מאמרי דעה ופרשנות
/ ישראל ומצרים
על רקע שנתיים של טלטלה אזורית, מלחמה עקובה מדם והיעדר אופק מדיני, שוחח ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במיתווים, עם השגריר עבדרחמן סלאחאלדין, דיפלומט מצרי ותיק ואחד הקולות הבולטים המקדמים שלום אזורי. זו הייתה שיחה אישית, כנה ולעיתים כואבת, על המציאות כפי שהיא נראית ממצרים.
סלאחאלדין פתח את דבריו בזעזוע הכפול שחווה האזור. הוא הזכיר את מתקפת ה־7 באוקטובר – "1,200 אזרחים ישראלים נרצחו במתקפת הטרור של חמאס" – והוסיף שהחודשים שלאחר מכן הפכו לקטסטרופה הומניטרית לפלסטינים. לדבריו, "נראה ג'נוסייד שיטתי… הרג, דחיקה של אנשים לעזוב את אדמתם, ענישה קולקטיבית, מניעת מזון, מים, תרופות".
כמי שראה את הסכם השלום המצרי־ישראלי מתגבש מבפנים ותמך בו במשך ארבעה עשורים, הוא הודה שהופתע מתגובת הציבור הישראלי. "ציפיתי לראות תנועת שלום שקוראת לעצור את הרג החפים מפשע… זה היה חסר לי."
כשעבר לדיון האסטרטגי הרחב יותר, השגריר סלאחאלדין לא הותיר מקום לאשליות. ישראל, לדבריו, אולי השיגה הצלחות מבצעיות, אך מצבה האסטרטגי לא השתנה: "ישראל הצליחה לפגוע באיראן, בחיזבאללה ובחמאס… אבל שלושתם עדיין שם. הם יכולים להשתקם. בעוד חמש עד עשר שנים נהיה שוב באותו מעגל אלים". במציאות של טכנולוגיות נשק מתקדמות, הוא מתריע, האיום רק ילך ויגבר.
בהתייחסו לסכסוך בין ישראל והפלסטינים הדגיש השגריר את העובדה הדמוגרפית הפשוטה ש"שבעה מיליון פלסטינים לא הולכים לשום מקום. שבעה מיליון יהודים לא הולכים לשום מקום. הם צריכים לחיות יחד איכשהו".
מבחינתו, אמר, אם לא תוקם מסגרת של שתי ישויות מדיניות, המציאות תידרדר מהר מאוד לכיוון של מדינה אחת – עם כל ההשלכות: "נגיע לסוג של אפרטהייד. זה חייב להיפסק".
בהמשך השיחה הדגיש סלאחאלדין את תפקידה הייחודי של מצרים – לא רק כמתווכת, אלא כמי שמציעה דוגמה חיה לכך ששלום מניב תוצאות. "באמצעות שלום קיבלנו את סיני בחזרה במלואה… אנחנו מציגים את הדוגמה הזו לכל אחינו הערבים".
הוא הזכיר כי ההצלחה המצרית-ישראלית תרמה ישירות להתגבשות יוזמת השלום הערבית של 2002. אך כיום, לדבריו, המתנגדים לשלום מצביעים על מדיניות ישראל בגדה, בגולן ובעזה כדי לערער על הדוגמה הזו: "הם אומרים שישראל נסוגה רק בכוח".
לעזה עצמה הוא הציג חזון ברור: יצירת מינהל פלסטיני מוסכם, פיקוח בינלאומי, כוח ייצוב בינלאומי, ונסיגה ישראלית מלאה אם התהליך יתקדם, כשהתהליך חייב להיות מלווה במפת דרכים שתוביל למשא ומתן על פתרון קבע. "אנחנו צריכים להראות לפלסטינים לאן זה הולך. אם זה רק ניהול הסכסוך, נפסיד מול הקיצוניים".
לטווח הארוך הוא מאמין שיש להפוך את עזה למודל חיובי: "להפוך את עזה למודל אמיתי של פירות השלום… הריביירה או מונטה קרלו של המזרח התיכון עבור הפלסטינים".
הוא הוסיף כי, הדיבורים על דחיקת פלסטינים לסיני זעזעו את הציבור במצרים: "זה היה יכול להיות קטסטרופלי לשלום שלנו", והתרעם על השימוש הישראלי בסחר בגז כקלף לחץ: "אירוני… במשך עשורים מכרנו נפט וגז לישראל כחלק מהשלום. להשתמש בזה היום כאמצעי כפייה משרת רק את מתנגדי השלום".
לקראת סוף השיחה, ביקש ד"ר קיבריק מהשגריר לפנות ישירות לציבור הישראלי – והוא לא היסס: "השלום הוא העדיפות. הוא חשוב יותר ממחיר הלחם או הגבינה", וקרא לישראלים להצביע בעתיד עבור מנהיגות שמקדמת אופק מדיני: "תצביעו לזה שייתן לכולנו את ההזדמנות הטובה ביותר לשלום. מי שרוצה את טובת ישראל לא רוצה לראות אותה הופכת למדינת אפרטהייד. אבל זה יקרה אם לא יהיה שלום".
