כמו שחמאס נבנה מהייאוש, הוא יכול להינזק מהתקווה
המלחמה היא אמצעי מדיניות, היא צריכה לשרת לא רק יעדים צבאיים אלא גם יעדים מדיניים. אבל כרגע יש קונסטלציה פוליטית בעייתית שלא מאפשרת קביעת יעדים מדיניים", אומר ל'דבר' ד"ר עומר צנעני, סגן
יש להקים כוח בינלאומי זמני בעזה בשיתוף הרשות הפלסטינית, ולא במקומה
מה שנחוץ כעת להצלחת המשימה המורכבת שעומדת לפתחנו זה הקמת ממשלה בישראל שתסכים לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית, לצד עבודה עם הקהילה הבינלאומית על מציאת פתרון ליום שאחרי
ישראל וקטר: אויבים או ידידים?
המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום
החלטה 1701 ביחס לפריסת חזבאללה בדרום לבנון על שולחן המו"מ
המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.
המנהיגות הפלסטינית חוזרת על טעויות העבר
הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה
לרגל הועידה בדובאי: כך נוכל להתמודד עם משבר האקלים
ועידת האקלים בדובאי שנפתחה אתמול ממחישה כי יותר גזרים ממקלות ידחו את הגמילה ההכרחית מדלקים מאובנים. בנוסף להפקת אנרגיית שמש ורוח, נראה כי הוועידה תתמקד הפעם באנרגיה מבוססת גרעין ומימן ירוק
בלי פעולה נרחבת בדרום הרצועה, חמאס ימשיך לשגשג
חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים
לא רק מתווכת: קטאר יכולה לסייע גם בהחלשת חמאס
על אף תפישת העולם הדתית הקרובה בין קטאר וחמאס, אין לראות בקשר זה כחיבור האידאולוגי המושלם, לאור תפישתן המדינית. ישראל ומדינות המפרץ המתונות צריכות לשבת ביחד עם נציגי הפלסטינים ולעצב נוסחה מדינית חדשה
שדה הגז הפלסטיני חוזר לשולחן כחלק מהיערכות לקראת "היום שאחרי"
המלחמה בעזה מצויה עדיין בעיצומה, אמנם כעת עם הפסקת אש במסגרת שחרור חלק מן החטופים הצפוי בימים הקרובים. אולם, החשיבה לקראת היום שאחרי הכרחית וחשובה ביותר כבר עתה (ולמעשה גם קצת קודם לכן). סנונית
זה לא גוספל, זו אירלנד: שורשי הסלידה האירית מישראל
ישראל נרעשה מהציוץ הסתמי, שלא לומר סתום, של ר"מ אירלנד, בה רבים מביטים על מחבלים כלוחמי חופש. מעבר לביקורת המוצדקת, כדאי לעצור ולהרהר כיצד אנו נתפסים בעולם
מדיניות ישראל כלפי קטר לאחר השבעה באוקטובר
קטר היא אחת השחקניות המשמעותיות במערכה הגאופוליטית שמתנהלת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. למורת רוחם של רבים, יכולות השפעתה בזירה הישראלית-פלסטינית ובזירה הבינלאומית והנכסיות שצברה בזירות אלה, העניקו לה
המוצא היחיד מ"מלכוד עזה" הוא הצבת אופק מדיני אמיתי
הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי
פריסת כוח רב-לאומי בעזה: ההזדמנויות, האתגרים והתנאים להצלחה
פתרון ביניים למשילות ברצועת עזה, שמירה על ביטחון ישראל ומניעת התקפות נוספות עליה הוא פריסת כוח שלום רב-לאומי גדול עם מנדט ברור והוראות מפורשות לפתיחה באש. על מנת להבטיח את יעילותו של כוח זה, יש
היום שאחרי מלחמת עזה 2023: בניית תשתית כלכלית-מדינתית בעזה כחלק מהסדר ישראלי- פלסטיני בהקשר של שיתוף פעולה אזורי
השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית
מהלך מנהיגותי של ביידן יכול להפוך את הטרגדיה להזדמנות
המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה
ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה
אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?
שדרוג מערך החוץ של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים
משבר האקלים הוא אירוע מעצב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של מדינת ישראל והתנהלותה האסטרטגית – לא רק במישור הפנימי של איכות החיים, מבנה הכלכלה והמדינות הכלכלית – אלא גם על יחסי החוץ שלה עם
בצל הלחימה: כמה מהציבור הישראלי תומכים בסיפוח הרצועה?
סקר שערך מכון מיתווים מצא כי כמעט שליש מהציבור מעוניין בסיפוח עזה ושטחי יהודה ושומרון, אך שיעור דומה של ישראלים תומך בהסכם על בסיס פיתרון שתי המדינות. ומה עמדתם בנוגע לאיראן?
כך התנפצה אשליית השלום האזורי ללא הפלסטינים
פרדיגמת "שלום תמורת שלום" של ממשלות נתניהו גרסה שאפשר להגיע לפיוס עם העולם הערבי תוך עקיפת הבעיה הפלסטינית. היא נבעה מזהות אינטרסים בין הימין הישראלי, שסולד מפתרון שתי המדינות, לבין משטרים
פסגת בארי: ישראל צריכה תמונת ניצחון
הדרך למאבק יעיל באיראן עוברת דרך מיגור חמאס והסדרת הסכסוך עם הפלסטינים • אחת האשליות שהתנפצו ב-7 באוקטובר היא ההנחה שאפשר לקדם את השתלבות ישראל במרחב, או לשמר יציבות אזורית אל מול הגרורות
השגריר הירדני הוחזר, אבל ישראל וירדן עדיין חולקות אינטרסים משותפים
הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים בעזה.
מה לעשות כדי שאירופה תמשיך לתמוך בישראל?
תמיכת אירופה חשובה למרחב הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, וחשובה לאמריקאים. מתמיכה חד–משמעית בישראל בשבועיים הראשונים, אירופה עברה בימים האחרונים לעסוק בדאגה לאוכלוסיה האזרחית בעזה. כדי לשמר
מבחינת סעודיה, מתקפת חמאס על ישראל הייתה מגה־פיגוע נגדה
בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד
גם אם חמאס יופל, קטאר תישאר כאן. וזו סיבה לדאגה
האמירות פועלת שנים למעורבות מדינית וכלכלית בסוגייה הפלסטינית, כולל ברשות. ביום שאחרי תגלה ישראל שמדינה תומכת טרור תפסה כאן אחיזה.
בלא חשיבה על פתרון מדיני, אנו עלולים לאבד את תמיכת בעלות בריתנו
בלא חשיבה על פתרון מדיני, אנו עלולים לאבד את תמיכת בעלות בריתנו באזור ולאט־לאט לקבל כתף קרה יותר ויותר גם מבעלות בריתנו במערב
האם חיילים אמריקאיים יגנו על ישראל?
עד כמה שהאירועים שהחלו בשבעה באוקטובר חמורים וקשים, הם לא האירועים הקשים ביותר, ביטחונית, שפקדו את ישראל מאז הקמתה. מלחמת העצמאות הייתה בוודאי אירוע קשה הרבה יותר. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים
אחת ממטרות חמאס במלחמה הייתה לטרפד את הנורמליזציה עם סעודיה
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
ישראל תיקח את זה בחשבון? המדינות השכנות חוששות מהפיכה בעקבות המצב בעזה
המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.
נכסיות אקלימית: האיחוד האירופי, ישראל ושיתוף פעולה אזורי
נייר מדיניות זה טוען כי נכסיות האיחוד האירופי עבור ישראל בתחום האקלים מובילה בפער ניכר בהשוואה לכל גוף או מדינה אחרים. הנייר עומד על הפערים שבין מדיניות האקלים של האיחוד האירופי לבין זו של ישראל,
כדי לגייס את סעודיה, יש להימנע מפתרון המדינה האחת
צירופה של הממלכה למאבק בטרור בפרט ובציר האיראני בכלל, לא אפשרי לצד מהלכים כמו כיבוש הרצועה לטווח ארוך והמשך החלשת הרשות הפלסטינית.
מימון חמאס – בסיוע הרשות הפלסטינית ובהסכמת ישראל
ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על
סקר: לישראל ממשלת מיעוט מדינית, ירידה דרסטית בהערכת יחסי ישראל-ארה"ב
מדד מיתווים 2023 חושף פערים משמעותיים בין עמדות הציבור הישראלי לתפישות הממשלה בתחום יחסי החוץ. פער זה בא לידי ביטוי בהערכת ביצועים נמוכה ביותר – הנמוכה בשבע השנים האחרונות.
עבור ישראל, חיבור המזה"ת ברכבת הוא הזדמנות לקפיצה כלכלית וגיאופוליטית
המסדרון הכלכלי הודו–מזה"ת-אירופה יוביל לזינוק אדיר בסחר ובפיתוח מיזמים לאורך המסילות. העולם הערבי צפוי להפוך לאזור השני בחשיבותו בעולם מבחינת היצוא הישראלי.
30 שנה להסכמי אוסלו – יוזמה היסטורית שצריכה עדיין להתממש
רבות נכתב ונאמר על הסכמי אוסלו, בעיקר מאז שפורסמו הפרוטוקולים של ישיבת הממשלה שאישרה את ההסכם. הפרשנות הביקורתית שמציגה את הסכמי אוסלו ככישלון היא מוטעית, ואני משוכנע שמבחן ההיסטוריה ישפוט את
ייתכן שהמאבק הדמוקרטי הוא ענף הייצוא החשוב ביותר של ישראל
בזמן שהדרג הפוליטי במערב מגמגם אל מול תהליכים מואצים של נסיגה דמוקרטית גלובלית, על ארגוני החברה האזרחית להפנים את הצורך בהקמת גוש שייאבק יחד על העולם הדמוקרטי.
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2023
סקר דעת הקהל השנתי האחד-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף יולי 2023. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (800
"הדלפות אגו" מקובלות בישראל, אך בזירה הדיפלומטית הן מוקש עוצמתי
מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.
במתיחות מול חיזבאללה, ישראל חייבת להגדיר לעצמה קווים אדומים
17 שנות הרתעה התפוגגו בתוך חודשים ספורים, וישראל שוב מוצאת את עצמה מול יריב העוקב אחריה בקפידה, מעוניין להחריף את הפגיעה בה, אך גם אינו רוצה לגרור אותה למלחמה.
"תורת הגעגועים" של אסווירה כמתכון לפיתוח מדיני וכלכלי
חברת "ארקיע" וסוכנות התיירות של מרוקו הכריזו לאחרונה על כינון טיסות ישירות בין תל-אביב לעיר אסווירה, הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. אלא שלצד השיקול הכלכלי והעובדה
דיפלומטים יקרים, סרבו להיות מכונת הכביסה של ההפיכה
לאחרונה פורסם שהדיפלומטים הישראלים נדרשים לשדר לעולם ש"ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות
לא רק חשמל ומים: שדות סולאריים בגבול עזה הם בסיס לביטחון ולתקווה
אנרגיה מתחדשת עשויה להקל בטווח זמן קצר יחסית על מצוקת החשמל והמים החמורה ברצועת עזה. עבור ישראל, לשיתוף פעולה כזה יהיה ערך לא מבוטל גם במישורים נוספים.
האם נמאסנו על המערב?
מתנגדי המהפכה המשפטית נושאים עיניים לקהילה הבינ"ל בתקווה שתפעיל לחץ על הממשלה. אלא שהדיפלומטיה והגיאו-פוליטיקה יחייבו אותם לחכות
יחסי ישראל-ארה"ב מבוססים קודם כל על ערכים, ולכן ההפיכה מסוכנת להם מאוד
חיכוכים שהתרחשו בין וושינגטון לירושלים לאורך השנים לא פגמו ביחסים המיוחדים מכיוון שאלה מושתתים בראש ובראשונה על דת, ערכים והיסטוריה. מהלכי ממשלת נתניהו מאיימים לעקור זאת.
יש לפתור את המתיחות עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי
ניתן ורצוי ליישב את המחלוקת הנוכחית עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי. לארצות הברית, למרות שנקעה נפשה מהממשלה הנוכחית, אחריות ויכולת לעשות כן.
את הרשות צריך לחזק. וכך אפשר לעשות זאת
הממשלה חלוקה בין המשיחיים שרוצים סיפוח לבין הליכוד נטול האידיאולוגיה. אלא שהאינטרס של כולם הוא תוכנית שתייצב את הרשות הפלסטינית.
משחק הגז הגדול במזרח הים התיכון לא הסתיים. ההיפך הוא הנכון
ישראל ממשיכה לחפש אפיקים לגיוון והרחבת יצוא הגז שלה באמצעות שותפותיה האזוריות, מעבר למצרים. כאן טמון ההסבר לפעילות הדיפלומטית המואצת בשבועות האחרונים מול קפריסין.
כשמדובר בקידום יחסי ישראל-סעודיה, ארה"ב ואירופה לא באותו קו
האמריקאים מבכרים נורמליזציה ישראלית-סעודית, האיחוד האירופי מעדיף לקדם שלום ישראלי-פלסטיני כמפתח לנורמליזציה עם סעודיה. חוסר התיאום הזה עלול למנוע משתיהן להצליח.
משאלה נעלמה לשאלה נאלמה: מה קרה לשיח הישראלי בסוגיה הפלסטינית?
הדיון בסוגיה הפלסטינית נוגע לכולנו בשל המשמעויות הפוליטיות והמוסריות שלו. יש מי שהצביע על כך כבר לפני יותר ממאה שנה, אבל בשיח הישראלי העכשווי עדיין נוטים להתעלם.
מעוז תמיכה נוסף נשחק: האוונגליסטים החדשים רחוקים מאמונה עיוורת בישראל
התמורות המשמעותיות בקרב האוונגלים מחייבות חשיבה מחדש בירושלים. על רקע השסע מול יהדות ארה"ב, אם ישראל תאבד גם את אוהביה הנוצרים - היא עלולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית.
בסביבה חמה כמו שלנו חייבים להשקות את השלום: קידום פתרונות בשטח לסוגיות מים בין ישראל והפלסטינים
בהיעדר תהליך מדיני, יוזמות ופתרונות מעשיים שצמחו "מלמטה" ונבחנו בחסות ארגוני חברה אזרחית הם פתח לתקשורת אלטרנטיבית בין הצדדים. מתקן טיהור השפכים באל-בירה הוא דוגמה לכך.
ישראל מזניחה את הקשר עם אבו-דאבי לטובת ריאד, זו טעות
האכסנייה הסעודית למפגש הפסגה של הליגה הערבית בהשתתפות נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, סימנה כביכול מי כאן בעל הבית. גם התמונה הרשמית שיצאה מהמפגש הציגה את יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, במרכז התמונה
פורום אזורי לשינויי האקלים הוא צו השעה, ולישראל יש הרבה מה להרוויח
המזה"ת הוא האזור הצחיח בעולם וגם מוקד אקלימי המתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. למרות זאת, אין לו מסגרת רב-צדדית רחבה המאפשרת שיח ושיתוף פעולה לגיבוש פרויקטים ואסטרטגיה.
ישראל ואירופה לא תוכלנה להמשיך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
בפריז, וגם בברלין ובבריסל מתקשים בימים אלה להבין את המדיניות הישראלית. מצד אחד, השקיע שר החוץ אלי כהן מאמצים גדולים בשבועות האחרונים בשיפור יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. קודם כל, הוא ביקר
השיח הציבורי, כפי שבא לידי ביטוי ברחובות ובכיכרות של ערי ישראל, חיוני והכרחי
ייתכן שיש לראות את מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים כעדות דווקא לחוסנה ויכולתה להיאבק על אמונותיה ועקרונותיה המרכזיים.
הפסגה הערבית שיקפה את המפה האזורית המתהווה במזה"ת
הפסגה הערבית, שהתקיימה בסוף השבוע (19 במאי 2023) בג’דה השיבה מעט סומק ללחייה של הליגה הערבית, שאירועי האביב הערבי החלישו עד מאוד את מעמדה והשפעתה על ההתפתחויות באזור. הקולקטיב הערבי הפך בשנים
סעודיה מנסה לעצב מחדש את המזרח התיכון
ועידת הפסגה הערבית בערב הסעודית אומנם הסתיימה בהסכמה רחבה על כל הסוגיות הבוערות, אך יכולתן של המדינות המרכזיות להוביל פתרונות מוגבלת ביותר. אז מה באמת רצה להשיג בן סלמאן?
המזה"ת מתעצב מול עינינו ואנחנו עדיין עסוקים בחיסולים
סעודיה, איראן, האמירויות, סוריה, רוסיה וסין מייצרות מציאות אסטרטגית חדשה. וישראל? היא מתמקדת בעצימת עיניים, מבצעים טקטיים וריחוק מארה"ב.
כיצד יכול הקמפיין נגד ארדואן לסייע למהלכי ההתחדשות הפוליטית בישראל
כמו קודמתה המוניציפלית, מערכת הבחירות לנשיאות טורקיה מספקת לקחים ותובנות בעלי משמעות עבור תומכי הדמוקרטיה בישראל. הסיבוב שני בין ארדואן לקיליצ'דראולו ייערך ב-28 במאי.
האם המציאות הקיימת מול רצועת עזה היא גזירת גורל?
התשובה המיידית לשאלה בכותרת היא כמובן חיובית. הציבור בישראל, בסיוע הנהגתו, מקבל את המציאות לפיה סבבי אלימות בין ישראל ורצועת עזה הם בלתי נמנעים. האם אכן כך הדבר? ובכן, בטרם ננסה להשיב על השאלה
ארצות הברית מתרחקת מהמזרח התיכון. כך ישראל תוכל לבלום את המגמה
מהלכים גלובליים שונים גורמים להיחלשות ההשפעה האמריקאית על המזרח התיכון, ואת הוואקום ממלאת סין. עבור ישראל אלה חדשות רעות. כדי לעזור לאמריקאים לעזור לנו, על הממשלה לזנוח את ההפיכה המשטרית ולשוב
תהליך הלגיטימציה האזורי למשטר אסד והשלכותיו על ישראל
תהליך החזרתה של סוריה לחיק הערבי נמשך בקצב מואץ, למרות שנראה כי לא יושלם לפני קיומה של הפסגה הערבית בסעודיה ב-19 למאי. נכון לעכשיו, לא מסתמן שסוריה תשתתף בכינוס, זאת לאחר שהוצאה מן הפורום הבכיר
האם האופן שבו נפתרו הסוגיות סביב ההסכם הישראלי־לבנוני יכול לסייע לנו?
ההסכם לתיחום הגבול הימי בין ישראל ולבנון המחיש כיצד פוטנציאל, שאומנם טרם הוכח במים הכלכליים הלבנוניים, יכול להוות זרז קונסטרוקטיבי לפתרונה של מחלוקת העומדת בין שתי מדינות.
בנוגע להפיכה המשטרית, האיחוד האירופי נוהג באופן מחושב וגם מאכזב
התלכדות אינטרסים יכולה בקלות להוביל לוויתור על ערכים. אך כשהוויתור הזה מגיע מהאיחוד האירופי, שנהג לדבר גבוהה גבוהה על ערכים כמו דמוקרטיה (ומתבטא על כך בהקשר האוקראיני), וכשברקע עומד ניסיון המהפכה
לאוקראינה לא, לפינלנד כן – "קלע דוד" לטובת חיזוק היחסים עם נאט"ו
בראשית החודש שעבר פרסם הניו יורק טיימס מסמכים המציעים כי וושינגטון בחנה תרחישים שבהם עשויה ירושלים להעביר נשק לקייב, כולל טילים מונחים נגד טנקים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות. הדלפתם של המסמכים
שיתוף פעולה חוצה גבולות באזור הים התיכון – הפוטנציאל לישראל ולשכנותיה
תכנית CBC-Medי (Cross-Border Cooperation in the Mediterranean Sea Basin) של האיחוד האירופי החלה לפעול ב-2007. אזור דרום הים התיכון סובל מחיבוריות וקישוריות נמוכה מאוד בהשוואה עולמית. הוא נמצא
ההפיכה המשטרית תדחק את ישראל אל הקיר במשפט הבינלאומי
מעמדה של ישראל במערכת המשפט הבינלאומי עלול להיפגע ממימוש "הרפורמה המשפטית". ההשלכות של הגבלת סמכויותיהם והחלשת עצמאותם של בתי המשפט והיועצים המשפטיים בשירות המדינה עלולים להשפיע על
פורום אזורי במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים
מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית
חמש עצות שכדאי לקחת מהמאבק למען הדמוקרטיה בצ'כיה
העיסוק האובססיבי של הממשלה בקידום חוקי ההפיכה הוביל לאיבוד שליטה כלל-מערכתי: כישלונות במניעת ההסלמה הביטחונית, רקטות בצפון ובדרום, התקררות תהליך הנורמליזציה, מתחים עם ירדן ומצרים, מחיר כלכלי
בצל השסע הפנימי: ראוי שישראל תפנים את משמעויות התהליך האזורי – ובמהרה
בשבועות האחרונים הבשיל תהליך מרתק של הסדרים במזרח התיכון, שמשתלב במגמת הפיוס בין שורת שחקנים מרכזיים באזור, אולם יש באמתחתו מהלכים מפתיעים וחשובים יותר, בהם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן וזהות
מינוף מתוך חיכוך: המשבר בין ממשלת הימין ומדינות הנורמליזציה יוצר הזדמנות לשלבן בקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
ארבעה עקרונות למדיניות חוץ אקלימית מקיימת במאה ה-21
הדרך בה אנו מתנהלים כיום בעולם היא הרסנית ולא תאפשר שגשוג של האנושות והיצורים החיים לאורך זמן. על כן, צמחה תפיסת קיימות המציעה אלטרנטיבה לדרך בה אנו מתנהגים היום. מערכת "מקיימת" היא כזו
מיידאן, בולוטנאיה, תחריר – שלושה דברים שהמחאה חייבת לזכור
בנו של ראש הממשלה מצייץ מחדש ציוץ הרומז לכך שמאחורי המחאות עומד משרד החוץ האמריקאי. השרה מירי רגב טוענת ש"המפגינים הפריוולגיים מקבלים כסף עבור ההפגנות". נושאי "התשלום" ועוד
ישראל שמה מקלות בגלגלי הנורמליזציה עם מדינות האזור
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
המסר לארה"ב ולמזה"ת ב"חוק ההתנתקות": ישראל היא סוכנת של חוסר יציבות
אישור "חוק ההתנתקות" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע, הוא מהלך של שיכרון כוח המסכן את המשך יציבותה של הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. אבל עוד לפני ארה"ב, ביטול חוק ההתנתקות
היחס במזה"ת למצב בישראל מבטא את מורכבות מקומה ומעמדה
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
במפרץ כמו במפרץ: סעודיה מחפשת "גם וגם" – וחותרת לגזור קופון
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
מול ההפרדה המגדרית, שמירה על מדיניות חוץ מכלילה חשובה עוד יותר
יום האישה הבינלאומי הוא יום שמציין את שוויון הזכויות המגדרי ומזכיר לנו שהמאבק על הגשמתו טרם הסתיים. שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים בכלל הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות
מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
אסטרטגיה לפעילות בינלאומית לקידום המחאה הפרו-דמוקרטית בישראל
בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן
בעולם רואים את ישראל – ומחכים לסערה המושלמת
בעוד שהזירה הפנים-ישראלית ממוקדת בימים אלו בעיקר במהפכה המשטרית, ניתן לזהות בזירה הבינלאומית מגמה ברורה של התגברות הדאגה והמעורבות בנושא הישראלי-פלסטיני. מאז כינון הממשלה החדשה בישראל עברו אומנם
קיימות מדינית אקלימית: ליבת מדיניות החוץ במאה ה-21
נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים
זה מה שצריכה ארה"ב לעשות כעת על מנת לסייע לממשלת ישראל לסייע לעצמה
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה
דגלי פלסטין בהפגנות? אולי יגיע הרגע שבו המפגינים יבינו שאין דמוקרטיה עם כיבוש
"אם יימשך המצב הקיים, תהיה החוליגניזציה – או שמא אף יהיה עלינו לומר: הנאציפיקציה – של העם והחברה בישראל, בלתי נמנעת”, כתב פרופ’ ישעיהו ליבוביץ ב־1988. היום, 35 שנה אחר כך, החוליגניזציה הגיעה
האתגר: למנוע את סיפוח שטחי C ולהפוך אותם למרחב של "שלום זוחל"
בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת
ארה"ב וירדן צריכות להיערך יחד לחפיפה הנפיצה בין רמדאן לפסח
ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של
סרביה: דוגמה למחאה חברתית שהצליחה
בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות.
עצות משותפים תורכים לשמירה על הדמוקרטיה
תומכי דמוקרטיה בישראל נושאים תדיר את שמה של תורכיה בשנים האחרונות, ולא בהקשרים חיוביים. השוואות בין נתניהו לארדואן, שמטרתן להרתיע ישראלים מפני הצפוי, נעשות כבר כשבע שנים. תמונות שני המנהיגים
לתפריט של נתניהו ועמיתיו במערב נוסף סעיף חדש: אופי המשטר בישראל
אלו שעוקבים מקרוב אחר יחסי ישראל-צרפת לאורך השנים, מגיעים לא פעם למסקנה שנדרשת אליהם מומחיות לא מתחום מדעי המדינה, היחסים הבינלאומיים או הדיפלומטיה, אלא מתחום הפסיכולוגיה. זו מערכת יחסים עשירה
מהחדרים הסגורים – אל מסיבות העיתונאים
ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני
ישראל חייבת לוודא שחשיבות השמירה על היציבות במצרים תיוותר בעינה
המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים
ביתור משרד החוץ הוא ההיפך הגמור מיצירת אגרוף מדיני משמעותי
כשם שהעומד בראשות הממשלה מתווה את מדיניותה והתנהלותה (כולל התקציבית) בכלכלה, בבריאות או בחינוך, כך הוא מוביל את מדיניות החוץ והביטחון. לצורך זה הוא אמור להסתייע בשורה של אישים ומנגנונים, בהם
הזירה הבינלאומית מול הסדקים המסתמנים בדמוקרטיה בישראל
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל מאז כינונה של הממשלה החדשה בישראל מותירות את הקהילה הבינלאומית, והאזורית כאחד, פעורי פה ומבולבלים. רבים (וטובים) תוהים לאן מועדות פניה של ישראל, ועד כמה השינויים בחברה
מ"כיבוש חוקי" ל"סיפוח": העברת הסכסוך לזירה המשפטית מסוכנת מאוד לישראל
"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40
הימין מסית נגד האיחוד האירופי עם חטוטרת עצומה על גבו
לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף
"הצונאמי המדיני" בושש להגיע. כעת היתכנותו אפשרית בהחלט
החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,
שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
חרף כל האיתותים והקריצות, אינדונזיה עדיין מעבר לאופק הישראלי
משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם
מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד למכון מיתווים
מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.
ממרחב סכסוך למרחב שלום: תפקידם של מתכננים עירוניים בקידום תהליך השלום
נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי
מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק
מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.
