ארבעה צעדים אפשריים להתחממות בין סעודיה לישראל

מאמרי דעה ופרשנות / ישראל והמזרח התיכון

ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים לסעודיה. איים אלה היו בריבונות סעודית, אולם בראשית שנות החמישים העדיף בית המלוכה להחכיר אותם, דבר שסייע מחד לאינטרסים האסטרטגיים של מצרים ושחרר מאידך את הסעודים מבעיות ביטחוניות מול ישראל.

ב-2018, בהסכמת ישראל, החזיר נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, את האיים לסעודיה תמורת סיוע כספי נדיב. כל עוד טיראן וסנפיר היו תחת שליטה מצרית, הסכם השלום בין ישראל ומצרים קבע שהם יישארו מפורזים ותחת פיקוח של כוח משקיפים בינלאומי בפיקוד אמריקאי. החזרת האיים לסעודיה, שאינה חתומה על חוזה שלום עם ישראל, מחייבת אם כן הסכם חדש בנוגע לסידורי הביטחון באיים. לשם כך, ארה"ב ומצרים פועלים להשלים עסקה בין ישראל לסעודיה.

הצעד השני הוא הקמת מנגנון לשיתוף פעולה אווירי אזורי בתמיכת ארה"ב נגד איומי כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים) איראנים. ייתכן כי בהקשר זה אפשר לראות את הפגישה החשאית שהתקיימה במארס בשארם א-שייח, כך לפי העיתון "וול סטריט ג'ורנל", בין בכירים בצה"ל, כולל הרמטכ"ל אביב כוכבי, לבכירים מצבאות סעודיה (כולל הרמטכ"ל), ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, קטאר ובחריין. שיתוף פעולה זה הפך אפשרי בעקבות החלטת ממשל טראמפ להעביר את ישראל מאחריות מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד מרכז, שאחראי מבחינה צבאית על המזרח התיכון והמדינות הערביות.

הצעד השלישי הוא מתן היתר לטיסות ישראליות במרחב האווירי של סעודיה. מטוסים זרים (אייר אינדיה, למשל) כבר קיבלו היתר כזה, המקצר את זמן הטיסה ליעדים באסיה ובמזרח הרחוק באופן משמעותי. גם מטוסים ישראליים, במיוחד של מקבלי החלטות, קיבלו בעבר היתר לטוס בשמי סעודיה, אולם הכרזה פומבית על אישור כזה למטוסים אזרחיים ישראליים יהיה בבחינת צעד נוסף של נורמליזציה.

ולבסוף, צעד אפשרי רביעי הוא מתן היתר לעולי רגל ערבים מוסלמים מישראל לטוס ישירות לסעודיה לשם קיום מצוות החאג', במקום לעבור דרך מדינות שלישיות (בעיקר ירדן).

שעל אחרי שעל

ההתחממות ביחסי ישראל-סעודיה הינה תהליך איטי ומדוד שהחל לפני שנים רבות. ראשיתו בכך שסעודיה מעולם לא השתתפה ממש במלחמות ישראל. ריחוקה הגיאוגרפי אפשר לה גם לשמור על ריחוק מהסכסוך הישראלי-ערבי. אמנם, סעודיה מילאה תפקיד חשוב בחרם הנפט הערבי לפני מלחמת יום כיפור, אולם ככלל, מקבלי ההחלטות הסעודים שומרים על מדיניות מאופקת מול ירושלים.

לפי עדויות שאספתי לאורך השנים, סעודיה הכירה בישראל בגבולות 1967 ואף העבירה מסרים ברוח זו לדיפלומטים בריטים ואמריקאים. יתרה מכך, שליחים סעודים נשלחו בחשאי פגישות עם מנהיגים בישראל עוד בשנות השבעים. מי שהיה פעיל במיוחד בתחום זה הוא יורש העצר פאהד (לימים המלך, 2005-1982). מטרתו היתה לקבל אישור ישראלי מוקדם למכירת מטוסים אמריקאים מתקדמים לסעודיה. ישראל והלובי היהודי בארה"ב תמיד נתפסו בעולם הערבי כגורם בעל עוצמה שיכול להשפיע על מדיניות ארה"ב. מסיבות שונות ישראל דחתה את ניסיונותיו של פאהד להידבר.

פאהד אף היה אחראי לפרסומה של יוזמת שלום סעודית ראשונה, עוד ב-1981, שהכירה באופן עקיף בישראל. ממשלת בגין התייחסה אליה בביטול. זה היה הניסיון הראשון של סעודיה לתווך בסכסוך הישראלי-ערבי. 20 שנה מאוחר יותר הציג יורש העצר עבדאללה (לימים המלך, 2015-2005) יוזמת שלום אטרקטיבית יותר, שהפכה ל"יוזמת השלום הערבית". גם אותה דחתה ישראל מסיבות לא מוצדקות.

ואכן, ישראל פספסה במידה רבה את סעודיה לאורך השנים. קפיצת המדרגה ביחסי שתי המדינות התרחשה במלחמת לבנון השנייה, כשהמלחמה בחיזבאללה הציבה את ישראל במחנה אחד עם כל המדינות באזור החוששות מאיראן ושלוחיה. ראש הממשלה אהוד אולמרט, בלוויית ראש המוסד מאיר דגן, נפגש ב-2006 בירדן עם ראש המועצה לביטחון לאומי של סעודיה, הנסיך בנדר בן סולטאן, ודן עמו ועם ראש המודיעין הירדני באיומים משותפים. דגן ביקר לראשונה בסעודיה ב-2010 ומאז כל ראשי המוסד ואישים מובילים אחרים בארגון עשו זאת גם כן. הם נפגשו עם מקביליהם ודנו בהתמודדות עם איומים משותפים, כמו איראן, חיזבאללה, החותים בתימן, אל-קאעדה, דאעש ועוד.

הנורמליזציה החשאית כללה גם קשרים כלכליים. יש עדויות על שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות סעודיות דרך צד שלישי. השוק המפרצי הוא השלישי בגודלו עבור ישראל במזרח התיכון, אחרי טורקיה והרשות הפלסטינית. אבטחת סייבר מצד חברות ישראליות היא אחד התחומים המבוקשים בסעודיה. בד בבד, החל גם תהליך של נורמליזציה פומבית. פומבית. התקשורת הסעודית החלה להתייחס לישראל כאל בעלת ברית אפשרית ואף החלה לראיין אישים ישראליים. אישים סעודים החלו להיפגש בגלוי עם אישים ישראליים. ההערכה המקובלת היא שהנציגים הסעודים לא היו נפגשים בפומבי אלמלא קיבלו אור ירוק מבית המלוכה.

הנורמליזציה הסעודית כלפי ישראל החלה אפוא לפני כשני עשורים והיא מתקדמת אט-אט. עד כה נמנעה סעודיה מלהצטרף להסכמי אברהם. טענתה הרשמית היא שכל עוד לא נפתרה או הושגה התקדמות משמעותית בפתרון הבעיה הפלסטינית, היא לא תוכל לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ביקורו של ביידן ברמאללה – בין ביקוריו בירושלים ובריאד – יכול לקרב את הצדדים, אולם נראה כי לא צפויה כאן פריצת דרך ישראלית-פלסטינית. הצטרפות סעודיה להסכמי אברהם תהיה "שובר שוויון" בעולם הערבי בין המצדדים והמתנגדים לשלום עם ישראל. כשומרת המקומות הקדושים, לסעודיה יש משקל עצום בעולם הערבי והמוסלמי. לעת עתה, נראה כי היא תמשיך במדיניות של "שעל אחרי שעל" במדיניותה כלפי ישראל, אך כל שעל כזה הוא עוד נדבך בתהליך השתלבותה של ישראל במזרח התיכון.

המאמר פורסם ב״הארץ״, ב-13 ביולי 2022