני מודגמות היטב בסוגיות של
משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות
חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן
ממשלת ישראל הנוכחית הביאה את ישראל לנקודת שפל ביטחונית, מדינית וחברתית, ששיאה בטבח 7 באוקטובר. מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו ומהלכי הסיפוח של הימין הדתי-קיצוני הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל.
מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש
בעת המסוכנת הזו לעתיד המדינה, החברים הטובים שלנו בעולם הם דווקא אלו שביקורתיים כלפי ממשלתנו ומנסים לשנות את מדיניותה. רבים מדי מחבריי שאיתם הפגנתי ביחד נגד המהפכה המשטרית ומדיניות ממשלת ברית
עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"
בקורונה, בזמן איום המהפכה המשטרית וגם במלחמה - תפסה הרשות המקומית מקום רחב בסיוע למצוקות, השכנת שלום או בהתססת השטח. זה הזמן להבין שהשלטון המקומי יכול לתת הרבה יותר מאשר דו"חות חנייה וטיפול בתשתיות
התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות
מניעת משבר הומניטרי בעזה היא אינטרס ביטחוני ישראלי, שמשפיע ישירות על היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. גם אם המלחמה הקשה הקהתה את תחושת האנושיות והחמלה כלפי הפלסטינים בעזה, יש להבין שהענקת
נתניהו הבין שהכרטיס הפוליטי היחיד בשרוול שלו הוא חזרת הנשיא לשעבר לבית הלבן ולאחר מכן דיגמון של מדיניות חיבוקים בין שניהם.
מי ישלוט בעזה? האם תקום מדינה פלסטינית? והאם ההסדר יהיה חלק מעסקה אזורית רחבה יותר? גם אם נדמה שהסכם הוא עניין מופרך ורחוק, צריך לגייס אופטימיות ולצאת לדרך
ה-7 באוקטובר היה המשבר הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא יכול להיות גם ההזדמנות הגדולה שלה, כפי שמלחמת יום כיפור הטראומטית הובילה להסכם השלום עם מצרים. מיד עם תחילת הלחימה, ארצות הברית, גרמניה,
בשעה שאחדות היא מבורכת בשדה הקרב, בחברה האזרחית היא מזיקה. הקריאה לה תמיד תשרת את השלטון הקיים ותפגע ביכולת לבקר אותו. טוב תעשה ישראל אם תפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות ותבקש את ההפך - הכרעה ביחס
בספטמבר השנה הגיע שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, לדיון בבג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות. "קורה כאן משהו חשוב לדמוקרטיה הישראלית ואנחנו החברים של ישראל מסתכלים היום בעניין רב על
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.
במשך למעלה משש שנים פעלה רשות פלסטינית יעילה ומתפקדת בהובלתו של סלאם פיאד, שזכתה לשבחים מצד מערכת הביטחון הישראלית. עם שינויים נדרשים בביטחון, באוצר, בחינוך ובמשפט, היא תוכל לחדש ימיה ולתת אופק
ארה"ב והקהילה הבינלאומית זקוקות לקצה קצהו של חבל הצלה מצד ישראל, כזה שיהווה, אפילו כמס שפתיים, נקודת אור במנהרה החשוכה שהיא המלחמה
רעיון שיקום הרשות הפלסטינית נהגה על ידי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על רקע חולשת הרשות והתנגדות ראש ממשלת ישראל להשיב אותה לרצועת עזה בתום המלחמה. בדומה לנשיאי ארה"ב לפניו ביידן רואה בפתרון
הנהגה אחראית היתה דנה ברצינות ביום שאחרי המלחמה, מסמנת יעדים מדיניים וחותרת לעסקת חטופים בכל הכוח. אבל כל עוד האופק היחיד שמציבים נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר הוא התמשכות המלחמה, ואולי אף כיבוש הרצועה
ללא אופק מדיני המבוסס על ועידת שלום בינלאומית, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמת התשה שתימשך שנים ארוכות. על הפרק: סיוע הומניטרי, רשות בינלאומית לאכיפת שלום, העצמת הרשות הפלסטינית והסכמים עם מדינות ערב
מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.
היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית" החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות. ערב הסעודית שוב
קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני
המלחמה בעזה מייצרת גלי הדף אשר משפיעים על העולם כולו, אלפי קילומטרים מעבר לגבולות ישראל ורצועת עזה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לראות את העימות שלנו מול חמאס באופן מנותק מאירועים אחרים, אבל בעולם
המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אולם כמו תמיד, כל עוד מתנהלים קרבות, אף אם במסגרת “מחושבת" שתכליתה למנוע הסלמה, מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט.
הגעה להסדר מדיני ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים, לאחר החלשת החמאס, ולאחר שלב ביניים בו תתבסס רשות פלסטינית מחודשת תחת אופק מדיני אמיתי, הוא אינטרס ישראלי חיוני. הדרך למימושו מחייב בחירה בהנהגה
חזרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבמה בעקבות המלחמה, פגיעה ביחסים עם מדינות ערב, שיקום היחסים עם אירופה תוך ניהול מערכה רב זירתית. 10 מגמות במדיניות החוץ הישראלית בחצי השנה האחרונה
השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.
המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה אמורה לעבור לשלב השלישי בשבועות הקרובים, לאחר ההפצצות מן האוויר והתמרון הקרקעי המאסיבי הננקט על ידי צה"ל, לתוך לחימה בעצימות נמוכה יותר והקמתם של
נייר מדיניות זה מציג באופן ביקורתי את התופעה המכונה "הגירת אקלים", תוך התמקדות במרחב ישראל-פלסטין, ובנוסף מאיר את המתח שבין זכויות אדם וחופש תנועה מצד אחד וביטחון מצד שני, בהקשר של
הנייר דן בכוח הפוליטי העולה של השלטון המקומי וביכולתו ליצור ו/או לקדם יחסי חוץ עצמאיים לקידום שלום ויחסי שכנות טובה. אחד התחומים הבולטים סביבו השלטון המקומי מתחבר ומשתף פעולה בימנו הוא התחום
הצטרפתי לצוות של J Street על מנת לקדם את הערכים שלי כציוני פרוגרסיבי עם ניסיון והכרות עם הזירה האמריקאית. כדיפלומט ששירת שנים רבות בארה"ב, הבנתי שאין בית פוליטי בארגונים הממוסדים בקהילה
שלוש שנים לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, התיירות אמנם נפגעה, אבל העסקים ממשיכים כרגיל, פחות או יותר. עם זאת, פערי התרבות מונעים מישראלים רבים להבין מדוע השלטון לא מגנה בפומבי
הסוגייה הפלסטינית זוכה לבולטות גדולה בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה. המחויבות לסוגייה הפלסטינית צומחת מתוך סולידריות דתית פאן-אסלאמיסטית ומתוך זהות לאומית המתנגדת לקולוניאליזם, ובאה לידי ביטוי
התמיכה ברחוב הערבי מתרחבת לאלה הנתפסים כמגני הפלסטינים ● האונס פושה בסודאן – והנשים מבקשות היתר להתאבד ● ירדן מחריפה את המלחמה בסוחרי הסמים של אסד ● רוסיה מחזקת את קשריה עם המדינות הערביות
למרות קיצוץ התפוקות של יצואניות הנפט ואיומי החות'ים שמשנים את נתיבי השיט, זוהי המלחמה הראשונה במזרח התיכון שלא הזניקה את מחירי הנפט • העליות בת"א–35 וברכישות באשראי מעידות: השווקים רגועים, לפחות
עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים. אף אחת מהמטרות של ישראלים
הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון
בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.
מדינות ערב לישראל: אין מתנות חינם השבוע הגיעה משלחת בכירה של דיפלומטים אמירתיים, ובראשם השגרירה האמירתית באו"ם לנה נוסייבה, לאזור מעבר רפיח כדי לקיים שם סיור ולחנוך את מתקני התפלת המים
אנחנו שני שגרירים בדימוס, מצרי וישראלי, שהקדישו את ארבעת העשורים האחרונים לשירות האינטרסים הלאומיים של מדינותינו באמצעות דיפלומטיה. כיום, שנינו מסכימים עם רוב הציבור הערבי והישראלי שאין פתרון
האיחוד האירופי הוא השחקן המוביל בעולם בהתוויית מדיניות אקלים: בקביעת יעדים שאפתניים ובהעמדת מערך תמריצים פוזיטיביים ונגטיביים נרחב כלפי פנים וכלפי חוץ למימוש מדיניות זו. שאיפתו היא להשפיע גם על
צרפת מנסה למנוע מלחמה בלבנון על פי הפרסומים בעיתונות הקטארית, שליחיו של הנשיא עמנואל מקרון שוב הגיעו השבוע לביירות להתייעצויות עם הבכירים הלבנונים ועם ראשי חזבאללה בניסיון נואש למנוע מלחמה
ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.
המלחמה היא אמצעי מדיניות, היא צריכה לשרת לא רק יעדים צבאיים אלא גם יעדים מדיניים. אבל כרגע יש קונסטלציה פוליטית בעייתית שלא מאפשרת קביעת יעדים מדיניים", אומר ל'דבר' ד"ר עומר צנעני, סגן
מה שנחוץ כעת להצלחת המשימה המורכבת שעומדת לפתחנו זה הקמת ממשלה בישראל שתסכים לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית, לצד עבודה עם הקהילה הבינלאומית על מציאת פתרון ליום שאחרי
המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום
המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.
הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה
ועידת האקלים בדובאי שנפתחה אתמול ממחישה כי יותר גזרים ממקלות ידחו את הגמילה ההכרחית מדלקים מאובנים. בנוסף להפקת אנרגיית שמש ורוח, נראה כי הוועידה תתמקד הפעם באנרגיה מבוססת גרעין ומימן ירוק
חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים
על אף תפישת העולם הדתית הקרובה בין קטאר וחמאס, אין לראות בקשר זה כחיבור האידאולוגי המושלם, לאור תפישתן המדינית. ישראל ומדינות המפרץ המתונות צריכות לשבת ביחד עם נציגי הפלסטינים ולעצב נוסחה מדינית חדשה
המלחמה בעזה מצויה עדיין בעיצומה, אמנם כעת עם הפסקת אש במסגרת שחרור חלק מן החטופים הצפוי בימים הקרובים. אולם, החשיבה לקראת היום שאחרי הכרחית וחשובה ביותר כבר עתה (ולמעשה גם קצת קודם לכן). סנונית
ישראל נרעשה מהציוץ הסתמי, שלא לומר סתום, של ר"מ אירלנד, בה רבים מביטים על מחבלים כלוחמי חופש. מעבר לביקורת המוצדקת, כדאי לעצור ולהרהר כיצד אנו נתפסים בעולם
קטר היא אחת השחקניות המשמעותיות במערכה הגאופוליטית שמתנהלת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. למורת רוחם של רבים, יכולות השפעתה בזירה הישראלית-פלסטינית ובזירה הבינלאומית והנכסיות שצברה בזירות אלה, העניקו לה
הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי
פתרון ביניים למשילות ברצועת עזה, שמירה על ביטחון ישראל ומניעת התקפות נוספות עליה הוא פריסת כוח שלום רב-לאומי גדול עם מנדט ברור והוראות מפורשות לפתיחה באש. על מנת להבטיח את יעילותו של כוח זה, יש
השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית
המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה
אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?
משבר האקלים הוא אירוע מעצב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של מדינת ישראל והתנהלותה האסטרטגית – לא רק במישור הפנימי של איכות החיים, מבנה הכלכלה והמדינות הכלכלית – אלא גם על יחסי החוץ שלה עם
סקר שערך מכון מיתווים מצא כי כמעט שליש מהציבור מעוניין בסיפוח עזה ושטחי יהודה ושומרון, אך שיעור דומה של ישראלים תומך בהסכם על בסיס פיתרון שתי המדינות. ומה עמדתם בנוגע לאיראן?
פרדיגמת "שלום תמורת שלום" של ממשלות נתניהו גרסה שאפשר להגיע לפיוס עם העולם הערבי תוך עקיפת הבעיה הפלסטינית. היא נבעה מזהות אינטרסים בין הימין הישראלי, שסולד מפתרון שתי המדינות, לבין משטרים
הדרך למאבק יעיל באיראן עוברת דרך מיגור חמאס והסדרת הסכסוך עם הפלסטינים • אחת האשליות שהתנפצו ב-7 באוקטובר היא ההנחה שאפשר לקדם את השתלבות ישראל במרחב, או לשמר יציבות אזורית אל מול הגרורות
הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים בעזה.
תמיכת אירופה חשובה למרחב הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, וחשובה לאמריקאים. מתמיכה חד–משמעית בישראל בשבועיים הראשונים, אירופה עברה בימים האחרונים לעסוק בדאגה לאוכלוסיה האזרחית בעזה. כדי לשמר
בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד
האמירות פועלת שנים למעורבות מדינית וכלכלית בסוגייה הפלסטינית, כולל ברשות. ביום שאחרי תגלה ישראל שמדינה תומכת טרור תפסה כאן אחיזה.
בלא חשיבה על פתרון מדיני, אנו עלולים לאבד את תמיכת בעלות בריתנו באזור ולאט־לאט לקבל כתף קרה יותר ויותר גם מבעלות בריתנו במערב
עד כמה שהאירועים שהחלו בשבעה באוקטובר חמורים וקשים, הם לא האירועים הקשים ביותר, ביטחונית, שפקדו את ישראל מאז הקמתה. מלחמת העצמאות הייתה בוודאי אירוע קשה הרבה יותר. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.
נייר מדיניות זה טוען כי נכסיות האיחוד האירופי עבור ישראל בתחום האקלים מובילה בפער ניכר בהשוואה לכל גוף או מדינה אחרים. הנייר עומד על הפערים שבין מדיניות האקלים של האיחוד האירופי לבין זו של ישראל,
צירופה של הממלכה למאבק בטרור בפרט ובציר האיראני בכלל, לא אפשרי לצד מהלכים כמו כיבוש הרצועה לטווח ארוך והמשך החלשת הרשות הפלסטינית.
ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על
מדד מיתווים 2023 חושף פערים משמעותיים בין עמדות הציבור הישראלי לתפישות הממשלה בתחום יחסי החוץ. פער זה בא לידי ביטוי בהערכת ביצועים נמוכה ביותר – הנמוכה בשבע השנים האחרונות.
המסדרון הכלכלי הודו–מזה"ת-אירופה יוביל לזינוק אדיר בסחר ובפיתוח מיזמים לאורך המסילות. העולם הערבי צפוי להפוך לאזור השני בחשיבותו בעולם מבחינת היצוא הישראלי.
רבות נכתב ונאמר על הסכמי אוסלו, בעיקר מאז שפורסמו הפרוטוקולים של ישיבת הממשלה שאישרה את ההסכם. הפרשנות הביקורתית שמציגה את הסכמי אוסלו ככישלון היא מוטעית, ואני משוכנע שמבחן ההיסטוריה ישפוט את
בזמן שהדרג הפוליטי במערב מגמגם אל מול תהליכים מואצים של נסיגה דמוקרטית גלובלית, על ארגוני החברה האזרחית להפנים את הצורך בהקמת גוש שייאבק יחד על העולם הדמוקרטי.
סקר דעת הקהל השנתי האחד-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף יולי 2023. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (800
מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.
17 שנות הרתעה התפוגגו בתוך חודשים ספורים, וישראל שוב מוצאת את עצמה מול יריב העוקב אחריה בקפידה, מעוניין להחריף את הפגיעה בה, אך גם אינו רוצה לגרור אותה למלחמה.
חברת "ארקיע" וסוכנות התיירות של מרוקו הכריזו לאחרונה על כינון טיסות ישירות בין תל-אביב לעיר אסווירה, הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. אלא שלצד השיקול הכלכלי והעובדה
לאחרונה פורסם שהדיפלומטים הישראלים נדרשים לשדר לעולם ש"ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות
אנרגיה מתחדשת עשויה להקל בטווח זמן קצר יחסית על מצוקת החשמל והמים החמורה ברצועת עזה. עבור ישראל, לשיתוף פעולה כזה יהיה ערך לא מבוטל גם במישורים נוספים.
מתנגדי המהפכה המשפטית נושאים עיניים לקהילה הבינ"ל בתקווה שתפעיל לחץ על הממשלה. אלא שהדיפלומטיה והגיאו-פוליטיקה יחייבו אותם לחכות
חיכוכים שהתרחשו בין וושינגטון לירושלים לאורך השנים לא פגמו ביחסים המיוחדים מכיוון שאלה מושתתים בראש ובראשונה על דת, ערכים והיסטוריה. מהלכי ממשלת נתניהו מאיימים לעקור זאת.
ניתן ורצוי ליישב את המחלוקת הנוכחית עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי. לארצות הברית, למרות שנקעה נפשה מהממשלה הנוכחית, אחריות ויכולת לעשות כן.
