
הסדר מדיני – הדרך היחידה לביטחון ארוך טווח
המסלול הנוכחי הנובע ממדיניות ישראל כיום בזירה הפלסטינית מוביל למלחמה מתמדת, חוסר ביטחון מתמשך, הרס הכלכלה הישראלית, בידוד מדיני גובר וסיכון הסכמי השלום של ישראל. מול המסלול הזה עומד המסלול של הסדר מדיני, שה וא הדרך היחידה שתבטיח ביטחון ארוך טווח לישראל, תקדם צמיחה ותנופה כלכלית, תאפשר לקדם נורמליזציה אזורית, ותבטיח את עתיד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה.
עבור הדורות הבאים, מדובר בבחירה מכרעת בין שתי מציאויות שונות בתכלית
המשך הסכסוך, בין אם במודל ניהול הסכסוך או העמקתו במודל "תוכנית ההכרעה", יוביל למציאות של שליטה מתמשכת במיליוני פלסטינים מתוסכלים ועוינים, שמשמעותה: חיכוך צבאי מתמיד, חוסר יציבות ביטחוני כרוני והסלמה הולכת וגוברת.
הסדר מדיני מאוזן מציע מציאות שונה לחלוטין: ישראל שוחרת שלום, עם גבולות מוסכמים ומוכרים, שותפות אזורית ומעמד גלובלי מחוזק, המבססת ביטחון ארוך טווח על בסיס אינטרס משותף לשמירת היציבות.
מדוע רק הסדר מדיני יכול להבטיח ביטחון ארוך טווח?
1. ביטחון על בסיס איזון בין יכולות ואינטרסים
מחקר השוואתי של עשרות סכסוכים טריטוריאליים ומאבקים לעצמאות במאה השנה האחרונות מעלה נוסחה קבועה ואמפירית להבטחת ביטחון ארוך טווח: הבטחת יחסי הכוחות )פירוז( לצד שמירה על מאזן האינטרסים, היוצר מצב שלשני הצדדים יש אינטרס לשמר. כך, ההסדר המדיני יוצר שינוי עמוק במוטיבציות והרחקת המלחמה והאלימות.
הסכם השלום עם מצרים הוא דוגמא מבית להצלחה של הסדר מאוזן. הוא הוביל לסיום סכסוך עקוב מדם ולביטחון יציב שנשמר זה 45 שנה. קיימות דוגמאות רבות נוספות מהעולם , בהם: סיום סכסוך הגבול ארוך השנים בין רוסיה לסין, סיום 300 שנות מלחמה בין פרו לאקוודור, והמאבק לעצמאות מדינתית של אלג'יריה נגד צרפת. כולם סכסוכים ארוכי שנים שנפתרו באמצעות הסדרים מאוזנים, שנתנו מענה מוסכם לבעיות הליבה של שני הצדדים. לעומת זאת, מקרים רבים אחרים בהם נחתמו הסדרים לא מאוזנים הובילו להמשך העימותים ואף להידרדרות ביטחונית, עד כדי התגרענות (הודו-פקיסטן וצפון קוריאה).
כלומר: הסדר מדיני מאוזן מייתר את הצורך של הצד השני להיאבק ומפחית את המוטיבציה לאלימות. בלעדיו, המצב ידרדר לעוד ועוד סבבי הסלמה.
2. אופק מדיני מונע טרור – ייאוש פוליטי מזין אותו
סקרים עקביים בחברה הפלסטינית מראים קורולציה בין קיומו של חזון או אופק מדיני לבין ירידה בתמיכה בטרור.
בתקופת אוסלו, בה פתרון מדיני נראה אפשרי – אחוזי התמיכה בטרור היו 13% בלבד. לעומת זאת, התמיכה ברשות הפלסטינית שהובילה את התהליך המדיני עברה את 80% מהציבור הפלסטיני.
ככל שהאופק המדיני נחסם, חלה ירידה בתמיכה ברשות הפלסטינית ועלייה דרמטית בתמיכה בחמאס ובדרך ההתנגדות (מקאוומה) – והיא עמדה בשנים האחרונות על 80%.
כלומר: הצגת דרך מדינית ברורה ומוסכמת מחזקת את הגורמים המתונים ומחלישה את הקיצוניים. מדיניות "ייאוש במקום תקווה" כמו זו המוצגת בתוכנית ההכרעה של סמוטריץ', משדרת לדור הצעיר הפלסטיני כי הדרך ההסדרית חסומה – ובכך הופכת אותם למטרה קלה מאוד לגיוס לארגוני הטרור ולאיראן.
3. הפרדה מדינית מוסכמת עדיפה על חיכוך מתמיד בשמירה על הביטחון
בראיה צבאית, הגנה על גבול מוסכם עדיפה על לחימה באזור אזרחי הכוללת חיכוך מתמיד. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין להסיק מכך שהדרך היא היפרדות באמצעות נסיגה חד צדדית אלא חלוקה מוסכמת המאפשרת הקמת מדינה פלסטינית מפורזת ובת קיימא, שתפעל לשימור ההסכם ותילחם בטרור מתוך אינטרס עצמי. בכך יתאפשר שיתוף פעולה ביטחוני נגד גורמי טרור המנסים לחבל בהסכם, והצדדים יעברו מניהול כיבוש לפעולה מתוך גבולות מוכרים מול ישות מדינתית אחראית.
כלומר: הסדר מדיני יאפשר הגנה מיטבית על ביטחון המדינה. הוא יאפשר שמירה על גבול ברור ומוסכם, וסביבה הכוללת אכיפה, שותפות ואחריות מדינתית – במקום חיכוך בלתי פוסק.
הדרך קדימה: צעדים הכרחיים להגשמת החזון
כדי לממש מציאות זו עבור הדורות הבאים נדרשת החלטה אסטרטגית לאומית, הכוללת בראש ובראשונה הכרעה מדינית ברורה על היעד: הסדר מדיני והקמת מדינה פלסטינית מפורזת שתחיה בשלום לצד ישראל. לצד זאת נדרשים צעדים מעשיים, אותם יש להתחיל לקדם כבר היום כדי לקדם מציאות הסדרית:
סיום המלחמה בעזה , תוך מעבר מהיגיון של הכרעה צבאית להיגיון של הסדרה מדינית. במסגרת זאת, בניית שלטון חלופי לחמאס, הכשרת הרשות הפלסטינית לשלטון עתידי בשתי הגזרות, ושיקום רצועת עזה בהתאם לאינטרס הביטחוני של ישראל.
עצירת צעדי הסיפוח המואצים בגדה המערבית והפסקת ההידרדרות למסלול של מדינה אחת. במסגרת זאת, גם טיפול עמוק באלימות ובטרור מצד יהודים נגד פלסטינים.
הסדר אזורי שיאפשר לרתום את מדינות האזור המתונות , בעזרתן נוכל לקדם פתרונות לאתגרים בשטח, לספק מענה לסוגיות הליבה ולהעניק ערבויות להצלחת התהליך. גישה אזורית גם תספק רווחים אדירים לכלכה הישראלית ולמעמדה של ישראל במרחב האזורי.
בברכה,
ד"ר (סא"ל מיל') עומר צנעני,
ראש היחידה המדינית -ביטחונית
לפרטים נוספים:
עו"ד ניצן כהנא, 052-6888424
https://theisraeliinitiative.org.il